פירות המלחמה
המגעים בין נציגי ממשלת ישראל לארגון חמאס ממשיכים להעסיק את העיתונים גם הבוקר. אתמול בלילה, זמן קצר לפני שהוסכם על הארכת הפסקת האש בחמישה ימים, נורו כמה רקטות לשטחים פתוחים בצפון הנגב.
ב"ישראל היום", שבימים האחרונים עמל על גימוד נזקי המלחמה והבלטת ההישגים המיוחסים לה על-ידי אדריכליה, מבליטים את החיובי: "עוד 5 ימים של הפסקת אש", נכתב בגדול במרכז השער, באותיות לבנות על רקע כחול כהה. מתחתיה נדפס תצלום של יירוט רקטה מאמש, ו"נגמ"ש על מוביל בשטח ההיערכות, אתמול". בכותרת המשנה מודגש, בין היתר, כי "צה"ל תיגבר את ההיערכות על גבול הרצועה וגייס אתמול חיילי מילואים".
ב"ידיעות אחרונות", שמאז סיום השלב הקרקעי של מבצע "צוק איתן" החריף את הקו הביקורתי כלפי הממשלה ובכירי המערכת הצבאית, משרטטים תמונה פסימית. למעשה, אם לשפוט לפי עמוד השער של "ידיעות אחרונות", המבצע בעזה נכשל. בראש השער מובלט דיווח על קצין בצה"ל שהודה בפני תושבי אחד מיישובי עוטף עזה כי "בגלל מודיעין לקוי קראנו לתושבים לחזור הביתה, אני מצטער על השגיאה". הכותרת שניתנה להפניה מפרשת עבור הקוראים את משמעות הדברים: "האמת המרה של מפקד אוגדת עזה".
מתחת לכותרת על "האמת המרה" משבצים עורכי "ידיעות אחרונות" תמצית של מאמר פרשנות מאת אלכס פישמן, תחת הכותרת החד-משמעית גם היא, "מדיניות רופסת". האצבע המאשימה מופנית אל עבר "הממשלה החלשה". "לא במקרה החלו להתפרסם אתמול אחר הצהריים ידיעות על תנועות שעושה צה"ל לכיוון רצועת עזה, על היערכות לקראת חידוש הלחימה, על כוננות בחיל האוויר ועל גיוס חיילי מילואים בצו 8", כותב הפרשן הצבאי של "ידיעות אחרונות".
פישמן, כנראה ברפרור למונח שבו עשה לא מזמן שימוש הרמטכ"ל, בני גנץ, מכנה את מהלכי ההיערכות הללו "טריקים ושטיקים", ומסביר כי הם נועדו לשדר לציבור ולחמאס ש"אנחנו מוכנים, אל תתעסקו איתנו, אנחנו עוד עלולים להתעצבן", כניסוחו. המשך המשפט כולל רפרור נוסף, הפעם למערבון ידוע: "אבל כשרוצים להכות, מכים, לא מצלמים שיירות של טנקים כדי להפחיד את האויב".
חיילים חוגגים את סיום מבצע "צוק איתן", פאתי רצועת עזה, 6.8.14 (צילום: מרים אלסטר)
הכותרת הראשית של "ידיעות אחרונות" מחזקת את הניתוח של פישמן וממצבת את חמאס כגורם שנטל לידיו את היוזמה. "חמאס ירה – ואז אישר עוד הפוגה", נכתב בה. "השאלה הגדולה: האם ההפוגה תחזיק מעמד", נכתב בכותרת המשנה (במהדורה אחרת של "ידיעות אחרונות" הכותרת הראשית דומה לזו של "ישראל היום": "עוד 5 ימים של שקט").
שתי הפניות נוספות ממשיכות את הקו הביקורתי: האחת, שבה שולבה תמונה של נערה מהדרום, מקדמת הפגנה שתיערך הערב בכיכר רבין בתל-אביב בקריאה "להסיר את איום הטילים מעוטף עזה" (לפי "ידיעות אחרונות"). האחרת מוקדשת לביקורת על ראש הממשלה בנימין נתניהו מפי יו"ר האופוזיציה ח"כ יצחק הרצוג. "נתניהו חיזק את חמאס", נכתב בכותרתה של ההפניה, שהיא חלק מציטוט של הרצוג.
