עסקים כרגיל
לפני שניגש לחדשות היום, ומאחר שכשמדובר בעיתונים ממילא אלו חדשות אתמול, הנה כמה שאלות לא פתורות בנוגע לראיון ארוך וחגיגי בן שבעה עמודים עם שר האוצר יאיר לפיד שהתפרסם בערב החג במוסף "7 ימים" של "ידיעות אחרונות".
1. מדוע כמראיינת של ראש מפלגה ושר אוצר נבחרה כתבת המתמחה במגזין ולא עיתונאים כלכליים ופוליטיים שיוכלו להציג למרואיין שאלות בתחום מקצועו הנוכחי ולהקשות עליו אם יענה תשובות מתחמקות?
2. מדוע ראיון עם אדם המכהן בתפקיד שר האוצר של מדינת ישראל מקודם באמצעות טיזרים המבטיחים כי אותו אדם יספר על בתו הלוקה באוטיזם?
3. מדוע השאלה הפותחת את הראיון, כמו גם שאלות נוספות בהמשכו, מעניקות לשר האוצר של מדינת ישראל מקום נרחב להגיגים על חיי הרגש שלו?
4. מדוע המראיינת מקדישה מקום לתיאורים מפורטים של שר האוצר של מדינת ישראל כאחד העם, אחד מאיתנו, אחד שהשררה לא שינתה אותו והוא רק נהיה יותר ויותר ישראלי כמוני וכמוך, ומנגד גבר-גבר, ידען שמעטים דומים לו, בעל לב זהב, אמיץ ונכון תמיד להקרבה?
יאיר לפיד לא מתגעגע. מתוך שער מוסף "7 ימים" של "ידיעות אחרונות", ערב ראש השנה התשע"ה
מי שמצוי אפילו מעט בעסקי העיתונות יגחך בוודאי למקרא השאלות הללו ודומות להן שאפשר היה להמשיך לחבר. הקידום האגרסיבי והמוטה ב"ידיעות אחרונות" של דמויות נבחרות משדות הפוליטיקה, הבידור ומה שביניהם הפך בשנים האחרונות בוטה יותר ויותר; הסנסציונליזם והעיתונות הצהובה היו שם תמיד. אבל אולי דווקא כשהתנהלות רקובה הופכת כמעט לשגרה, היא גם נעשית שקופה. אולי דווקא אז יש עניין מיוחד להצביע עליה, רגע לפני שתהיה למציאות היחידה.
"אני לא מתגעגע לרגע לחיים הקודמים ואני גם לא אחזור אליהם" הוא הציטוט של לפיד שנבחר כמוטו לראיון (הוא מעטר את שער המוסף ואת הכפולה הפותחת של הכתבה עצמה). האמת היא שלפיד מעולם לא עזב את הבניין.
התקציב
נחזור להווה, ונישאר עם לפיד, שהציג אתמול את עיקרי תקציב 2015 כפי שהוסכמו על-ידיו ועל-ידי ראש הממשלה ערב ראש השנה העברי. לפיד, שבתמונות נראה כרגיל כשהוא מציג פרצוף זחוח עד להתפקע, סובל היום מעיתונות שונה מעט מזו שזכה לה ב"ידיעות" רק לפני ימים אחדים.
"תקציב המדינה ל-2015, שעיקריו הוצגו אתמול, מצליח לעשות את הבלתי אפשרי: גם לתת תוספת תקציבית עצומה למערכת הביטחון, גם לתת תוספות גדולות לתקציבי המשרדים האזרחיים וגם לשמור על מצגת של תקציב אחראי ומאוזן – אין העלאות מסים, אין קיצוצים, הגירעון גבוה אבל לא כזה שיכניס את מדינת ישראל למשבר. הכל טוב וכולם מרוצים", כותבת מירב ארלוזורוב ב"דה-מרקר", "רק שזהו מצג שווא זמני. בפועל, היכולת לשרת את כל החזיתות בו-זמנית היא תוצאה של העדר בחירה. התקציב הזה מתעלם מהצורך לקבוע סדר עדיפויות – במקום לבחור, עושים את הכל בו-זמנית, ומגלגלים את הבעיות לשנה הבאה".
כותרות הידיעות בעמודים 2–7 של "דה-מרקר": "ח"כים על התקציב: 'לפיד ייזכר כממציא ז'אנר הכלכלה הבדיונית'", "תקציב 2015 – נטול מנועי צמיחה או שינויים מבניים"; "לאן נעלמו התחייבויות האוצר לעובדי המגזר הציבורי, תעש ורשות השידור?"; "ההחלטות הקשות נדחו לשנה הבאה"; "כלכלנים: 'הציון לנתניהו ולפיד – נכשל" (שלמה מעוז, יוסי יונה, אבי בן-בסט); "עלות טיסת נתניהו לארה"ב – 1.4 מיליון דולר"; "התקציב 'החברתי' של לפיד: ועדת העוני מתמסמסת וזכאי הדיור הציבורי נפגעים"; "הפערים הגדולים לא מעניינים את השרים".
