כנס החירום של העיתונאים, שיתקיים היום בתל-אביב, עורר כבר כמה תגובות. ב"מעריב", למשל, טענו היום כי העיתונאים הם שהביאו על עצמם את מצבם הבעייתי הנוכחי. באתר זה נטען כי המחאה אינה צריכה להיות מכוונת כלפי הפוליטיקאים, אלא כלפי בעלי הבית של התקשורת, וכי המאבק המתרקם עצמו שוגה בכך שהוא אינו מנסה לצרף אליו קהלים מחוץ למיליה העיתונאי.

ההערות האלה, ואחרות, כולן נכונות. הדור העיתונאי אכן הולך ופוחת, מילולית ומטפורית. הפוליטיקאים אכן מנסים להשפיע על התקשורת ולכופף אותה, ובעלי הבית מחרים מחזיקים אחריהם ואף מתעלים עליהם. העיתונאים אכן אינם משכילים לחקות את המחאה החברתית שרובם סיקרו בהתלהבות ולעורר אהדה בקרב קהלים אחרים.

אלא שכל ההערות הללו הן מה שהן: הערות. העניין עצמו, העובדה שעיתונאים "בכירים", כאלה שיש להם מה להפסיד, יחד עם עיתונאים מדור הביניים, שמבינים כעת כי כנראה לא יהיה להם מה להרוויח, קמים ומחליטים לשלב ידיים ולקרוא לעיתונאים אחרים לשלב ידיים איתם, היא בגדר חדשות, ומכאן שמדובר בחדשות טובות.

משום שמאחורי הרקע לכנס עומד גורם אחד: מאחורי האפשרות של ועדת הכלכלה לאיים על קיומו של ערוץ 10; מאחורי יכולתו של איל הקזינו אדלסון לכופף את עיתונאי ערוץ 10 לביזוי ציבורי; מאחורי כיבוש שוק העיתונות המודפסת על-ידי העיתון הלא-עיתונאי "ישראל היום"; מאחורי הפחד של עורכים וכתבים לחקור תופעות פסולות במשק הישראלי; מאחורי היכולת של איל הון לקנות עיתון מרכזי שיקדם עמדות כלכליות הנוחות לו; מאחורי כל אלה ועוד עומדת חולשתה הכלכלית הגוברת והולכת של התקשורת בישראל, ובעולם.

התקשורת, וביתר שאת החלק העיתונאי שבה, בישראל וברוב חלקי העולם, נטועה בלימבו שחוללו המהפכות הטכנולוגיות של העשורים האחרונים. כל מה שהכירה מבחינת הדרך להוון את התוצר שלה - הולך ונמוג. החולשה הזו הופכת את בעלי הבית של התקשורת לפגיעים הרבה יותר מול בעלי ההון והפוליטיקאים, והיא הופכת את העיתונאים לפגיעים הרבה יותר לבעלי הון ולפוליטיקאים וגם לבעלי הבית שלהם עצמם.

הכאוס העסקי שהתקשורת והעיתונות נקלעו אליו בעיצומו. למעשה, גם זה כלל לא ברור. ייתכן שעוד לא ראינו כלום. מה שבטוח, העניינים לא הולכים להשתפר בעתיד הנראה לעין. מה שנותר לעיתונאים הוא לכן הם עצמם. נסיונות קודמים, מהוססים, שנעשו בשנים האחרונות - ב"הארץ", ב"מעריב" - להתאגד אל מול האיומים הללו, אל מול החולשה הזו, נכשלו או קפאו. הגיע הזמן לנסות שוב.