"בעברי שימשתי שליח עיתון בוושינגטון, שם מקובל כי אנשי ביטחון ומאבטחים נטמעים בקהל. אף כי בישראל אנשי הביטחון והמאבטחים האישיים נוטים להיות בולטים בנוכחותם, התובע בלט מעבר למקובל, ועל כן דמותו נחרטה בזכרוני", כך טוען עיתונאי "הארץ" אמיר אורן בתצהיר שהגיש בשבוע שעבר לבית-משפט השלום בירושלים במסגרת משפט שבו הוא נתבע על-ידי אברהם שרגאי, ראש ענף ביטחון במשרד ראש הממשלה.

שרגאי טען בתביעתו כי כמה משפטים ממאמר של אורן ביזו אותו והוציאו דיבתו רעה. במאמר, שפורסם בעיתון "הארץ", תיאר אורן את ישיבת הממשלה השבועית והזכיר בחטף את "אותו גוץ שחור תלתלים הטורח לעמוד שם תמיד כדי להופיע בחדשות הערב". שרגאי זיהה את עצמו, נפגע, ודרש פיצוי בסך 50 אלף שקל.

"בחלוף יותר משלושים שנים בתפקידי", כותב שרגאי בתצהיר שהגיש לאחרונה לבית-המשפט, "אני מוכר על-ידי חברי הממשלות, וזוכה ליחס אוהד על-ידיהם. הדברים באים לידי ביטוי בין היתר גם במחוות פיזיות נורמטיביות כגון טפיחה על הכתף וכיו"ב".

בהמשך תצהירו כותב שרגאי כי "השמועה אודות המאמר עברה כאש בשדה קוצים בין עובדי משרד ראש הממשלה. המשרד מנוי על מספר עותקים של עיתון 'הארץ', ודי היה שמישהו ימצא את ההתבטאות המבזה הזו כדי שמיד כולם יידעו על כך. משך תקופה לאחר פרסום המאמר היו עובדי המשרד מביטים בי כאשר ברור שתוך כדי זה הם משועשעים (על חשבוני) מה'קטילה' שפורסמה עלי ב'הארץ'.

"הצחוק לא היה איתי אלא עלי. זה היה מביש ומשפיל – בתוך הסביבה שבה אני עובד זה יותר משלושים שנה. חשתי ועודני חש שהפרסום היה מבזה, מעליב ומשפיל – תוך שלא עשיתי כל רע. בוודאי שאיני נדחף כדי שיראו אותי בטלוויזיה, אלא ממלא את תפקידי. למה מגיע לי להפוך לבדיחה?".

ישיבות ממשלה. ברקע: אברהם שרגאי (צילומי ארכיון)

לתצהירו של שרגאי צורפו שני תצהירים, מאת עובדי משרד ראש הממשלה דבורה יונה ואליהו ברמוט. יונה הצהירה כי "העובדים במשרד ראש הממשלה ידעו שעיתון 'הארץ' טוען שאבי סתם נדחף לאזור המצולם על-ידי הטלוויזיה, לא בתפקיד אלא כדי שיראו אותו בטלוויזיה. אבי ספג ימים לא קלים ולא נעימים כלל – כאשר העובדים מקניטים אותו והוא הופך מושא להתבדחויות על חשבונו בגלל הפרסום המביך ב'הארץ'".

ברמוט הצהיר: "אבי היה נבוך מאוד ואמר לי שכבר רבים מעובדי המשרד יודעים על כך והוא יוצא מושפל מהסיפור. גם אני, בשיחותי עם החברים במשרד, נוכחתי לדעת שאכן רבים ידעו על המאמר שפורסם ב'הארץ', ובעקבות זאת היה צחוק גדול ולא נעים על אבי שרגאי".

בכתב ההגנה שהגיש התמקד אורן בטענה כי תיאורו של אדם כבעל תלתלים שחורים אינו תיאור מבזה. בתצהירו נוטש אורן קו הגנה זה וטוען לאפשרות שמיקומו של שרגאי מול עדשות המצלמות אינו מקרי. "מבירור שערכתי עולה כי נציגות מחלקת התקשורת – שאינן נראות בתמונות – נמצאות לצד העיתונאים, מעברו השמאלי של שולחן הישיבות", מצהיר אורן. "התמקמות מאחורי גבו של ראש הממשלה, מעברו המרוחק של השולחן, לא מתאימה לצורך זה, והדבר מעלה את האפשרות שהעמידה שם איננה אינהרנטית לתפקיד, אלא נובעת מטעמים אחרים".

לתצהירו של אורן נלווה תצהיר מאת כתב "הארץ" ברק רביד, המאשר כי "התמקמות מאחורי גבו של ראש הממשלה, מעברו המרוחק של השולחן, לא מתאימה לצורך הטיפול בעיתונאים".

עוד מצהיר אורן כך: "לא היתה לי כל כוונה לפגוע בתובע או להציגו באור שלילי. לא הטלתי כל דופי במקצועיותו, באופן בו הוא ממלא את תפקידו, ולא ציינתי פרטים מזהים שלו מעבר לפרטים חיצוניים הנחשפים בתמונות מישיבות הממשלה או משידוריהן [...] כמו כן, ועל-פי ייעוץ משפטי שקיבלתי, ברור לי כי הקורא הסביר אינו יודע מיהו התובע, לא מכיר אותו בשמו ולא יכול לזהותו".

ת"א 47685-02-11