ניצנים של ביקורת
המתקפה הרב-כיוונית של "ידיעות אחרונות" על נתניהו אינה מבוססת על עובדות פרי דמיונם של עורכיו. ראש הממשלה, כל ראש ממשלה, מושך לכיוונו בכל רגע נתון אינספור תלונות, ביקורות ומחאות מכל צד של המפה הפוליטית. כלי תקשורת שירצה לפגוע בו יוכל בכל רגע להעצים את השטף השלילי, וכך ליצור מצג של כשל שלטוני מתמשך.
באופן שאינו מובן מאליו, חלקיק מהשטף הזה מוצא היום ביטוי אפילו ב"ישראל היום", חינמון המתנהל כשופר מובהק ובלתי מתנצל של לשכת ראש הממשלה. כותרת הסיקור בכפולה הפותחת של העיתון אמנם מזכירה לקוראים כי הם עומדים בפני "חמישה ימי רגיעה", אך זו נדפסת על פני תצלום נוסף של משאית נושאת כלי רכב משוריין, ובידיעה עצמה מובאים קולותיהם של "שרים" המותחים ביקורת על האופן שבו מתנהל מולם אחד, ראש הממשלה בנימין נתניהו.
"שרים בקבינט לא קיבלו מידע כלל, והעדכון היחיד שנמסר לא היה בפורום הממשלה, אלא בשיחות שניהל רה"מ נתניהו עם ראשי המפלגות יאיר לפיד, נפתלי בנט, ציפי לבני ואביגדור ליברמן", נכתב במעבה הידיעה, שעליה חתומים הכתבים דניאל סיריוטי, אלי לאון, מתי טוכפלד ויוני הרש. בהמשך מובא ציטוט מפי ח"כ ציפי חוטובלי, המבקשת לחסל את צמרת חמאס.
אף שבציטוט של חוטובלי לא מוזכר שמו של ראש הממשלה, הכתבים מציינים כי דבריה הם חלק מדרישות של גורמים במערכת הפוליטית שהוצבו בפני נתניהו. עורך כפולת העמודים נמנע מלתת לדברים ביטוי כלשהו בכותרת המשנה, בכיתובי התמונות, בציטוטים המובלטים ובכל אמצעי טכני אחר העומד לרשותו. תצלומו של נתניהו נעדר מהידיעה.
אזכורם של דברי הביקורת הלא ממוקדים בעניין נתניהו, גם בלי להבליטם ולאמצם, מעורר עניין. דברי ביקורת העשויים לפגום במעמד הציבורי של ראש הממשלה, גם אם מדובר בביקורת רכה ועקיפה מהסוג המצוטט לעיל, מוגשים לקוראי "ישראל היום" לעתים רחוקות בלבד. אפילו במרוצת המבצע הצבאי ברצועת עזה, כשלפרקים הסתמן פער מסוים בין העמדה המוצהרת, הלוחמנית, של קברניטי החינמון, לבין עמדות שהביעו ראש הממשלה נתניהו והאנשים שלצדו – העורכים נמנעו מלהציב את שתי הגישות זו מול זו באופן שיבהיר לקוראים כי ראש הממשלה, אולי, שוגה.
שוקי טאוסיג, בדברים שנכתבו כאן בראשית מבצע "צוק איתן", פירש את התופעה כתוצאה אפשרית של הפער בין תפיסת העולם הקיצונית של בעל העיתון, המיליארדר האמריקאי שלדון אדלסון, לתפיסת העולם המשוערת של נתניהו, הנדמית כפרגמטית יותר (נתניהו אמנם טען יותר מפעם אחת כי "כל האפשרויות על השולחן" בעניין איראן, אך בניגוד לפטרונו, מעולם לא התבטא בזכות הטלת פצצה גרעינית בשטח הרפובליקה האסלאמית הפונדמנטליסטית).
