פלישה קרקעית

"ישראל היום" ממשיך הבוקר בקו שמאפיין אותו בימים האחרונים ומעודד, ברמז גם אם לא במפורש, פלישה של כוחות קרקע ישראליים לתוך רצועת עזה. "חמאס הוכה, אך נחוצה הכרעה", נכתב בכותרת טור פרשנות מאת דן מרגלית. כותרת רשימה מאת הפרשן הצבאי יואב לימור קוראת: "כיפת-ברזל מרשימה, אך בהגנה אין די". לימור מתייחס בטורו לאפשרות של פלישה קרקעית וכותב: "הסיכונים של פעולה כזאת ברורים, בעיקר בהיבט של חיי אדם, אבל פוטנציאל ההישג שלה כפול: לחץ תודעתי ופיזי נוסף על חמאס, ופגיעה משמעותית נוספת בתשתיות המבצעיות שלו". פרופ' אייל זיסר טוען בטור פרי עטו המתפרסם בעיתון כי "מרגע שישראל יצאה למבצע 'צוק איתן', עליה לנצח בו ניצחון ברור", וקורא להשתלט מחדש על גבול עזה-מצרים.

ב"ידיעות אחרונות" ניכרת ההתנגדות לפלישה קרקעית גם הבוקר. אחרי שהעניקו לאלוף במיל' יואב גלנט את הזכות להביע עמדה זו בעיתון, הבוקר מתפרסמים בכפולה הפותחת שני מאמרי דעה, מאת אלי עמיר וסימה קדמון, המתנגדים אף הם להסלמת הלחימה. עמיר קורא לחתור לשלום ומהלל את ההנהגה הישראלית. "כשאני שומע שרים מתלהמים, אני – איש השמאל, מי היה מאמין – מברך על כך שנתניהו בשלטון ולצדו יעלון, שר הביטחון השקול, והרמטכ"ל הנהדר הזה, שלא שש אלי קרב ומכלכל צעדיו בחוכמה ובשכל".

ראש הממשלה בנימין נתניהו מעניק ראיונות לכלי התקשורת הזרים, 13.7.14 (צילום: לע"מ)

תשבוחות דומות ואף גדולות יותר ניתן למצוא ברשימתה של קדמון. "ששת ימי הלחימה בעזה שיכנעו אותי לפחות בדבר אחד", היא כותבת, "שמי שהייתי רוצה שירים את הטלפון האדום בשלוש לפנות בוקר זה ביבי. הנה, אמרתי את זה. נתניהו הוא האיש שהייתי רוצה שיקבל את ההחלטה. ואם הוא צריך להתייעץ עם מישהו, אז שיתקשר לשר הביטחון. לא יאומן, אבל אם להביא בחשבון את האלטרנטיבות, ובהתחשב בכל הנסיבות והאפשרויות להסתבכות המבצע הזה – ראש הממשלה מסתמן כמבוגר האחראי".

נוצר, אם כן, מצב חריג. "ישראל היום", העיתון המשרת את ראש הממשלה כעבד נרצע, מעודד את נתניהו להורות לצה"ל לעבור למדיניות התקפית יותר ("להחזיר את עזה לתקופת האבן" באמצעות "פעולה קרקעית נרחבת", דרש עורך העיתון עמוס רגב לפני ימים אחדים). "ידיעות אחרונות", שבשנים האחרונות לא פיספס הזדמנות לבקר את נתניהו בחריפות ולערער לא פעם על שיקול דעתו, מעודד אותו כעת להמשיך במדיניותו הזהירה.

לשם כך מנפנף "ידיעות אחרונות" בפרס, אולי הפרס שנתניהו משתוקק לו יותר מכל: מחמאות מה"שמאל", חיבוק מצד האליטה התקשורתית הישנה, לגיטימציה כמנהיג ראוי מצד כלי התקשורת שתוקפים אותו מדי בוקר, שנה אחר שנה. עד היום האליטה התקשורתית הישנה התנתה את מתן הלגיטימציה הזו לנתניהו בכך שיחתום על הסכם שלום עם הפלסטינים, תוך נסיגה משטחים כבושים. זו ככל הנראה משימה שנתניהו אינו מעוניין לבצע, גם במחיר אי-לגיטימציה מתמשכת מצד אותה אליטה. כעת מוזמן ראש הממשלה להשיג אותה ברכה, או למצער ברכה דומה, תמורת פעולה הרבה יותר פשוטה – הימנעות מפלישה קרקעית לעזה.

