עו"ד שחר בן-מאיר נענה היום להצעת שופטי בג"ץ ומשך את העתירה שהגיש נגד החלטת יו"ר ועדת הבחירות המרכזית שלא להכריז על "ישראל היום" כפלטפורמת תעמולה עבור ראש הממשלה בנימין נתניהו. בן-מאיר הגיש את עתירתו בשבוע שעבר, בעקבות החלטת השופט סלים ג'ובראן, יו"ר ועדת הבחירות, לדחות את בקשתו ולהימנע מלהגביל בדרך כלשהי את "ישראל היום".
עו"ד שחר בן-מאיר (צילום: אורן פרסיקו)
"אין העותר חולק על רוב האמור בהחלטת כב' יו"ר ועדת הבחירות, אשר למעשה פסע בחלק גדול מהחלטתו עם טענות העותר והסכים להן", כתב בן-מאיר בעתירה שהגיש בשיתוף עו"ד יצחק אבירם, "אלא העותר חולק על המסקנה הסופית שאליה הגיע כב' יו"ר הוועדה ועל הנימוק העיקרי שלו לדחיית העתירה, ולפיה העותר לא הצליח לבסס את הזיקה המהותית אשר אליבא דכב' יו"ר ועדת הבחירות, לו היתה מבוססת היה בה כדי להרים את הנטל הדרוש לקבלת הסעד שנתבקש בבקשה".
בן-מאיר טען בעתירתו לבג"ץ כי סיפק גם סיפק הוכחה לזיקה המובהקת בין נתניהו ל"ישראל היום". לדבריו, אמנם לא הביא, מטבע הדברים, ראיות ישירות לקשר בין ראש הממשלה למערכת העיתון, אולם סיפק עדויות תומכות ובעיקר "מאסה קריטית" של ידיעות חדשותיות שפורסמו בעיתון והיו מוטות לטובת נתניהו.
השופט ג'ובראן והיועץ המשפטי לממשלה השיבו לעתירה, באמצעות עו"ד אילאיל אמיר כסיף ויונתן ברמן, וטענו כי יש לדחות אותה בהעדר עילה להתערבות בהחלטת יו"ר ועדת הבחירות. לתשובה צורף פרוטוקול הדיון שנערך בוועדת הבחירות המרכזית.
עיתון "ישראל היום", עורכו עמוס רגב ומייסדו שלדון אדלסון העבירו תגובה נרחבת לעתירה באמצעות עורכי-הדין אביגדור (דורי) קלגסבלד, אמיר שרגא ודון סוסונוב. בתגובתם טענו כי יש לדחות את העתירה משום שהיא "חסרת בסיס משפטי וראייתי גם יחד".
"לקביעה כאילו 'ישראל היום' מבקש כל כולו לקדם את המשיב 2 [בנימין נתניהו] אין בסיס משפטי", טענו באי-כוח העיתון. "המשיב 2 איננו תכלית קיומו של 'ישראל היום'. 'ישראל היום' היה קיים לפני שהמשיב 2 הפך להיות ראש הממשלה וימשיך להתקיים לאחר שהמשיב 2 יחדול להיות ראש הממשלה". עוד טענו כי גם אם "ישראל היום" היה מבקש כל כולו לקדם את נתניהו, לא היה בכך כל פסול משפטי, שכן אין הבדל עקרוני בין החופש לקדם השקפה פוליטית לבין החופש לקדם מועמד מסוים.
עו"ד אביגדור (דורי) קלגסבלד (צילום: אורן פרסיקו)
"בין 'ישראל היום' ובין תעמולת בחירות אין ולא כלום", טענו באי-כוחו של העיתון בהמשך. "ממש כשם ש'ידיעות אחרונות', שעמדתו הפרסונלית היא 'רק לא ביבי', לא הוקם לצורכי בחירות (או תעמולת בחירות), כך גם 'ישראל היום'. בהתאם, ממש כשם שה"ה הרצוג, לפיד וליברמן אינם קובעים את תוכנו ודמותו של 'ידיעות אחרונות', כך המשיב 2 [נתניהו] אינו קובע את תוכנו ודמותו של 'ישראל היום'. ל'ישראל היום' מו"ל, עורך ראשי, מערכת, עיתונאים וכותבים, שהם לבדם קובעים את תוכנו ודמותו של העיתון".
עוד טענו באי-כוחו של העיתון ואדלסון כי בניגוד לטענת בן-מאיר, יש בעיתון "פרסומים ביקורתיים רבים" על נתניהו. כחיזוק לעמדה זו הביאו דוגמאות מהשבועות האחרונים. יש לציין כי בתקופה זו אכן ניכרה מידת ביקורת רבה יותר על ראש הממשלה ב"ישראל היום" מאשר בימים עברו. למעשה, למעט שתי דוגמאות לביקורת, מתונה יחסית, כל הדוגמאות שנכללו בתגובת "ישראל היום" פורסמו בעיתון לאחר הגשת הבקשה של בן-מאיר לוועדת הבחירות המרכזית.