פרשנות אפשרית אחרת למקרה ההוא ניתן לבסס על דברים שאמרה יועצת התקשורת של נתניהו לשעבר, אורית גלילי-צוקר, בראיון הפרישה שלה מלפני חודשיים, שפורסם ב"ידיעות אחרונות". "לנתניהו יש יכולת שאין לשום פוליטיקאי ישראלי", אמרה גלילי-צוקר למראיינת שלה, אמירה לם, בלי להזכיר באופן ישיר את העיתון הייחודי המשרת את צרכיו. "קודם הוא 'שותל', או בשפה בוטה יותר, 'שוטף את המוח' לאזרחים ברעיונות ובהשקפות שלו, שתמיד מתומצתים במסרים קליטים ואטרקטיביים, ואחר-כך מופיע כמי שנענה לדרישת הקהל שיצר ומספק לה את הרצונות והצרכים שלה".
הקריאה "להחזיר את עזה לתקופת האבן", שהובעה במאמר בחתימת העורך הראשי של "ישראל היום" למחרת היציאה למבצע "צוק איתן", נדמית ככזו העשויה להתיישב עם הגישה שעליה דיברה יועצת התקשורת. דברי הביקורת הכלליים על "הערפל סביב הנעשה בקהיר", המוחבאים הבוקר בידיעה המרכזית של "ישראל היום", נראים כמו דבר-מה אחר.
לנוכח הצטברות הטרוניות על השלכות המלחמה מצד חיילים, בעלי עסקים, תושבי הדרום ועוד (וכמובן, גם מצד יריבים פוליטיים, פעילי שמאל וחלקים נרחבים מהקהילה הבינלאומית) – טרוניות שכנהוג ב"ישראל היום", מסוקרות, אם בכלל, דרך פילטר המגונן על יקיר החינמון ומקורביו ומבליט את תגובותיהם – נדמה שלפחות כרגע ניתן לפטור את ההבלחה יוצאת הדופן הזאת כסוג של מס שפתיים, או כתקלה נקודתית בתהליך הייצור של העיתון.
אפשר גם אחרת
"קיביצער". פרשן "ישראל היום", דן מרגלית (צילום: פלאש 90)
הפרשן המדיני הבכיר של "ישראל היום", מנגד, נמנע מלציין את השם המפורש. דן מרגלית מצא דרך ללכת עם ולהרגיש בלי: עם סיום הלחימה, ובלי לדבר עם חמאס. הפרשן, שרק לאחרונה קרא לכינונה של ברית בין ישראל לצפון-קוריאה, מציע לראש הממשלה ולנציגיו לסגת משולחן המשא-ומתן.
"מתנהל שם שחמט מדיני פנים-ערבי", הוא מסביר בטור הפרשנות שלו, העוסק באופן שבו חמאס מתריס ומהתל ב"ירושלים" וב"ישראל" (ולא, נאמר, ב"ראש הממשלה בנימין נתניהו" ו"ממשלת ישראל ה-33 בראשות בנימין נתניהו"). "על ישראל להיות יותר 'קיביצער', מתבוננת, מאשר שחקן פעיל", כותב הפרשן תוך הגדרה מחדש של התפיסה המקובלת של המונח היידישאי. "ישראל יכולה לרשום לעצמה כי הפלשתינים הסכימו להאריך את הפסקת האש בחמישה ימים, ולציין כי זה עניין בינם לבין המצרים ושאר העולם", מציע מרגלית.
ההצעה שמגיש היום הפרשן הבכיר של "ישראל היום" היא למעשה יישום ידני של המצאה אוטומטית שהגה ישראל אומן. הפרופסור הישראלי חתן פרס נובל סבור כי הקמתה של מערכת טכנולוגית שתעניש ללא מגע יד אדם את תושבי רצועת עזה בגין ירי רקטות תסיר מישראל את האחריות להרג ולהרס בשטח הפלסטיני. ישראל, כותב מרגלית, צריכה להכריז חד-צדדית על הפסקת אש – ופשוט להגיב באש על כל "הפרה" מצד העזתים. "הם יירו במתחם הזמן שקצבו לעצמם להפסיק את האש או לאחר מכן? התגובה הישראלית תהיה זהה. הרבה ירי כנגד כל ירי".