ובינתיים, ביהדות

הכותרת הראשית של "המבשר" נפתחת בקביעה עובדתית פשוטה: "מסכת נסי נסים לנוכח מטחי רקטות כבדים של חמאס על רוב שטח המדינה".

"נמשכות תפילות רבים וחיזוק בעמל התורה הקדושה", מכריזה כותרת בראש שער "יתד נאמן". "מרנן גדו"י וראשי הישיבות שליט"א מעוררים על חשיבות ניצול הזמן ללימוד ותפילות כתריס ומגן מפני הפורענות", נכתב בהמשך. "'הנסים הגלויים והעצומים מעוררים לתפילות הודיה ולהוסיף בתחינה ובקשה על העתיד להצלת אחב"י בכל רחבי ארה"ק'".

אין פלסטינים חפים מפשע

פרופ' אלן מ' דרשוביץ, פרקליט הצמרת היהודי-אמריקאי ובא-כוחו של שלדון אדלסון, חתום על מאמר המתפרסם הבוקר במדור הדעות של "ישראל היום". תחת הכותרת "זהירות – עלילת דם מבית", מתריע דרשוביץ מפני ישראלים ה"מעודדים עלילת דם נגד כלל הישראלים", ולפיה הרצח של מוחמד אבו-חדיר נבע משנאת ערבים המאפיינת חלקים נרחבים מהציבור היהודי בישראל או מהעלמת עין משנאה זו.

דרשוביץ נסמך על כתבה שפורסמה בגליון סוף-השבוע של ה"ניו-יורק טיימס" ובה צוטט, בין היתר, כתב "הארץ" אנשיל פפר, שברשימה שהקדיש לרצח טען כי העיוורון המוסרי פגע בכל הישראלים. "כולנו שותפים בזה", כתב פפר, "משתפי פעולה מתוך שאננות, אם לא במעשה".

ילדים פלסטינים על חורבות בית הרוס בעזה, 12.7.14 (צילום: עמאד נאסר)

"אלו הן בדיוק ההכללות היתרות הכוזבות אשר גרמו בעבר לאנטישמים להאשים את הקהילה היהודית כולה בפשעים ובחטאים של יהודים בודדים", טוען דרשוביץ ומוסיף: "אפילו ה'ניו-יורק טיימס', בדיווח החד-צדדי שלו, הודה כי הבריונים שרצחו את חדיר עשויים בהחלט להיות 'חוליגנים של כדורגל', הנפוצים בכל רחבי העולם".

(ובכן, לא בדיוק. בכתבה של ה"ניו-יורק טיימס" מוזכרים דיווחים בתקשורת הקושרים את החשודים ברצח לקבוצת אוהדים קיצונית של בית"ר ירושלים, אך מיד בהמשך נטען כי "האפשרות שמדובר בחוליגנים של כדורגל היא חלק מדגש רחב יותר על קיצוניות ימנית גוברת, כולל פעולות תקיפה המכונות 'תג מחיר', וכיצד אלה הזינו זרם של שנאה ודה-הומניזציה של ערבים בחלקים מהחברה".)

"להאשים את כל הישראלים במעשה של כמה אנשים בודדים", כותב דרשוביץ בהמשך טורו, "פירושו לעודד ענישה קולקטיבית נגד כלל הציבור. זה משרת ישירות את הנארטיב הקנאי שאפשר לשמוע לעתים קרובות כל-כך מצד קיצונים אסלאמים: דהיינו, שכל הישראלים, כל היהודים, אחראים באופן קולקטיבי לפשעים, לחטאים או למעשים אחרים שמבצעים ישראלים בודדים. זה משמש גם להצדקה של מעשי טרור המבוצעים נגד ישראלים חפים מפשע, משום שעל-פי נקודת המבט המעוותת הזו – אין ישראלים חפים מפשע".

בעוד דרשוביץ יוצא מעל דפי "ישראל היום" להגנת הישראלים החפים מפשע ונגד ענישה קולקטיבית שלהם, איש ב"ישראל היום" אינו יוצא להגנת הפלסטינים החפים מפשע ונגד ענישה קולקטיבית שלהם.

