הטלוויזיה החינוכית תשלם מאות אלפי שקלים לארבעה עובדים שהגישו נגדה תביעה, כך הוחלט לאחרונה בבית-הדין האזורי לעבודה בתל-אביב–יפו במסגרת פשרה בין הצדדים.

לפני כארבע שנים הגישו ארבעת העובדים, שרית וירבה, מיה וקנין, אלעד שי ויוליה נפונוב, תביעה נגד הטלוויזיה החינוכית בטענה כי לא קיבלו את התנאים הסוציאליים המגיעים להם. באמצעות עורכי-הדין ערן גולן ועודד הררי טענו הארבעה כי הטלוויזיה החינוכית חייבת להם מאות אלפי שקלים משום שהתעקשה להעסיק אותם כפרילנסרים, על אף שהם עבדו בה באופן קבוע. וירבה הועסקה בטלוויזיה החינוכית כתחקירנית ב"ערב חדש" ותוכניות אחרות, וקנין כרכזת הפקה במגוון תוכניות, שי כעוזר במאי ב"ערב חדש" ותוכניות אחרות ונפונוב כעוזרת במאית ועוזרת הפקה במגוון תוכניות. כל הארבעה החלו לעבוד בטלוויזיה החינוכית לפני כעשור (וירבה חדלה לעבוד בערוץ לפני כארבע שנים).

"חרף היותם של התובעים עובדים של טח"י על-פי כל המבחנים המקובלים בפסיקה, בחרה טח"י בחוסר תום לב [...] להעסיקם במתכונת של 'פרילנסרים' תוך ידיעה ברורה כי [העסקת התובעים במתכונת זו] הינה פיקטיבית, נועדה לגרוע מזכויותיהם, לשלול מהם את זכויותיהם הסוציאליות, להותירם ללא פנסיה ליום הפרישה, בניגוד לדין ובניגוד לחוק", נטען בכתב התביעה. על-פי כתב התביעה, "בתחילת העסקתם הוכרחו התובעים לחתום על הסכם עבודה לפיו הם מועסקים במתכונת של פרילנסרים".

בעקבות הגשת התביעה הכירה הטלוויזיה החינוכית בעובדה כי בינה לבין העובדים מתקיימים יחסי עובד-מעביד, אך לטענת התובעים, עדיין נמנעה מלהפיק להם תלושי שכר ולהעניק להם את מלוא זכויותיהם. במקביל, המחלוקת על גובה הפיצוי עבור התקופה שבה הוגדרו כפרילנסרים נמשכה. וירבה דרשה פיצוי בסך כ-600 אלף שקל, וקנין ושי דרשו קרוב למיליון שקל, וניפנוב דרשה למעלה ממיליון שקל. הטלוויזיה החינוכית, באמצעות עו"ד איריס גלילי-יולזרי, טענה כי יש לדחות את התביעות ולמצער לקבוע שהדרישות של התובעים מנופחות, וכי הם זכאים לכל היותר לפיצוי בסך של כמה עשרות אלפי שקלים כל אחד (במקרה אחד נטען כי התובעת חייבת למדינה כמה אלפי שקלים).

בדיון שנערך בתחילת החודש בפני השופטת הדס יהלום הציע בית-הדין פשרה ולפיה וירבה תזכה לפיצוי של כ-150 אלף שקל, וקנין תקבל כ-200 אלף שקל, שי כ-250 אלף שקל וניפנוב כ-300 אלף שקל. עוד הוצע כי המדינה תחזיר לתובעים 10,000 שקל כל אחד עבור שכר טרחת רואה-החשבון מטעמם, וכי בית-הדין יפסוק פיצוי לא ממוני בסכום של 20–30 אלף שקל לכל תובע.

בא-כוחם של התובעים הסכים מיד להצעת הפשרה, ובשבוע שעבר הודיעה גם המדינה על הסכמתה להצעת הפשרה. בעקבות הודעת המדינה פסק בית-הדין כי נוסף לכספי הפיצויים ושכר טרחה עבור רואה-החשבון, יקבל כל אחד מהתובעים גם 12 אלף שקל שכר טרחה עבור עורכי-דינם וכן 26 אלף שקל כפיצוי בגין נזק לא ממוני.

תע"א 2307/10
תע"א 2308/10
תא"ע 2309/10
ס"ע 45560-12-10