עוד כותרת
"צה"ל חוקר עשרות מקרים שבהם נהרגו אזרחים פלסטינים בלחימה בעזה", מודיעה כותרת על שער "הארץ", המפנה את הקוראים לידיעה מאת עמוס הראל. הראל מציין כי במבצע הקודם, "עמוד ענן", "נבדקו 82 אירועים והחקירה במרביתם הושלמה. באף אחת מהתקריות לא ננקטו צעדים משמעתיים או פליליים נגד המעורבים".
בידיעה המתפרסמת לצד הכתבה של הראל מדווחת רויטל חובל כי מבקר המדינה יוסף שפירא "יבדוק אם ישראל הפרה את הדין הבינלאומי בלחימה בעזה".
פרשת אשכנזי
"חקירת תיק הרפז על סף סיום; מתחזקים החשדות נגד אשכנזי, מנדלבליט ובניהו", מודיעה כותרת בינונית על שער "הארץ". "בשלב זה סבורים במשטרה כי החקירה סיפקה די ראיות המחזקות את החשדות שעלו נגד חלק מהמעורבים בפרשה", כותב יניב קובוביץ. על-פי דיווחו, בקרוב עשויה המשטרה להמליץ על הגשת כתבי אישום נגד הרמטכ"ל לשעבר, הפרקליט הצבאי הראשי לשעבר ודובר צה"ל לשעבר, ועימם ארז וינר, עוזרו לשעבר של גבי אשכנזי. "גם אם המשטרה תמליץ על הגשת כתבי האישום, [היועץ המשפטי לממשלה] וינשטיין יכריע אם אכן יוגשו", מזכיר כתב "הארץ".
באשר לרמטכ"ל לשעבר כותב קובוביץ כי במשטרה סבורים שנאספו "די ראיות המחזקות את החשדות שיוחסו לו כבר בתחילת החקירה המשטרתית". כתב הפלילים של "הארץ" מזכיר כי "כשאשכנזי זומן למשרדי להב 433 בלוד בפעם הראשונה, הוא נחקר בחשד להפרת אמונים, שיבוש מהלכי חקירה ומסירת מידע לגורם בלתי מוסמך".
"אשכנזי נחקר גם בחשד להעברת מידע מסווג לאנשים בלתי מורשים, בהם עיתונאים", כותב קובוביץ בהמשך הידיעה. "במשטרה טוענים שלא מדובר במידע שוטף הנוגע לסיקור הצבא, או במידע שבחזקת זכות הציבור לדעת. על-פי החשד, אשכנזי הדליף מידע על מבצע מתוכנן, שעלול היה לסכן, לכאורה, את חיי משתתפיו".
אשכנזי ובניהו במדי צה"ל, 23.11.08 (צילום: משה שי)
על-פי "הארץ", הראיות שבידי המשטרה "מחזקות באופן משמעותי" את החשדות בנוגע לעבירות המיוחסות לווינר ובניהו – "קשירת קשר לביצוע פשע, מרמה והפרת אמונים, השמדת ראיה, גניבה בידי מורשה וגילוי בהפרת חובה". עוד כותב קובוביץ כי "מהחקירה עולה שאם לאשכנזי היו שאיפות לפגוע ולהשפיל את שר הביטחון לשעבר, הרי שבניהו ווינר היו אלה שהוציאו אותן לפועל, באמצעות איסוף מידע שהיה עשוי להביך את ברק".
נוסף ל"הארץ", ההתפתחות האחרונה בפרשה מוזכרת בשערי עיתוניו של שלדון אדלסון, "ישראל היום" ו"מקור ראשון". ב"ידיעות אחרונות", שעורכיו העניקו לאשכנזי יחס חם במיוחד בשנים האחרונות, הנושא נעדר מהשער. בידיעה עצמה (ירון דורון), המידע המודלף על מבצע צבאי שאוזכר ב"הארץ" הופך ל"פרשה בטחונית חסויה", ותגובתו של אשכנזי ("הוא בטוח בצדקתו") מובלטת בכותרת המשנה. תצלומו של אשכנזי, מחייך, אינו נחסך מהקוראים, וכך גם תצלומיהם של וינר ובניהו, הנדפסים בגודל דומה.
