חברת החדשות של ערוץ 2 תשלם פיצויים בסך 400 אלף שקל לנשות סגל בבית הספר היסודי "אלואספיה" בנצרת בגין הוצאת דיבתם, כך פסקה בשבוע שעבר השופטת יהודית שבח מבית-המשפט המחוזי בתל-אביב–יפו.
השופטת שבח קבעה כי שני דיווחים שפורסמו במהדורת החדשות המרכזית של הערוץ על ידי הכתב פוראת נסאר כללו מידע שגוי, וכי לא נעשה מאמץ מספק לבדיקת האמת טרם הפרסום.
בחודש פברואר 2013 פורסמה במהדורת החדשות המרכזית של ערוץ 2 ידיעה מאת פוראת נסאר תחת הכותרת "המורות בנופש - הלימודים הושבתו". לפי הידיעה, במשך חמישה ימים התלמידים בבית הספר היסודי בנצרת, המופעל על ידי המוטרנות היוונית-קתולית, לא למדו משום ש"המחנכות בבית הספר החליטו על דעת עצמן לצאת לנופש באיסטנבול". למחרת פורסמה ידיעת המשך, אף היא מאת נסאר.
בעקבות הפרסומים הגישה לבית-המשפט קבוצה של 31 עובדות בבית-הספר, מורות וגננות, תביעה נגד חברת החדשות, המנכ"ל אבי וייס, המגישה יונית לוי, הכתב נסאר וחברת שידורי קשת, המפעילה את אתר mako שבו הופיעו הידיעות. התובעות דרשו לקבל פיצוי בסך למעלה מ-4 מיליון שקל. לטענתן, כפי שהובעה באמצעות עורכי-הדין יגאל דורון ואיימן סבאח, הדיווחים היו שגויים ופורסמו בלא בקשת תגובה מבית-הספר.
צוות בית-הספר, כך נטען, לא יצא לחופשה בת חמישה ימים אלא ארבעה, מתוכם יומיים הם ימי שבת וראשון שבהם ממילא לא מתקיימים לימודים, יום נוסף הוא יום חג בעדה היוונית-קתולית שבו ממילא לא מתקיימים לימודים והיום הרביעי נקבע על-ידי הנהלת בית הספר כאחד מחמישה ימי חופש שנתיים לבחירה. עוד נטען כי היציאה לחופשה נעשתה באישור ובתיאום מראש עם הנהלת בית-הספר. הדיווחים, כך נטען, פגעו פגיעה חמורה בשמם הטוב של נשות צוות בית-הספר. מיד לאחר הפרסום פנו המורות לחברת החדשות של ערוץ 2 בדרישה לתקן את הדיווח ולפרסם התנצלות. כעבור חודשיים התקבלה תשובה שלילית.
חברת החדשות של ערוץ 2 ועובדיה טענו להגנתם, באמצעות עורכי-הדין ד"ר ישגב נקדימון ודקלה בירן, כי הדיווח במהדורה היה דיווח אמת בעל עניין לציבור. לטענת חברת החדשות, החופשה לא תואמה מראש עם משרד החינוך ונעשתה בניגוד לנהליו, ובהמשך אף הובילה את המשרד לזמן את הנהלת בית הספר לצורך בירור המקרה. עוד טענו הנתבעים כי נסאר הגיע אל בית הספר על מנת להשיג את תגובת ההנהלה אולם בשל החופשה לא היה בו איש שימסור תגובה. בקשת תגובה, הוסיפו הנתבעים, הוגשה למשרד החינוך, הגורם הממונה על בית-הספר.
בתצהיר שהגיש נסאר לבית-המשפט טען כי יום לפני פרסום הידיעה קיבל מידע ממקור לפיו בית-הספר סגר את שעריו ועל כן יצאו רבים מהמורים לחופשה בחו"ל, זאת בניגוד לנהלי משרד החינוך. "המקור שמסר לי את המידע האמור הינו אדם המקורב לנעשה בבית הספר", הצהיר נסאר, והוסיף שהמקור העביר לו גם תמונות של מורות מבית-הספר בחופשתן בחו"ל, כפי שהועלו בחשבונות הפייסבוק שלהן. בעקבות המידע הגיע למחרת לבית-הספר ונוכח לדעת "כי במקום נמצא אך ורק שומר, שלא ידע דבר על אודות נסיבות סגירתו של בית הספר". לצורך השלמת הבדיקה, הוסיף נסאר, שוחח טלפונית פעמיים עם דובר משרד החינוך למגזר הלא-יהודי, כמאל עטילה, וקיבל ממנו את עמדת המשרד. לאחר הפרסום הראשון, שוחח בשלישית עם דובר משרד החינוך, שמסר לו מידע אשר פורסם למחרת הפרסום הראשוני.
