ב-31.5.10 השתלט כוח צה"ל על ספינות משט שעשו את דרכן לעזה. הפעולה גבתה פצועים בשני הצדדים והרוגים בקרב נוסעי המשט. במסגרת הדו"ח על התמודדות ישראל עם המשט, מותח מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס ביקורת מפורטת על תפקוד מערך ההסברה הלאומי לפני, בזמן ולאחר השתלטות צה"ל על הספינות.

עיכוב בהעברת תצלומי המבצע

תצלום שהפיץ דובר צה"ל, ממצלמות האבטחה שעל הספינה מאבי-מרמרה. "חפצים מושלכים לעבר החיילים", נכתב בתחתית התצלום

תצלום שהפיץ דובר צה"ל, ממצלמות האבטחה שעל הספינה מאבי-מרמרה. "חפצים מושלכים לעבר החיילים", נכתב בתחתית התצלום

"ככלל", כותב המבקר, "חל שיפור ניכר בתיאום ובמיצוי היכולות הקיימות של מערך ההסברה הלאומי, בתיאום מטה ההסברה הלאומי שבמשרד ראש הממשלה ובהכרת הדרג המדיני והדרג הצבאי מבחינה עקרונית את חשיבות הנושא. אך לצד זאת עלו בביקורת ליקויים משמעותיים [...] ליקויים אלה הביאו גם במקרה זה של אירוע המשט לפגיעה ביכולת הוצאתה אל הפועל של מדיניות תקשורתית-הסברתית ראויה.

"אף שניתן היה לצפות כי הגדרת תחומי האחריות בין גופי ההסברה הממלכתיים לטיפול תקשורתי-הסברתי לאומי לאירוע זה תהיה ברורה, בעיות יסוד מבניות-ארגוניות רבות שנים, המאפיינות את מערך ההסברה הלאומי, טרם באו על פתרונן", כותב המבקר.

לפי המבקר, חומרי גלם צילומיים של מבצע ההשתלטות על הספינה עוכבו על-ידי צה"ל משלל סיבות, מהן בלתי מוצדקות. ראש הממשלה מסר למבקר כי בדיון שרי "השביעייה", שהתקיים ימים אחדים לפני המבצע, הדגיש את החשיבות הרבה להוציא שידור מהיר ככל הניתן של צילומי המבצע. אך המבקר מצא ש"שיקולי הדוברות וההסברה של צה"ל, המושפעים גם מרגישותו לתוכני הסברת הפנים, הביאו לעיכוב בהעברת החומר המצולם הדרוש להסברת אירוע המשט בחו"ל, כך שהוא לא היה זמין במהלך השעות הראשונות שבהן חילחלה תפיסת האירוע בתודעת דעת הקהל בעולם.

"ממסמכים שונים עלה", כותב המבקר, "כי לא רק מגבלות טכניות הקשורות בשידור, בשינוע ובמיון של החומר המצולם, מגבלות נוכח בטחון מידע ורגישות בפרסום הודעות בנושא נפגעים, גרמו לעיכוב הרב שבהפצת החומר המצולם לאמצעי התקשורת".

המבקר מסתמך על דו"ח שהכין אלוף (מיל') גיורא איילנד ובו צוין כי "למרות שהחומר התיעודי הגיע בשעה 10:00 ופענוחו הראשוני הסתיים כשעה לאחר מכן, בפועל, עקב תהליך אישורים, הופצו החומרים בשעה 14:30". עוד נכתב בדו"ח ועדת איילנד כי "עלתה בצה"ל התלבטות שגזלה זמן יקר באם להציג את חיילי צה"ל המוכים על המרמרה, גם נוכח הפגיעה האפשרית בתדמיתו של צה"ל, לעומת הנחיצות המיידית בהסברת חוץ בהצגה ובהמחשה את התוצאות הקשות של התקפת נוסעי המרמרה על חיילי צה"ל".

