אם מישהו מאנשי התקשורת, הממשיכים להופיע בתשדירי פרסומת, היה טורח לקרוא את תקנון האתיקה של מועצת-העיתונות, היה מגלה כי המועצה אימצה לאחרונה תיקון, המחמיר את המגבלות בתחום עיסוק העיתונאים בפרסום וביחסי-ציבור.
בסוף מרץ השנה אימצה מועצת-העיתונות את התיקון, שהגישה אגודת העיתונאים בתל-אביב, המיועד לצמצם את אי-הבהירות בסעיף 17 בתקנון. בין היתר נקבע מעתה, שבנוסף לאיסור הכולל לעסוק בפרסום או בעיסוק אחר שיש בו ניגוד עניינים לעבודה העיתונאית, קיימים שלושה מקרים שבהם אסור יהיה לעסוק בפרסום באיסור מוחלט. וכך נאמר בסעיף 17ב' בנוסח החדש, שאומץ ב-28 במרץ 1997:
רואים עיסוק נוסף המעורר חשש או מראית עין לניגוד אינטרסים או להטעיית הציבור, מבלי למעט בדרכי עיסוק אחרות –
1. תשדירי פרסום, יחסי-ציבור או שירות דומה אחר הקשורים בתחום עיסוקו או מומחיותו של העיתונאי המגיש שירותים אלה.
2. תשדירי פרסום, יחסי-ציבור או שירות דומה אחר המוגשים על-ידי עיתונאי העוסק בחדשות, באקטואליה, בפרשנות, בתחקירים או בראיונות על מגוון נושאים.
3. יחסי-ציבור, פרסום או איסוף מודעות הנעשים על-ידי עיתונאי על דרך קבע".
לדברי עורכת-הדין מלכה ורוצלבסקי, הרכזת המקצועית של אגודת-העיתונאים בתל-אביב, לאור התיקון לסעיף זה לא יוכלו עוד עיתונאים לטעון שאין ניגוד אינטרסים בין עבודתם העיתונאית לבין עיסוקם בפרסום, לפחות לא במקרים המפורטים עתה בתקנון האתיקה. "לצערנו היינו עדים בשנה האחרונה לפריצת כל המחסומים ולהשתתפותם של עיתונאים רבים בפרסומות, הן כקריינים והן כמגישים-דוגמנים", אומרת ורצלובסקי. "עיתונאים אלה טענו כי אין ניגוד אינטרסים בין עבודתם העיתונאית לבין עיסוקם הנוסף בפרסום". עיתונאים, אשר נקראו לבירורים בעקבות תלונות שהוגשו נגדם, טענו גם שקיימת אי-בהירות בניסוח התקנון. ועדת האתיקה של אגודת-העיתונאים קיבלה חלק מן הטענות, וקבעה תקופת מעבר עד סוף מרץ 97' לסיום כל עבודות הפרסום של העיתונאים. עתה, כאמור, הסתיימה תקופת מעבר זו, סעיף התקנון שונה – ונותר רק לראות כמה מן העיתונאים יקבלו על עצמם את הכללים החדשים.?
גיליון 8, אפריל 1997