עו"ד שחר בן-מאיר פותח חזית נוספת מול "ישראל היום". אחרי שעתר לוועדת הבחירות המרכזית בטענה כי החינמון מבית שלדון אדלסון פועל בניגוד להוראות חוק התעמולה (ונדחה), אחרי שעתר על ההחלטה הזו לבג"ץ (ונדחה), אחרי שפנה למבקר המדינה בדרישה שיחקור אם העיתון מפר את חוק מימון מפלגות ופנה ליועץ המשפטי לממשלה בדרישה שיחקור את העיתון בחשד לעבירה על חוק האפליה, אחרי שפנה למשרד המשפטים בשאלה מדוע לא אסר על ראש הממשלה נתניהו לעסוק בעניינים הקשורים לחבריו האישיים שלדון אדלסון ועמוס רגב, אחרי כל זאת – פונה כעת עו"ד בן-מאיר לזירה המוניציפלית.
לפני כחודש וחצי שיגר עו"ד בן-מאיר מכתב ליועץ המשפטי של עיריית תל-אביב–יפו בטענה כי "ישראל היום" עובר על חוקי העזר העירוניים. לטענת עו"ד בן-מאיר, חלוקת גליונות "ישראל היום" ברחבי העיר אינה אלא "מעשה רוכלות", המפר לפחות שני סעיפים בחוק העזר של עיריית תל-אביב–יפו.
"מעשה רוכלות דורש רישיון מאת העירייה", הזכיר עו"ד בן-מאיר לעירייה. "יתרה מכך, בהתאם לתוספת לחוק הרוכלות, האזורים שתותר בהם רוכלות הם רק אלו – שוק הכרמל ושוק התקווה, מעברים ציבוריים בקניונים ובמכרזים מסחריים סגורים, פארק יהושע". למרות זאת, מדגיש עו"ד בן-מאיר, "מעשה הרוכלות מתבצע מדי יום ביומו על מדרכות רבות בתחום העיר תל-אביב, והוא מנוגד להוראות התוספת של חוק הרוכלות ומכאן שאינו חוקי".
לדבריו, "ישראל היום" עובר על סעיף 39 בחוק העזר, שאוסר על כל אדם להשאיר ולהניח כל דבר ברחוב אלא לשם פריקה וטעינה בלבד, וכן על סעיף 58 לחוק העזר, שאוסר על כל אדם לעשות ברחוב מעשה שיש בו משום מטרד או הפרעה (בהקשר זה הזכיר עו"ד בן-מאיר תביעות שהוגשו בגין נפילות שאירעו בסמוך לנקודות חלוקה של העיתון).
"מדוע שרק מוצר הנקרא בשם עיתון 'ישראל היום' יהיה זכאי למכור (או לחלק בחינם) את מרכולתו?", תהה עו"ד בן-מאיר. "ואם מחר בבוקר רשת שיווק של מוצרי מזון תחליט למכור (או לחלק בחינם) עופות שלמים על המדרכה לעוברים ולשבים, מה ימנע זאת ממנה, אם לא אכיפה ברורה וחד-משמעית של חוק הסדר וחוק הרוכלות?".
עו"ד שחר בן-מאיר בדיון בוועדת הבחירות המרכזית, 23.2.15 (צילום: אורן פרסיקו)
עו"ד בן-מאיר דרש מהעירייה לאכוף את חוקי העזר ולהורות על "הפסקה מיידית של חלוקת העיתון במדרכות שבתחום העיר תל-אביב–יפו". לפני כשלושה שבועות קיבל עו"ד מאיר את תשובתה של עו"ד גילת משאלי, עוזרת ראשית ליועץ המשפטי לעירייה, שדחתה את פנייתו.
המונח "רוכלות", כתבה עו"ד משאלי לעו"ד בן-מאיר, מוגדר בחוק רישוי עסקים כ"עיסוק בקנייה, במכירה או בהצעת שירותים או מלאכה לציבור שלא בתוך מבנה קבע". לדבריה, "חלוקת חינמית של עיתונים אינה נכללת בהגדרה באשר העיתון אינו נקנה או נמכר ואינו בבחינת הצעת שירותים או מלאכה לציבור".
העירייה דחתה גם את טענתו של בן-מאיר בדבר הפרת הסעיף האוסר על הנחת דברים ברחוב. "מאחר שמדובר בחלוקת עיתונים הנמשכת פרקי זמן קצרים ביותר (למרגלות משרדנו אני רואה לעתים חלוקה כזו, ותוך דקות ספורות העיתונים 'נחטפים' והמחלק עוזב את המקום), ניתן לראות בכך בבחינת 'פריקה של דבר', המותרת על-פי חוק", כתבה עו"ד משאלי.