שר הביטחון אהוד ברק מסר למבקר המדינה בהקשר זה כי "לצד ליקוי טכני שהתבטא בחוסר יכולת לשדר תמונות ישירות מהים, היה קשה להוציא את התמונות, כי רצו לחסוך מהציבור את הרגשת המבוכה וההשפלה, וכי נוצר פער בין ציפייה ציבורית לעוצמת כוחותינו, כפי שהוצגה בימים שקדמו למשט על-ידי כלי התקשורת, לבין מה שאירע בפועל". לטענת סמנכ"ל תקשורת והסברה של משרד החוץ, יגאל כספי, "העובדה שישראל לא פירסמה מהרגע הראשון מידע מלא על תקיפתם ופציעתם של חיילי השייטת פגעה אנושות ביכולתנו להסביר ברגעים הראשונים שבהם מתקבעת תפיסת האירוע [בדעת הקהל] מדוע נאלצו חיילי צה"ל להשתמש בנשק חם להגנתם".

הרמטכ"ל גבי אשכנזי (במרכז) ולצדו (מימין) דובר צה"ל אבי בניהו, בביקור בבסיס תל-השומר. 23.11.08 (צילום: משה שי)

הרמטכ"ל גבי אשכנזי (במרכז) ולצדו (מימין) דובר צה"ל אבי בניהו, בביקור בבסיס תל-השומר. 23.11.08 (צילום: משה שי)

המבקר מזכיר כי גם לפי עדות הרמטכ"ל דאז, גבי אשכנזי, בפני ועדת טירקל, לא רק שיקולים טכניים עיכבו את הפצת החומרים, אם כי הרמטכ"ל טען שהעיכוב "לא היה ארוך". כאמור, לפי דו"ח איילנד, העיכוב ארך כשלוש שעות וחצי. מבקר המדינה אינו מתייחס לפער בין טענת הרמטכ"ל למסקנת איילנד.

המבקר מעיר כי "על צה"ל, בתיאום עם מטה ההסברה הלאומי, למצוא את הדרכים כיצד להתגבר על המגבלות ולמזער ככל הניתן את פרק הזמן ממועד התיעוד עצמו ועד העברתו לשידור. זאת, כאשר חשיבות ההסברה אף יכולה לעלות, במקרים מסוימים, על שיקולים חשובים אחרים, בשל חיוניות ההסברה כמעצבת את דעת הקהל העולמית והמקומית, ובדגש לחשיבות משמעותה על תמונת הניצחון או הכישלון ברמה האסטרטגית".

צה"ל מסר בתגובתו למבקר כי מאז האירוע נעשו פעולות ליישום הלקח, פותחו נהלים מסודרים ו"נרכשו אמצעים מתקדמים על מנת להעביר חומרים ויזואליים, לאחר עריכה וצנזורה, לכלי התקשורת מהר ככל שניתן".

כשלים, בלבולים ואי-הבנות

העיכוב בהעברת תצלומי המבצע, טוען המבקר, נבע מכשל בסיסי בחלוקת הסמכויות של ההסברה ומהבלבול בין הגופים האחראיים על הסברה כלפי חוץ ובין אלה האחראים על הסברה כלפי פנים. המבקר מצא שבתקופת ההכנות לאירוע המשט, "פורום ההסברה הלאומי", שפועל במסגרת מטה ההסברה הלאומי, "לא התייחס לסוגיה של ההבחנה בין מסרים המיועדים להסברת חוץ לבין אלה המיועדים להסברת פנים".

בלבול נוסף נגע להבחנה בין סמכויות משרד החוץ ובין אלו של חטיבת דובר צה"ל. לפי המבקר, בשיחת ועידה שקיים מנהל מטה ההסברה הלאומי, ירדן ותיקאי, עם נציגי גופי הדוברות וההסברה במסגרת ההכנות לקראת המשט, הוחלט כי משרד החוץ יטפל ב"דוברות הכללית והמדינית", ואילו דובר צה"ל יטפל ב"דוברות הפעולה הצבאית". המבקר טוען כי חלוקה נושאית שכזו אינה עולה בקנה אחד עם החלוקה בין הסברה כלפי חוץ ובין הסברת פנים ולכן הקשתה על עבודת שני הגופים.

