הומור וסוציאליזם, שני תחומים שכמעט לא ניתן למצוא דוגמאות להם בעיתונות הכלכלית בישראל, זכו לפני כעשרה ימים לשיפור קל במעמדם עת עלה באתר "גלובס" הפרק הראשון של "מכסחי הטייקונים", תוכנית רשת חדשה המסכמת את אירועי השבוע בכלכלה מנקודת מבט שמאלית ומבודחת.
שי ניב, הכתב לענייני עבודה ורווחה בעיתון, ודרור פויר, בעל טור אישי וכתב מגזין, מנתחים בכל תוכנית כמה מהמהלכים הבולטים בכלכלה הישראלית, תוך מתיחת ביקורת חריפה על מי שאחראי לדעתם לעושק הציבור, בין אם הוא פוליטיקאי, רגולטור או בעל הון.
בתוכנית הראשונה, למשל, ביקרו בין היתר את הפרטת שירותי הרווחה בישראל. פויר טען כי "לתת ליעקב נאמן לפקח על שכר הבכירים, האיש שכל חייו רק דאג ודואג לטייקונים, זה ממש לעג לרש, לכם ולנו". בתוכנית השנייה צידדו השניים בסגירת מפעל הפיס וקראו במלים ברורות לכל קהל הצופים שלהם להתנתק לאלתר מחברות הכבלים והלוויין, כדי לקבל בעתיד תמורה טובה יותר לכספם.
הביקורת בתוכנית מתחדדת לקראת סיומה, עם שידור פינה בשם "הטייקון שדפק אותי", המוקדשת בכל פעם לאחד מבעלי ההון הישראלים. לב לבייב, למשל, שמע מהמנחים כי חלוקת הבונוסים לבכיריו היא "יריקה בפרצוף לכל המשקיעים באפריקה-ישראל" ו"צפצוף מוחלט על כל החוסכים בפנסיה". "בפעם הבאה שתצעק 'הצילו', מר לבייב", הבטיח פויר, "אל תצפה מאיתנו לרחמים. חוט דיג אנחנו לא נזרוק לך. תתבייש". בתוכנית השנייה הועמד על המוקד יוסי מימן, וליתר דיוק המדינה, שהעניקה לו פטור מתשלומי מס על רווחי הגז למשך עשרים שנה.
נראה כי גם צמד המנחים מודע לחריגות של התכנים שהוא מציע ביחס לעיתונות הכלכלית בכלל, ולדימוי של עיתון "גלובס" בפרט. "אנחנו מאוד נשתדל לעצבן את נוחי דנקנר וגם לשמור באורח פלא על מקום העבודה שלנו", הצהיר ניב בפתח התוכנית הראשונה, ואילו את השנייה פתח בברכה: "אנחנו שי ודרור, ואיכשהו יצא שאנחנו עדיין כאן. מסתבר שמספר השמאלנים ב'גלובס' גדול יותר משחשבנו, ויש אפילו כמה מסתננים שהגיעו עד לצמרת מקבלי ההחלטות בעיתון".
"הכתבים בעיתון כלכלי הם לא בדיוק הקוראים שלו", מסביר ניב בשיחה עם "העין השביעית". משום כך, לדבריו, התוכנית זוכה לתגובות חמות לא רק בקרב הגולשים, אלא גם במערכת פנימה. "אני יודע שחגי [גולן, עורך 'גלובס'] ראה את זה וחייך חיוך גדול", הוא מוסיף.
לדעת ניב, דווקא אין מקום לפליאה על חופש הביטוי שהשניים נהנים ממנו. הוא מעיד על עצמו כמי שזוכה לחופש מוחלט בכל הקשור לתחום סיקורו, עובדה הבולטת גם מקריאת טוריו בשנים האחרונות, וטוען כי החופש הניתן לכתבי "גלובס" גדול יותר מאשר במערכות עיתונים אחרות.
"זה נכון ש'דה-מרקר' נתפס כלוחם בטייקונים, ואז אתה שואל את עצמך מה פתאום 'גלובס' יוצא עם תוכנית כזו", אומר ניב, אך טוען כי התדמית של "גלובס", כאילו הוא תומך בטייקונים, אינה תמיד עומדת במבחן המציאות.
"אנחנו לא חיים בבועה", אומר ניב. "עובדתית יש לך עיתון שהוא בבעלות מו"ל, ו'גלובס' נשלט על-ידי אליעזר פישמן, טייקון. למרות זאת, מפתיע עד כמה 'גלובס' חופשי מהבחינה הזו בהמון דברים. קח למשל את סוגיית שכר המינימום. פישמן שולט בהום-סנטר, ואני בטוח שהרבה שם מקבלים שכר מינימום. אז מה, זה טוב להם שאנחנו לוקחים קו בעד העלאת שכר המינימום?". ניב מזכיר גם ש"גלובס" הוביל קו אנטי-טייקונים בכל הקשור לשכר הבכירים ובמקביל העמיד במרכז תשומת הלב את הצורך בהורדת דמי הניהול בקרנות.
מלבד זאת, ניב מדגיש כי "התוכנית לא נולדה מתוך רצון להיות 'מכסחי הטייקונים'", כותרת שלא באה ממנו או מפויר. "המהות של התוכנית זה לא טייקונים, אלא באופן כללי להביא זווית יותר חברתית-כלכלית בועטת. רוב הביקורת שלנו היא על הרגולציה ועל המדינה".
לדברי ניב, הוא צופה שיקבל גיבוי מלא מהבכירים בעיתון. נכון לעכשיו הם לא היו מעורבים במיוחד, כיוון שהתוכנית עלתה כמעט באופן ספונטני. פויר וניב נפגשו בבית-קפה כדי לדסקס רעיון לכתבה משותפת, ותוך כדי שיחה החליטו לנסות להרים משדר וידיאו שבועי. לפני שבועיים צילמו פיילוט, שהתקבל בהתלהבות וכבר למחרת עלה לאתר בתור תוכנית הבכורה (ניב מציין כי הוא לא התגלח לפני הצילומים כיוון שלא חשב שהם יראו אור).
התוכנית "מכסחי הטייקונים", שפרק חדש שלה צפוי לעלות מדי יום חמישי, היא חלק ממגמה הולכת וגוברת של שילוב וידיאו באתרי החדשות הישראליים, וב"גלובס" בכללם.
וכך, מול כתבות הווידיאו באתר "דה-מרקר", המוצגות תחת המותג "דה-מרקר TV", ל"גלובס" ערוץ בשם "גלובס TV". הערוצים מציעים לגולשים כתבות וניתוחים, כמו גם צילומים מהכנסים שעורך העיתון. בראש הערוץ של "גלובס" עומד לירן קגן, בעל ניסיון בהפקות טלוויזיוניות בערוץ הספורט ובחברת קופרמן-הפקות, שהצטרף ל"גלובס" לפני חודשים אחדים. לדברי ניב, באחרונה משקיעה המערכת כספים ומאמצים בניסיון למנף את הערוץ ולעודד שילוב של תוכני וידיאו באתר.