כשנחקר נסאר בבית-המשפט נשאל על ידי השופטת שבח האם מלבד שיחה עם השומר בבית-הספר ופניה למשרד החינוך לא ביצע בדיקות נוספות לבירור הסיפור. "ניסיתי להגיע להנהלת בית-הספר, אך לא הצלחתי", אמר נסאר. בהמשך הוסיף כי לא הצליח להשיג את מספר הטלפון של בית-הספר. עוד הודה בחקירתו כי לא ידע שהמוטרנות היוונית-קתולית קשורה לבית-הספר. בתשובה לשאלה מדוע לא חיכה יום נוסף עד שצוות בית-הספר יחזור מחו"ל כדי לקבל תגובה הסביר נסאר כי המקרה היה חשוב, דחוף ובעל עניין ציבורי.
"אשווה בין הפרסומים לבין העובדות לאשורן", כתבה השופטת שבח בפסק-הדין, והתחילה במלאכה.
במקום חמישה ימי חופשה, כפי שדווח, יצאו המורות לארבעה ימים בלבד. מתוך אותם ארבעה, יומיים הם ימי המנוחה השבועיים, כך ש"מניין ימי החופש שניתן היה לקשור אותם לטיול ירד מחמישה לשניים". שני הימים האחרים, קבעה השופטת, אינם ימי חופשה מוכרים ולגביהם לא ניתן אישור מטעם משרד החינוך.
המורות, כך נטען בכתבות של נסאר, "החליטו לצאת לחופש על דעת עצמן". "מהראיות שהובאו לפני", כתבה השופטת שבח, "עולה כי אין המדובר כלל בהחלטה של המורות, ודאי לא על דעתן, כי אם בהחלטת הנהלת בית הספר בצוותא עם המוטרנות, שנתקבלה עוד לפני תחילת שנת הלימודים, ומצאה את ביטויה בלוח החופשות שנשלח להורים עם תחילת שנת הלימודים".
קביעה נוספת בדיווחים שנמצאה שגויה נוגעת לנסיבות סגירת שערי בית-הספר. בעוד שנסאר דיווח כי המקום נסגר בגלל החלטת המורות לצאת לחופשה, בפועל ההיפך הוא הנכון. בגלל סגירת בית הספר לחופשה מרוכזת, החליטו המורות לצאת לחופשה.
"הנתבעים", מסיקה השופטת, "אינם יכולים לחסות בצל הגנת האמת".
בנוסף, דחתה השופטת את הטענה כי בחדשות ערוץ 2 פעלו בהתאם לדרישת העיתונות האחראית, שהיתה מקנה להם את הגנת תום הלב. "אפילו מתצהיר עדותו הראשית של הכתב, עוד בטרם חקירה נגדית, עולה שהמידע שמסר לו המקור מתייחס רק לחופשה שנקבעה ע"י בית הספר ולא ע"י המורות עצמן", ציינה השופטת שבח. "האמירה כי המורות יצאו לחופשה 'על דעת עצמן' לא נמסרה על ידי המקור, ואינה אלא מהגיגי לבו של הכתב".
"מחקירתו הנגדית של הכתב", מוסיפה השופטת, "עלה כי בדיקת האימות שערך היתה דלה ביותר". לדבריה, הפגם החמור ביותר בהתנהלותו של נסאר טמון בכך ש"אף שהאצבע המאשימה כוונה בפרסומים אל עבר המורות באופן אישי, לא התבקשה כל תגובה ממי מהן". לדבריה, "בהתחשב במידע המוגבל שהיה בידי הנתבעים, ובהיעדר דחיפות בפרסום מיידי דווקא ביום האחרון לחופשה [...] היה על הנתבעים לדחות את הפרסום עד לבירור העובדות לאשורן ועד לקבלת תגובת בית הספר, שניתן היה להשיגה כבר למחרת בבוקר".
"אף שהאמת לאמיתה התבררה, או היתה צריכה להתברר, כבר למחרת הפרסום, לא פורסמו על ידי הנתבעים תיקון או הבהרה", ציינה עוד השופטת שבח. בשל כל זאת, מצאה כי לא עומדת לנתבעים הגנת תום הלב.
בשקלול הנתונים החליטה השופטת שבח להעניק לתריסר מהתובעות, לגביהן קבעה כי ניזוקו מהכתבה, פיצוי בסך 30 אלף שקל כל אחת, ובסך הכל 360 אלף שקלים. בנוסף חייבה את חדשות ערוץ 2 להעביר סכום של 40 אלף שקל עבור שכר טרחת עורך דין וכן רבע מאגרת המשפט ששולמה על ידי התובעות.
1319-08-13