מסמכים ותכתובות פנימיות שהגיעו לידי "העין השביעית" חושפים פרטים נוספים על תקופת השליטה של נוחי דנקנר ב"מעריב". השתלטות דנקנר על "מעריב" באה על רקע סיקור ביקורתי תקיף ומתמשך של התנהלותו העסקית מצד עיתון "דה-מרקר", השייך לקבוצת "הארץ". בעבר פורסם כי עם כניסת דנקנר ל"מעריב" החל מסע לגיוס מיטב עיתונאי "הארץ" אל העיתון. את המהלך הובילו ניר חפץ, שכאמור כיהן אז כיועצו האישי של דנקנר, וחיים גבריאלי, מנכ"ל אי.די.בי. אחד מעיתונאי "הארץ", שסירב לעבור ל"מעריב", אמר בעבר ל"העין השביעית": "המגעים הגיעו מלמעלה ללא מעורבות של העורכים, ולא היתה שיחה מעמיקה על תוכן רצוי".

גולדן הוזמן לשאת דברים בכנס איגוד השיווק, אולם ב"מעריב" חששו שהכנס קשור ל"דה-מרקר". המנכ"ל רז כתב לעורך חפץ: "תחליף מלה עם נוחי ליתר בטחון"

אחד הגורמים למתח בהנהלת "מעריב" היה סיקור הנעשה בעיתון על-ידי כלי תקשורת אחרים. בדצמבר 2011, כשעורך אתר זה, שוקי טאוסיג, פנה לקבלת תגובה לקראת פרסום רשימה שעסקה בטיהורים בעיתון, התלבטו בכירי "מעריב" כיצד להגיב. "זו הכתבה השלישית שהוא מפרסם עלינו בשבועיים", העיר סגן העורך שי גולדן. "האיש אובססיבי ל'מעריב' ולניר, צריכים להתחיל להרתיע אותו. לא נחזור על טעות 'דה-מרקר', שהתעללו בנוחי שנתיים ועמדנו מהצד". גולדן, יש להזכיר, כתב ב"דה-מרקר" טור שבועי בשנתיים שקדמו לגיוסו על-ידי דנקנר ל"מעריב".

לא במקרה הזכיר גולדן את "דה-מרקר". יותר מכל כלי תקשורת אחר היה העיתון הכלכלי מבית "הארץ" סדין אדום עבור דנקנר ועבור הבכירים שמונו ב"מעריב" בתקופה ששלט בעיתון. "דה-מרקר" סיקר בביקורתיות ובהתמדה את עסקיו של נוחי דנקנר והוביל קמפיין בלתי מתפשר בעד טיפול בריכוזיות במשק הישראלי, תופעה שדנקנר היה מייצגה הבולט ביותר. "דה-מרקר" התמיד גם בסיקור הדימום הכלכלי התדיר ב"מעריב" והאשראי שקיבל מהבנקים, הן בתקופת נמרודי והן בתקופת דנקנר. חודש לאחר שגולדן התריע "לא לחזור על טעות 'דה-מרקר'" כתב המנכ"ל רז ליו"ר דני יעקובי: "'דה-מרקר' יושבים לנו חזק על הזנב, יש פה הדלפות חוזרות ונשנות על כל מה שזז".

שער "המגזין", 13.9.12, עמוס שוקן ו"קשיים קיומיים"

נראה כי מטרה מרכזית של דנקנר ברכישת "מעריב" היתה פגיעה ב"דה-מרקר", בעורך גיא רולניק, בעיתון-האם "הארץ" ובבעלים עמוס שוקן. ההנהלה החדשה גיבשה תוכנית להקמת מוסף כלכלי חדש ומורחב שהיה אמור להתחרות ראש בראש בעיתון הכלכלי מרחוב שוקן. תחילה היה המוסף של "מעריב" אמור להיות בן 48 עמודים. בהמשך, בשל בעיות תקציביות, הוחלט ראשית לכל להגדיל בתריסר עמודים את המוסף "עסקים".

באוקטובר 2011 קיבלו בכירי העיתון נוסח מעודכן להצעה להקמת מוסף כלכלי חדש. הפעם היעד היה 32 עמודים, מהם לפחות 24 עמודי תוכן, תוך הגדלה משמעותית של כוח האדם בדסק הכלכלי של "מעריב", וזאת בהשקעה של 750 אלף שקל בחודש. המוסף החדש היה אמור להיות מושק בפברואר 2012. ב"מעריב" מעולם לא הצליחו לממש את התוכנית.

בינואר 2012 נועד סגן עורך "מעריב" שי גולדן לשאת הרצאה בכנס איגוד השיווק. "תגידי, הכנס בחסות 'דה-מרקר'? יש ל'מרקר' איזו זיקה אליו?", שאל גולדן את מפיקת הכנס, וזו השיבה בשלילה. לדבריה, ב"דה-מרקר" מתפרסמות מודעות לכנס כחלק מעסקת בארטר, לא מעבר לכך. גולדן העביר את המידע לחפץ ואמר לו, "תחליט אתה".

חפץ העביר את השאלה הלאה, למנכ"ל העיתון. "טל, זה הכנס ששי מופיע בו, לדבריו זה לא 'דה-מרקר'", כתב חפץ לרז. "אין לו בעיה לא ללכת לשם. בזמנו ישראל גולדשטיין הוא זה שפנה אליו וביקש שילך לשם. מה אתה אומר?". המנכ"ל השיב: "היי ניר. תחליף מלה עם נוחי ליתר ביטחון". מתיעוד הכנס עולה כי גולדן לא השתתף בו.