"לדעת מבקר המדינה, על מטה ההסברה הלאומי להגדיר בדיוק ובבהירות את תחומי האחריות של כל גוף וגוף על-פי ייעודו ותפקידיו, ומהם ייגזרו קשרי הגומלין ביניהם, ולא להשאיר זאת להבנה, לרצון טוב ולשיקול הדעת של הגופים עצמם, שלא תמיד עומדים לנגד עיניהם התמונה המלאה ומכלול השיקולים הממלכתיים", נכתב בדו"ח.

לפי בדיקתו של המבקר, מטה ההסברה הלאומי "אינו ערוך לפעול במתכונת המלאה הדרושה לעתות חירום במשך יותר מ-24 השעות הראשונות". משום כך, כותב המבקר, חטיבת דובר צה"ל "חרגה מהגדרת תחומי אחריותה הצבאיים בכך שתוכן המסרים, המפרטים את סיבת הפעולה הצבאית והרקע לה, מבטאים הקשרים בטחוניים-מדיניים".

בשל גודלה ונסיונה, מילאה חטיבת דובר צה"ל את הריק שנוצר במערך ההסברה הישראלי בימים שלאחר המבצע. המבקר מציין כי חטיבת דובר צה"ל פעלה, "כשם שאירע כבר בעבר במצבי חירום בטחוניים, במעין ברירת מחדל כגוף הדוברות וההסברה הלאומי המרכזי של מדינת ישראל". לפי המבקר, מצב זה "אינו תואם את התפיסה הממלכתית-דמוקרטית של מדינת ישראל".

בהמשך הדו"ח מקבל המבקר כי "בתקופת ביניים זו נראה שנדרש להמשיך לפעול כ'ברירת מחדל' על-פי מדיניות שממנה ניתן להפיק את המיטב מהמצב הנוכחי", אך דורש "לראות במצב זה כמצב זמני לתקופה קצרה וקצובה וכליקוי חמור שיש לתקנו בדחיפות".

כאמור, בשל הבלבול בין תחומי האחריות והמטרות השונות של כל גוף, תצלומי ההשתלטות על הספינה התעכבו. אך לפי דו"ח המבקר, היו לכך גם השלכות מאוחרות יותר. שגריר ישראל בספרד התלונן כמה ימים לאחר המבצע כך:

"ב-3 ביוני בשעת לילה (קרוב לחצות בארץ) יצאתי מראיון טלוויזיה וביקשתי לבדוק פרט עובדתי מסוים שעלה בראיון. תורן חדר המצב [במשרד החוץ בארץ] פנה לדובר צה"ל וחזר עם תשובה שאצטרך להמתין למחר, כי מבחינת דובר צה"ל המבצע הסתיים והחמ"ל פורק. חוסר ההבנה אצל הגורמים שבהם אנו תלויים לכך שעם ההשתלטות על הסיפון, המבצע מבחינת 'צבא הדיפלומטיה לישראל' רק מתחיל, הוא סיפור הכישלון התקשורתי/ההסברתי במקרה זה". צה"ל מסר בתגובתו למבקר כי החמ"ל פעל 24 שעות ביממה, גם בימים שלאחר המשט.

משרד ההסברה, משרד החוץ, משרד הביטחון

סכינים שנמצאו על הספינה מאבי-מרמרה (צילום: דובר צה"ל)

סכינים שנמצאו על הספינה מאבי-מרמרה (צילום: דובר צה"ל)

מלבד מטה ההסברה ודובר צה"ל, מותח המבקר ביקורת גם על משרד ההסברה והתפוצות. לפי בדיקתו, "עד למועד אירוע המשט מטה ההסברה הלאומי לא סיכם עם משרד ההסברה והתפוצות את אופן שיתופו ותיאומו במאמץ ההסברה הלאומי. ליקוי זה הומחש גם בשיתופו המזערי של משרד זה בהכנות שקיים מטה הסברה הלאומי לקראת המשט ובפעילותו המאולתרת במהלכו". הנתק היה כה גדול עד כי לדברי מנכ"ל משרד ההסברה והתפוצות, נודע לו על אירוע ההשתלטות על הספינות מהאזנה לחדשות הבוקר ברדיו.