"מאחר שמדובר בפרק זמן קצר ביותר, בשטח מזערי – המחלק ועגלת חלוקה לידו – אין בכך הפרעה או אי-נוחות של ממש, וודאי שאין בכך כדי להפר את הסדר ברחוב, ולא לכך כיוון המחוקק בסעיף 58 לחוק העזר", הוסיפה.
לדבריה, "הסיטואציה דומה לכל אדם הממתין בתחנת אוטובוס ומניח בסמוך לו מזוודות או תיקים. הרי לא מצופה שפקחי העירייה יאכפו אותו בגין הנחת דבר ברחוב באשר מדובר באי-נוחות קלה ביותר שהינה חלק ממציאות דינמית של עיר שוקקת. לא זו אף זו, משך הזמן הקצר אינו מאפשר לפיקוח העירוני להבחין ולתעד פעילות שנעשית למשך דקות אחדות ביום במקומות שונים, ברחבי העיר. לעירייה משאבים מוגבלים ומספר מוגבל של פקחים, והיא שמה יהבה ומשאביה באכיפת מפגעים ברורים, המתקיימים לאורך זמן ומהווים הפרעה ממשית".
בשולי מכתבה ציינה עו"ד משאלי כי עם קבלת הפנייה של עו"ד בן-מאיר, "הפנינו את הפיקוח העירוני לתופעה והנחנו את הפיקוח כי כל אימת שיבחינו בפעילות של חלוקת עיתונים ההופכת למפגע של ממש ברחוב, יבצעו פעילות אכיפה למניעתה".
מחלק עיתונים של "ישראל היום" (צילום: הדס פרוש)
עו"ד בן-מאיר החליט שלא לקבל את תשובת העירייה. "לצערי תשובתך אלי אינה בגדר תשובה סבירה וראויה לסוגיות אשר הופנו אלייך, והתשובה עצמה מעידה כי העירייה נוקטת סוג של 'אכיפה בררנית', או יותר נכון 'אי-אכיפה בררנית', על תופעה אשר תוארה בהרחבה במכתבי ואשר מהווה משום עבירה על חוקי העזר של העירייה", כתב בתשובה לעו"ד משאלי.
ראשית, טען עו"ד בן-מאיר, החלוקה חינם של "ישראל היום" אינה מבטלת את העובדה כי מדובר בפעולה "עסקית". "'העיתון' הוא עסק לכל דבר ועניין, וכך מציג את עצמו. העובדה כי הקורא אינו משלם עבורו אינה משנה מתופעה זו שכן 'העיתון', לגרסתו, מרוויח מהפרסומת שבתוכו. נניח למשל שרשת שיווק מזון היתה מחליטה להציב דוכן על המדרכה ולחלק עופות בחינם לעוברים ושבים, כסוג של פרסום, האם גם אז לא היה מדובר ב'רוכלות' כטענתך, כי העוף מחולק בחינם ולא נמכר?".
שנית, הוסיף עו"ד בן-מאיר, חלוקת העיתון נמשכת הרבה יותר מ"דקות ספורות". "מדובר במספר רב של נקודות חלוקה בכל רחבי העיר, שבחלקן נעשית פעולת החלוקה במשך יותר משעה באותו מקום", כתב לעו"ד משאלי. "כאשר נקודת החלוקה היא 'רוכלות' לכל דבר ועניין, עומד אדם ולידו חבילת ניירות המתקראת עיתון, והוא מחלק אותם לעוברים והשבים". נוסף לכך, ציין עו"ד בן-מאיר, חוק העזר אוסר על רוכלות בלי קשר למשך ביצועה.
"הדוגמה הנזכרת במכתבך, של אדם שמניח מזוודות על המדרכה כאשר הוא ממתין לרכב, בדיוק אינה 'הנמשל', אלא הוכחה בדיוק למה שאני טוען", טען עו"ד בן-מאיר. "המחלק של 'ישראל היום' אינו מניח את ה'עיתונים' על המדרכה כי בדיוק בא לו לגרד באף. הוא מניח אותם כי הוא פועל מטעם עסק מסחרי שהייעוד שלו הוא לחלק 'עיתונים' בחינם ברחבי העיר, ובכל הכבוד, העירייה אינה יכולה לתת ל'עסק' זה חסינות מהוראות החוק".
בסיום מכתבו הבהיר עו"ד בן-מאיר כי ככל שלא יקבל הודעה מהעירייה כי בכוונתה לפעול להפסקת העבירות של "ישראל היום" על חוקי העזר העירוניים, בכוונתו לפנות לערכאות משפטיות.