בעמ' 11 של העיתון, בעומק ידיעה מאת הכתבת הצבאית לילך שובל, מוקדשות 24 מלים ל"תקרית חריגה" שאירעה שלשום, כאשר במהלך תקיפת "מטרה מיידית" בעזה נהרגו 21 פלסטינים, רובם בני משפחת אל-בטאש, רובם ככל הנראה חפים מפשע. מדובר באירוע הבודד הקטלני ביותר עד כה במבצע "צוק איתן".

מסגד הרוס ברצועת עזה, 13.7.14 (צילום: עבד רחים ח'טיב)

היחס בידיעה של "ישראל היום" הוא של כ-1.14 מלים להרוג. אולם הדיווח על האירוע לא רק קצר עד כדי היעלמות, הוא גם מוחבא היטב בעומק העיתון ועטוף בשכבות עבות של הצדקות וסניגוריה, כך שגם אם מי מקוראי "ישראל היום" ייתקל בו בטעות, הדימוי של צה"ל לא ייפגע בעיניו.

כותרת הגג של העמוד שבו מתפרסם המידע היא "מבצע 'צוק איתן' – הזירה ההסברתית". ללמדנו כי מותם של פלסטינים חפים מפשע הוא קודם כל בעיית הסברה, ורק אחר-כך, אולי, פגם בתוכנית הלחימה של צה"ל. כותרת הידיעה שבה נכלל המידע על מות 21 הפלסטינים היא "טייס זיהה ילדים ליד המטרה וביטל תקיפה", הנוגעת לאירוע אחר שהתרחש במהלך מבצע "צוק איתן", וזאת כדי לוודא שקוראי העמוד יגיעו אל המידע המטריד לאחר זיפות מצפונם בחומר המעודד תחושת מוסריות גבוהה.

כדי להדגיש את העליונות המוסרית של הצבא הישראלי מופיעה בעמוד ידיעה נוספת הנושאת את הכותרת העילגת "ייתכן שישראל מעלה את רמת המוסר של לוחמה". ההפניה לידיעה זו בעמוד הפייסבוק של העיתון נוסחה כך: "עוד הוכחה שצה"ל הוא הצבא המוסרי ביותר בעולם".

בידיעה עצמה מדווח יוני הרש כי באתר "ביזנס אינסיידר" התפרסם טור מאת הפרשן הפוליטי ויליאם סלטאן תחת כותרת זו, ומוסיף כי המאמר התפרסם לראשונה במגזין המקוון "סלייט". מדוע להבליט את הפרסום המשני ב"ביזנס אינסיידר" ולא את המקורי מאתר "סלייט"? אולי משום שעורכי האתר הכלכלי שינו את הכותרת המקורית, שקראה: "מות אזרחים בעזה – האם ישראל הורגת בלי הבחנה?".

"ישראל היום", 14.7.14

החלטות עריכתיות דומות, אם כי מעט פחות קיצוניות, אפשר למצוא בטבלואיד המתחרה "ידיעות אחרונות". 44 מלה על מותם של 21 איש ליד מסגד בסג'עייה מופיעות בעומק ידיעה מאת רותם אליזרע המתפרסמת בעמ' 10 של העיתון, יחס של כשתי מלים להרוג. העמוד כולו מוקדש למה שמכונה "מבצע 'צוק איתן' – מידת האנושיות", ומתפרסם תחת כותרת הגג "המאמץ של צה"ל לא לפגוע באזרחים חפים מפשע".

כמו ב"ישראל היום", גם ב"ידיעות אחרונות" הידיעה שבה נכלל המידע על פגיעה ב-21 איש, רובם ככל הנראה חפים מפשע, מוקדשת להחלטה של צה"ל לא לתקוף מטרה מחשש לפגיעה בילדים פלסטינים. המידע על הפגיעה בבאי המסגד ובבני משפחת אל-בטאש מופיע בסיום הידיעה. "בצה"ל אמרו כי למרות מספר ההרוגים הגבוה, 'אין מדובר בתאונת עבודה מבחינתנו'", מצוין.

ב"הארץ" מדווחים גילי כהן וג'קי חורי על הפגיעה בביתו של מפכ"ל המשטרה העזתי ובמסגד תחת הכותרת "לא ניתנה אזהרה לפני ההפצצה שהרגה 18 בני-אדם; עדויות: נוהל 'הקש בגג' לא יושם בתקריות קודמות". העיתון מקדיש לאירוע כותרת מרכזית בכפולה השנייה.