גם לאחר המבצע סבל המשרד מחוסר תיאום עם גופים אחרים ומחוסר יעילות. קונסול תקשורת והסברה של משרד החוץ בלוס-אנג'לס מצוטט בדו"ח כמי שכתב כך: "במהלך המשבר הפיץ משרדו של יולי אדלשטיין בחתימת מנכ"ל המשרד פנייה לציבור הישראלים בחו"ל, עם נקודות לשיחה, על מנת שישמשו שגרירים במשבר. לצערנו לא קיבלנו את הנייר באופן רשמי כלשהו, אלא דווקא מישראלים באזורנו, אשר פנו אל הח"מ אישית ותהו אם מדובר בנייר רשמי".

באשר למשרד החוץ כותב המבקר כי כמה משליחיו בחו"ל התלוננו על איכות חומרי ההסברה שקיבלו לאחר מבצע ההשתלטות על הספינות. "להבא רצוי להכין את החומר הכתוב לפחות מבעוד מועד, ולשגרו אלינו בטרם התרחשות האירועים. כמות המידע היתה מעבר ליכולת העיבוד של צוות ההסברה, ולא נלוותה לשיגור החומר שום אינדיקציה באשר למידת חשיבותו", נמסר מאחת הנציגויות של המשרד בחו"ל. "הרגשנו כאן שנשלחנו לקרב בזירה התקשורתית-הסברתית ללא תחמושת, וכשהגיעה התחמושת היא הגיעה מאוחר מדי [...] באיכות נמוכה ובנקודת זמן כמעט לא רלבנטית".

משרד הביטחון סופג אף הוא, בהקשר ההסברתי, ביקורת מהמבקר. יועץ שר הביטחון לתקשורת, ברק סרי, מסר למבקר כי "אין הגדרה מסודרת של גורם-על במטה משרד הביטחון אשר מנהל, מרכז ומתאם את הדיון ההסברתי-תקשורתי לקראת, בזמן ולאחר משבר או אירוע". לדבריו, "לא ידוע לו על קיום דיון מקדים של מטה משרד הביטחון בנושא ההסברתי-תקשורתי הנוגע למשט טרם הבאתו לדיון בפני שר הביטחון".

בשל כך, טוען המבקר, עבר זמן רב עד שמידע קריטי הגיע לתקשורת. המבקר מציין כי אנשי המשרד גילו לאחר ההשתלטות על הספינות כי רק כמה מהן נשאו ציוד הומניטרי, וגם זה היה בחלקו פגום, משומש ובלוי. אך רק ב-10.6.10 הפיץ המשרד את המידע הזה לגופי ההסברה. "עם הקמתו של האגף החדש לדוברות והסברה במשרד הביטחון, עליו לפעול בהקדם ובאינטנסיביות לתיקון מצב זה", מסכם המבקר.

התקשורת הזרה בישראל והתקשורת הישראלית בעולם

כוחות הביטחון עוצרים את אנשי ספינות המשט לעזה. 31.5.10 (צילום: עמוס בן-גרשום, לע"מ)

כוחות הביטחון עוצרים את אנשי ספינות המשט לעזה. 31.5.10 (צילום: עמוס בן-גרשום, לע"מ)

ביקורת חריפה מותח המבקר על היחס לכתבים זרים המסקרים את ישראל, ועל כך שאין גורם לאומי מוסמך שפועל מולם. "בחודשים שקדמו למשט לא פעל גורם כלשהו כמנחה מקצועי לכתבים הזרים בארץ", כותב המבקר. "גם אופן ריכוז הטיפול בנציגי העיתונות הזרה בארץ לאחר אירוע ההשתלטות היה לקוי". המבקר מזכיר כי בדו"ח איילנד מצוין שאנשי משרד החוץ הגיעו לנמל אשדוד, לשם נגררו ספינות המשט, "רק בשעות הצהריים". עוד מצא המבקר כי לשכת העיתונות הממשלתית "לא נטלה חלק בסיוע לתדרוך התקשורת הזרה בנמל אשדוד, אלא רק בסיוע לצילום של פריקת האוניות בנמל".