"התקציב של נתניהו ולפיד דוחה את הבעיות לשנה הבאה", קובעת בפשטות הכותרת הראשית של העיתון הכלכלי. "התקציב מתעלם מהוצאות במיליארדי שקלים שהממשלה התחייבה להן, ומניח כי התוספת לתקציב הביטחון תהיה חד-פעמית", מתרה כותרת המשנה. גם הכותרת הראשית של "כלכליסט" מדגישה כי "מספרי התקציב שהציג שר האוצר לא מתחברים". "שר האוצר הצהיר שתקציב 2015 יגדל ב-8 מיליארד שקל לפי חוק התקציב – אך המספרים שהציג אתמול הצביעו על תוספת של 13 מיליארד שקל", נכתב בכותרת המשנה, המפנה לדיווח של עמרי מילמן.
כותרות הידיעות בעמודים 2–6 של "כלכליסט": "איפה מצא לפיד עוד 5 מיליארד שקל לתקציב"; "שר האוצר מפזר הצהרות שווא על תוספת לתקציבים חברתיים"; "גם הפעם אין תקווה בתקציב"; "תעריף החשמל יירד, אבל לא בזכות לפיד"; "מערכת הבריאות תקבל תוספת של 2.8 מיליארד שקל, רובה צפוי לכסות את גרעונות בתי-החולים והקופות"; "האוצר הציג תוספת, המשרדים בונים על סכום גדול יותר"; "משרד התחבורה – רוב תוכניות העבודה לא ייפגעו, חלק מהפרויקטים יידחו"; "הפרשת החברות הממשלתיות חוזרת, לא ברור מי ירצה אותן"; "מי הבטיח לביטחון עוד תקציב 'ככל שיידרש' במהלך השנה"; "סלומינסקי: 'מאיפה יגיע הכסף?'".
ב"גלובס", שם מתנהל כבר זמן-מה חילוף תפקידים מסורתיים עם "דה-מרקר" בנוגע ליחס לאוצר, מציגים את התקציב דרך עיניו של השר ("לפיד: אם מע"מ 0% לא יעבור – הממשלה תתפורר", נכתב בכותרת הראשית), אך במאמרים עצמם אבי טמקין ("שר האוצר לפיד הוא אדם לא רלבנטי למדיניות התקציבית בישראל") ודרור מרמור ("אפילו פעם אחת לא טרח שר האוצר ויו"ר קבינט הדיור, יאיר לפיד, לענות למבקרי תוכנית מע"מ אפס") לא חוסכים מלפיד את שבט ביקורתם.
ב"ידיעות אחרונות" אין זכר לדיווח בנוגע לתקציב המדינה, והוא נדחק כולו למוסף הכלכלי. שער "ממון" עוסק בפיאסקו החשבונאי של האוצר ("טעות במספר", לשון הכותרת), ומקדיש מקום מרכזי להסבר של פקידיו: "רגע של מבוכה: בכירי האוצר נתפסו לא מוכנים במסיבת עיתונאים כאשר התברר שיש עודף הוצאות של 5 מיליארד שקל בתקציב. אחר-כך הסבירו: 'ההסכמות היו בדיוק בערב החג, ובחג לא עבדנו'". בפונט שמן יותר נכתב על השער, על גבי תמונתו של שר האוצר: "לפיד: 'אם התקציב הקודם היה תקציב של משבר, התקציב הנוכחי הוא תקציב של תקווה והבטחה'".
"המספרים מסתדרים, הבטיחו אתמול ראשי האוצר. תנו לנו יומיים, ניפגש פעם נוספת ונסביר הכל. או בעברית: עבדנו בחיפזון כי שר האוצר רצה לנצל את זה שראש הממשלה לא בארץ, וזה מה שיצא. האמת הכואבת היא שגם בפעם הבאה המספרים לא יסתדרו, כי פשוט אי-אפשר לרבע את המעגל", נכתב מנגד בתמצית טורו של אמנון אטד על שער "כלכליסט".
ובקיצור
"לפיד מפזר הבטחות" היא הכותרת הראשית של "יתד נאמן", הנפוץ ביומונים החרדיים (כותרת הגג: "במסגרת מלחמתו בסקרים ובניסיון לצבור אהדה ציבורית").