בידיעה עצמה, אגב, אין מידע רב על נסיבות ההפצצה. לפי הדיווח, "בכיר בצה"ל" טען אתמול כי כמה מההרוגים בתקיפה היו "מעורבים בפעילות טרור" וכי באזור אותרו "פעילים שנחשדו שבכוונתם לירות רקטות לעבר ישראל". הכותרת בראש העמוד שבו מופיעה הידיעה על הפגיעה היא "אלפים התפנו מצפון הרצועה; 14 נהרגו מתקיפות צה"ל". על הסרטון שהפיץ אתמול דובר צה"ל ובו נראה טייס הנמנע מלהפציץ מטרה בשל הימצאות ילדים בסביבתה לא מדווח ב"הארץ".

מי מנצח?

"החמאס בלחץ", מכריזה הכותרת הראשית של "ידיעות אחרונות", שמתפרסמת לצד תצלום של אשה בהריון מביטה על סוללת כיפת-ברזל על רקע דגל ישראל. מקור הכותרת ב"גורם מדיני" שטען באוזניהם של כתבי העיתון כך: "חמאס מתוסכל לנוכח הכשלונות שלו. אנו מזהים רצון מצדו להגיע להפסקת אש". המשפט הזהיר הזה הופך בכותרת המשנה של הידיעה לציטוט "חמאס בלחץ אדיר, הוא רוצה הפסקת אש", ולכותרת הראשית, שאף היא עושה שימוש בביטוי שלא נכלל בציטוט הישיר מפי הגורם המדיני כפי שהוא מובא בעומק העיתון.

בכפולה הפותחת של "ידיעות אחרונות" מסכמת כותרת משנה את השבוע הראשון למבצע "צוק איתן" במלים הבאות:

הטילים של חמאס בקושי פוגעים. כיפת-ברזל מספקת הגנה כמעט מושלמת. התקיפות של צה"ל זהירות אבל אפקטיביות. הציבור נוהג באחריות ונשמע להנחיות. והמנהיגים פועלים בריסון ובשיקול דעת".

כפתור ופרח.

כותרת, "ידיעות אחרונות", עמ' 2, 14.7.14

בראש שער "ישראל היום" מצוטט דובר צה"ל שאמר: "חמאס לא רשם לעצמו שום הישג". טענה זו מופיעה שוב בכותרת המשנה לידיעה המרכזית בכפולה הפותחת. הפרשן הצבאי יואב לימור טוען כי "למשקיף מהצד זה עשוי להיראות כמו תיקו אפס בכדורגל", אולם בפועל קיים "יתרון ישראלי מובהק". בכותרת המשנה של "מעריב" מצוטטים "גורמים צבאיים" שטוענים כי "חמאס ספג מכה קשה וראשיו חותרים להפסקת אש". טענה זו מובלטת בכותרת הידיעה המרכזית בכפולה הפותחת של העיתון.

"חמאס דווקא מתחזק", טוענת, כמו להכעיס, עמירה הס ב"הארץ". להבדיל מהעיתונים האחרים, הנסמכים על מקורות ישראליים ומתייחסים לפגיעה בתשתית חמאס ובמצבור כלי הנשק שלו, הס מסתמכת על מקורות פלסטיניים ומתייחסת לתדמית ולתמיכה העממית בארגון הטרור.

"למרות הלחץ, לא ניכרים עדיין סימני שבירה בחמאס", טוען ב"הארץ" עמוס הראל. בניגוד להס, הפרשן הצבאי של "הארץ" מתבסס על הערכות של גורמי ביטחון ישראליים, כמו אלה שמצוטטים בדיווחים ההפוכים של יתר העיתונים. "על-פי הערכות שהושמעו בימים האחרונים לדרג המדיני, אין סימנים שהנהגת הארגון קרובה בשלב זה לשבירה", כותב הראל. "[...] הארגון אמנם איבד חלק ממערך הרקטות שלו ובתיהם של יותר ממאה מפעיליו הבכירים נהרסו בהפצצות מן האוויר, אולם מנגנון הפיקוד והשליטה שלו לא נפגע כמעט, ולמרות ההפצצות נותרו עדיין ברשותו די רקטות, לטווחים קצרים ובינוניים, כדי להמשיך בירי עוד תקופה ארוכה".