המבקר מזכיר דיון שנערך באוניברסיטת תל-אביב כמה חודשים לאחר המבצע, ובו השמיעו נציגי התקשורת הזרה את תלונותיהם. "סוגיית הטיפול בכתבים הזרים על כל היבטיה, בדגש על המאמץ ההסברתי שקדם לאירוע ההשתלטות, לא נבחנה בדיון משותף להפקת לקחים בראשות מטה ההסברה הלאומי", כותב המבקר. ממשרד ראש הממשלה ענו למבקר כי לשכת העיתונות הממשלתית היא הגורם ההולם לטיפול בכתבים זרים, וכי יש כוונה לחזק את הלשכה כדי שתוכל למלא את ייעודה זה.

בעבר, מזכיר המבקר, מתח ביקורת על יכולות ההסברה של מדינת ישראל בשפה הערבית, באמצעות רשות השידור. בדיקת המקרה הנוכחי, נכתב בדו"ח, מעלה כי "לא חל שיפור מהותי בתחום שידורי המדינה בשפה הערבית [...] בתקופה שקדמה לאירוע המשט, במהלכו ובעקבותיו, כמעט לא נשמע קולה של מדינת ישראל בשפה הערבית באמצעי התקשורת הממלכתיים שלה בזירה הבינלאומית". לפי המבקר, השינויים שנדרשו בעבר לא בוצעו, משום שהותנו ביישום הרפורמה ברשות השידור, שטרם התממשה.

המבקר קובע כי מנתוני רשות השידור שהועברו אליו עולה כי סיקור המשט בשפה הערבית כלל בסך-הכל 18 שעות ברדיו ושש שעות שידור בטלוויזיה, וגם אלה כוונו לערביי ישראל בלבד, בשל "העדר אמצעי שידור מתאימים לארצות ערב". לפי רשות השידור, "הכלי היחיד הזמין למאזינים בארצות ערב היה שידורנו באינטרנט, אך למרבה הצער, האתר שלנו קרס באותו יום עקב עומס-יתר של הגולשים [...] כך שהזירה נותרה פנויה לכלי התקשורת הזרים בשפה הערבית".

באשר למחלקה לתקשורת ערבית במשרד הביטחון, המבקר מציין כי בשל ירידה באיוש התקנים במחלקה, היא הפסיקה לפעול בתקופה שקדמה להפלגת המשט. המבקר מצא כי בשל המחסור בכוח אדם במחלקה, "מסתייע המשרד גם באנשי המשרד דוברי השפה הערבית". לפי המבקר, "בעת אירוע המשט, הפעלת קומץ אנשי המשרד דוברי השפה הערבית למשימות הסברה היתה מאולתרת". משרד ההסברה והתפוצות, כותב המבקר, כלל לא עסק בדוברות ובהסברה בשפה הערבית בהקשר למשט בתקופת ההכנות לאירוע, אלא רק לאחר ההשתלטות.

מחמאות מחלק המבקר על ההתקדמות בשימוש באמצעי תקשורת מקוונים. "באירוע המשט שימשה התקשורת המקוונת אחד מהכלים העיקריים שסיפקו מידע הסברתי זמין ואמין, אשר ייצג את נקודת המבט הישראלית לקהלי היעד השונים בארץ ובעולם", הוא כותב.

ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "משרד הביטחון למד את הערות המבקר בנושא הדוברות וההסברה, ומציין כי עוד קודם לקבלת טיוטת דו"ח המבקר, ביוני 2011, הוקם במשרד הביטחון אגף לדוברות והסברה, אשר יאפשר למערכת הביטחון להתמודד באופן איכותי ויעיל יותר עם אתגרי ההסברה בעידן הנוכחי. בכל הנוגע להערת המבקר בדבר מעורבות הצבא בדוברות מדינית-בטחונית, משרד הביטחון מקבל את המלצת המבקר כי אגף הדוברות וההסברה ירכז בתוך מערכת הביטחון את המענה הבטחוני-מדיני בתחום ההסברה והדוברות".