ב"מעריב", שם משמש בניהו פרשן ובעל טור שבועי, מצורף לידיעה הקצרה בנושא (אבירם זינו וליאור נוביק) תצלום גדול של אשכנזי, על פניו הבעה מודאגת, ובקטן – תצלומיהם של וינר ובניהו. מבין השלושה, היחיד שמחייך הוא בניהו. האישומים הספציפיים שמפניהם אולי יהיה עליו להתגונן כלל אינם מוזכרים.
כלכלה
ב"דה-מרקר" ממשיך מוטי בסוק לעקוב אחרי ההשלכות התקציביות של המבצע הצבאי ברצועת עזה. "תקציב 2015 היה כמעט סגור, ואז פרץ מבצע 'צוק איתן' וטרף את הקלפים", נכתב בכותרת המשנה. "עכשיו הכל מונח על השולחן: קיצוץ רוחבי, ביטול או צמצום של פטורים ממס, הגדלת מגבלת ההוצאה והפחתה נוספת ביעד גביית המסים".
לפי בסוק, ההוצאות הבטחוניות הישירות של המבצע יכוסו באמצעות קיצוץ רוחבי בתקציבי משרדי הממשלה. "הנושא הזה כבר סגור", הוא כותב. "הבעיה הגדולה היא תקציב המדינה לשנה הבאה".
שר האוצר יאיר לפיד (צילום: הדס פרוש)
"שר האוצר, שאינו מומחה גדול לכלכלה, לא רק שאינו מסייע, אלא לעתים גם מפריע", כותב בסוק. "כך למשל הגדיר לפיד בכל הופעותיו האחרונות, כולל במסיבת עיתונאים ביום חמישי שעבר, את גבולות הגזרה מבחינתו – המסים לא יעלו, ותוכנית מע"מ 0% לרוכשי דירה ראשונה מקבלן תיכנס לתוקף בשנה הבאה. כלומר, במצב לא ברור מבחינת סך הכנסות המדינה בשנה הבאה, הן יירדו בוודאות ב-3 מיליארד שקל בגלל הגחמה הפוליטית המובהקת של לפיד בנושא מע"מ 0%".
כל עיתוני הכלכלה מדווחים הבוקר כי המשך הדיונים על תוכנית הוזלת הדיור של לפיד נדחה לחודש הבא. "החוק לא יאושר לפני אוקטובר", נכתב בכותרתה של ידיעה מאת צבי זרחיה ב"דה-מרקר". "ההערכה היא שהחוק יעבור סופית רק ב-2015", נכתב בכותרת המשנה של ידיעה מאת גד ליאור ב"ממון".
חופש הביטוי
"על רקע ביקורת על הגשת כתבי אישום מיותרים: הסמכות להעמיד לדין מפגינים תילקח מהמשטרה", מדווחת רויטל חובל על שער "הארץ", בהתבסס על תזכיר חוק שהפיץ משרד המשפטים. "זאת, בין היתר, על רקע ביקורת חריפה של בתי-המשפט על התנהלות המשטרה והגשת כתבי אישום נגד מפגינים שהסתיימו בביטולם או בזיכוי הנאשמים", נכתב בידיעה.
שר-שלום ג'רבי (צילום: יונתן זינדל)
בהמשך הגיליון מדווחת חובל כי בג"ץ קבע שתשדיר של ארגון בצלם, שבו מוקראים שמותיהם של ילדים פלסטינים שנספו בתקיפות צה"ל ברצועת עזה, הוא תשדיר בעל אופי פוליטי, ולכן יש למנוע את שידורו בכלי התקשורת של רשות השידור. "קריאתה של רשימת הילדים ההרוגים, עם שנכמר עליהם הלב מאוד, היא למטרה פוליטית ולא למידע גרידא", מצטטת כתבת "הארץ" את השופט אליקים רובינשטיין. "מטרתה היא להביא את הציבור לגרום לממשלה להפסיק את הלחימה בעזה, בשל האבידות לאוכלוסייה האזרחית שם".