גיס חמישי

באיחור של יום מדווחים גם העיתונים שאינם "הארץ" על עימותים בין ימנים לשמאלנים בהפגנה שנערכה שלשום בערב בתל-אביב. ב"הארץ" מדווחים על דרישה שעלתה מקרב חברי-כנסת לחקור את התנהלות המשטרה בהפגנה, בעקבות טענות פעילי שמאל כי לא פעלה כראוי כדי למנוע חיכוך בין הצדדים (קרי: ימנים שמחטיפים מכות לשמאלנים). באותה הידיעה מצוין כי המשטרה עצרה שלושה צעירים תושבי נצרת-עילית בחשד שיידו אבנים על רכב של ערבי וכי אלמונים השחיתו את קן הנוער-העובד-והלומד בפרדיס.

מפגינים ימנים ושמאלנים בכיכר הבימה בתל-אביב, 12.7.14. במרכז, "הצל" (צילום: פלאש 90)

ב"ידיעות אחרונות" מוקדש כל עמ' 22 לדיווח על ההפגנה. כתבי העיתון מדווחים כי הזמר יואב אליאסי, המכונה ה"צל", חשוד כי הוביל מתקפה של ימנים על מפגיני השמאל. כמה ממפגיני השמאל מצוטטים בידיעה ומספרים כיצד הותקפו. בתגובה מובאת גרסתו של אליאסי כפי שפירסם אותה בחשבון הפייסבוק שלו.

ב"ישראל היום", לעומת זאת, מדווחים על האירוע מבעד לתגובה של אליאסי, וזאת תחת הכותרת "אלימות? שלא יניפו שלטים נגד צה"ל". לפי דיווחו של יהודה שלזינגר, האלימות באירוע היתה "לטענת השמאל". נראה שלא הזדמן לכתב לצפות בתיעוד האירועים.

בשולי החדשות

א. ניר חסון מדווח ב"הארץ" כי אתמול שבה הרכבת הקלה בירושלים לעצור בכל התחנות, גם במזרח העיר, שם הושחתה תשתית המסילה בהתפרעויות שפרצו בעקבות רצח הנער מוחמד אבו-חדיר. "בימים הראשונים העריכו בסיטי-פס כי שיקום הקו יארך שבועות ארוכים", מזכיר חסון, "אך בימים האחרונים עבדו צוותים מתוגברים של החברה ושל חברת החשמל כדי לתקן את הנזקים. אתמול, עם חזרת הרכבת לפעולה, הוצבו כרטיסנים בתחנות שהוצתו בשכונות הפלסטיניות במקום מכונות הכרטוס. בנוסף, מאבטחים ושוטרים איבטחו את הקרונות בעת המעבר בשכונות, אך לא נרשמו אירועים חריגים".

ב. שוב מתפרסם תצלום של ח"כ איציק שמולי ב"ידיעות אחרונות", הפעם בכפולה הפותחת של המוסף "ממון", בלב ידיעה מאת תלם יהב על הצעת חוק שיזם להענקת סיוע מוקדם לעסקים שנפגעו כתוצאה מהלחימה בעזה.

ג. ב"ישראל היום" מוכיחים כי גם לאנשי ימין פטריוטים יש חוש הומור. בראש עמ' 14 של העיתון מדווחת איריס קורן על הלצות שונות הקשורות למבצע "צוק איתן" שהתפרסמו בימים האחרונים ברשתות החברתיות. "חייכו, זה מרגיע", מורה כותרת המשנה.

ענייני תקשורת

ענת ביין-לובוביץ' דיווחה אתמול ב"גלובס" כי מנכ"ל הרשות השנייה שי באב"ד ויו"ר ועדת הטלוויזיה יעקב שחם "יגדירו בימים הקרובים את מנגנון האכיפה שיופעל על זכייניות הטלוויזיה", כדי לוודא שהן מיישמות את המלצות ועדת שחם ומגבילות את הכנסותיהן מחברות המדיה לרף של 25% לחברה.

יהונתן ליס מדווח ב"הארץ" כי שרת המשפטים ציפי לבני משכה ברגע האחרון את בקשתה להחלת שקיפות על ועדת השרים לענייני חקיקה. "לבני החליטה למשוך את בקשתה לאחר שהבינה שראש הממשלה בנימין נתניהו פועל לגיבוש רוב להפלת ההצעה למניעת שקיפות בוועדה", כותב ליס.