"אדוני רוצה להחזיר את הצנזורה"
בדיון שנערך היום ביקרו שופטי בג"ץ, נשיאת בית-המשפט העליון מרים נאור והשופטים חנן מלצר ויצחק עמית, את העתירה של בן-מאיר.
"אדוני ביקש את הסעד של איסור פרסום תעמולת פרסום אסורה", העיר השופט עמית, כך לפי פרוטוקול הדיון. "נניח שחבריך היו מסכימים לקבלת הסעד. [...] ממתי מוציאים צו מניעה למשהו שהחוק מלכתחילה אוסר עליו?".
"לו יינתן צו החלטי כזה", הוסיפה השופטת נאור, "מכאן ועד הבחירות אנו מוצאים עצמנו בהליכי ביזיון כי אדוני יטען שזו כן תעמולה, לא תעמולה". "איך אפשר לתת סעד כזה שמחזיר אותנו כל שני וחמישי?", שאל השופט עמית. "אז בית-המשפט יתחיל לפקח על כל כתבה שתהיה? [...] לא קראתי את העיתון היום, אך אם כתוב היה נאום מוצלח מאוד לנתניהו אתמול, האם זה אסור?".
עו"ד בן-מאיר הזכיר, בין היתר, את הדוגמה שהעלה בפני ועדת הבחירות המרכזית, כיצד "ישראל היום" פירסם כותרות ראשיות על קשר כביכול בין עמותת V15 ואחרות למחנה-הציוני ומרצ, טענות שבינתיים התפוגגו לחלוטין. "זו דוגמה של עיתון שאומר יום אחר יום במשך שבוע ימים דברים שאין להם ביסוס", טען.
שלדון ומרים אדלסון עם בנימין נתניהו, שבועיים לאחר צאת הגיליון הראשון של "ישראל היום". ירושלים, 12.8.07 (צילום: אוליביה פיטוסי)
"אם נקבל את התיזה הזאת", השיבה השופטת נאור, "יו"ר ועדת הבחירות צריך לשבת יום-יום ולבדוק אם העיתונות דיווחה אמת. אנא נגיע?".
"עד שביטלו את הצנזורה לקח המון שנים, אדוני רוצה להחזיר את זה", העיר השופט מלצר.
"אני לא אומר מה לכתוב או לא לכתוב", הבהיר עו"ד בן-מאיר, אך הוסיף כי "אחד התפקידים של עיתונים זה לבקר את השלטון", ואילו "ישראל היום" הוא "עיתון שכל הזמן מפאר את השלטון ולא עושה עליו תחקיר".
"אנו לא במקום לחלק ציונים לגורם זה או אחר", אמרה השופטת נאור. "אנו עוסקים בשאלה האם זו מודעה", הוסיפה, בהקשר חוק תעמולת הבחירות, המגביל פרסום מודעות תעמולה, ולפי הפסיקה אוסר מודעות הנחזות לידיעות חדשותיות. "אדוני גורר אותנו לים שאנו לא יודעים מהו", אמרה לבן-מאיר.
השופטת נאור: "אומר פלוני או אלמוני, אני רוצה לזרוק כספים ולהפסיד, לשיטתו, ולהשקיע כסף כי האג'נדה הזאת נראית לי. אסור?". עו"ד בן-מאיר: "נניח שהוא החליט לזרוק כסף, איך זה משפיע על השוויון בבחירות?"
"נניח שיש עיתון שרוצה לפאר את השלטון, זה גם לגיטימי", אמר השופט מלצר.
"אנחנו לא מחלקים ציונים לעיתונות טובה או עיתונות רעה", הוסיפה השופטת נאור. בהמשך הדיון הפנתה לבן-מאיר את השאלה: "אומר פלוני או אלמוני, אני רוצה לזרוק כספים ולהפסיד, לשיטתו, ולהשקיע כסף כי האג'נדה הזאת נראית לי. אסור?".
"ההנחה שכשאדם משקיע כסף בעסק זה לא סתם", השיב בן-מאיר. "נניח שהוא החליט לזרוק כסף, איך זה משפיע על השוויון בבחירות?".
"אדוני לוקח אותנו למקומות שהם לא המקומות שאנו דנים בהם. אנו בשאלה מאוד פשוטה, האם זו מודעה לחלופין, האם זו מודעה במובהק", אמרה השופטת נאור ורמזה לבן-מאיר כי עליו למשוך את העתירה. בן-מאיר ביקש הפסקה קצרה להתייעצות ולאחריה הצהיר כי בלי לוותר על טענותיו הוא מקבל את הצעת בית-המשפט ומושך את העתירה.
לאחר מכן פנה עו"ד קלגסבלד, בא-כוחו של "ישראל היום" ומייסדו שלדון אדלסון, בבקשה כי בית-המשפט יפסוק לטובתם הוצאות משפט. "אין הצדקה להוציא אותנו מהדיון הזה ללא הוצאות", אמר.
"מה אדוני אומר על כבשת הרש?", שאל השופט מלצר.
"מה זה קשור?", תהה עו"ד קלגסבלד.
"אדוני יחשוב", הציע מלצר.
כעבור שעה קלה ניתן פסק הדין. השופטים לא חייבו את עו"ד בן-מאיר בהוצאות.
בג"ץ 1453/15