"מעתה: בצלם לא יורשה להעסיק מתנדבים בשירות הלאומי-אזרחי", מדווח ב"ישראל היום" יהודה שלזינגר. על-פי הידיעה הבלעדית, הגורמים להחלטת רשות השירות הלאומי-אזרחי הם "פעילותו של ארגון בצלם במבצע 'צוק איתן'" ו"סירובם להגדיר את חמאס כארגון טרור". מנכ"ל בצלם, חגי אלעד, מאשים בתגובתו ל"ישראל היום" את מנהל הרשות שר-שלום ג'רבי בהתנכלות על רקע אידיאולוגי, וטוען כי אינו מוסמך לנפק הוראה מסוג זה. "בשלילה זו מר ג'רבי מאפשר לממשלה לאסור העסקת בני שירות על-ידי כל ארגון שעמדותיו לא מוצאות חן בעיניו. פעולה זו עומדת בניגוד לכל עיקרון דמוקרטי ומינהל תקין", מסר אלעד.
ענייני תקשורת
תופעת טבע. "לנו לא מגלים כלום", כותב יוסי קליין בטורו השבועי ב"הארץ", הנושא היום את הכותרת "מיומנו של בוגד קטן". "על ההצעות של 'המשלחת רמת הדרג' לחמאס שומעים רק מ'מקורות זרים'. כשאין תמונה מלאה, אין הבנה מלאה. כשלא מבינים, כועסים. אנחנו כועסים על העולם. אנחנו לא מבינים אך אינו מזדעזע כשהוא רואה ילדים רצים למרחב מוגן, אנחנו לא יודעים שבעולם רואים ילדים שכבר אינם יכולים לרוץ לשום מקום. אומרים לנו הכל אנטישמיות, ואנחנו מאמינים".
המחסור במידע אמין, גורס קליין, מוביל לחיזוק התפיסה הישראלית הרווחת של מלחמה כמעין תופעת טבע. "אנחנו מאמינים שהמלחמה היא כמו סופת הוריקן בפלורידה, מין תעלול קבוע של הטבע שיש להשלים איתו ולחכות לסופה הבאה", הוא כותב. אתמול כתב כאן עדי שורץ על פן מרכזי נוסף במערכה בין צה"ל לחמאס, שנחסך ברובו מהישראלים, וגם מכל היתר.
קרן פלס, מתוך המודעה ב"ישראל היום", היום
ללא בלעדיות. קרן פלס, זמרת המשמשת בעלת טור קבוע ב"ידיעות אחרונות", מככבת היום במודעה המבשרת לציבור על "הטבה בלעדית" לקוראי היומון המתחרה "ישראל היום". פלס משמשת דוגמנית בקמפיין של חברת ביגוד שלה הסכם שיתוף פעולה פרסומי עם החינמון. "שלמו פחות, תיהנו יותר", מציעה סיסמת קידום המכירות העילגת, המוצמדת דווקא לסמלילה של חברת הביגוד.
רגולציה. לי-אור אברבך ב"גלובס" ונתי טוקר ב"דה-מרקר" סוקרים את המלצות דו"ח הביניים של "ועדת שכטר", שאותה מינה שר התקשורת גלעד ארדן כדי "לעשות סדר בכאוס הרגולטורי בשוק הטלוויזיה" (כהגדרת כותרת המשנה לידיעה ב"דה-מרקר"). טוקר בסקירתו ואברבך בטור פרשנות מדגישים כי אחד החידושים העיקריים בדו"ח הוא הניסיון לצמצם את מידת הפיקוח הממשלתי על השידורים.
לא חשוב, לא מעניין. בעמ' 18 של "ידיעות אחרונות" מתפרסמת, שוב, ידיעת תצלום (אדוה כהן) המקדמת מיצג תאורה שהוקם על-ידי גיל טייכמן. בפעם הקודמת היתה זו חנוכייה אלקטרונית שהוצבה בנמל תל-אביב. הפעם מדובר ב"מופע מזרקות 'רוקדות' המשלב צבעים, מים ומוזיקה", גם כן בנמל תל-אביב. העורכים אינם טורחים לחלוק עם קוראיהם את השיקולים לפרסומה של הידיעה חסרת החשיבות, שאינה מעניינת גם לפי הסטנדרטים הנהוגים בעיתון זה.