בקרוב, עושה רושם, ייגמרו במילון המלים לתיאור הדהירה של "ידיעות אחרונות" אל עברי פי פחת (או אל תחתית כל חבית, אם להיות פחות מנומסת). אתמול (שלישי) הוקדש השער האחורי של העיתון למבצע "שולחן משפחתי" של חברת אוסם, המקדם באמצעות עמודי המערכת של העיתון אכילת ארוחות ערב משפחתיות. על המשמעות של פרסום תוכן שיווקי כזה במסווה של ידיעה עיתונאית כבר נכתב כאן לא מעט, אבל זו אינה הבעיה היחידה של הסלט הזה.
"הפרויקט", כך מדווח העיתון של המדינה, "יגיע לשיאו ביום שלישי, 8 באפריל". מה יקרה אז? "כולנו", כותבת איריס ליפשיץ-קליגר, "נשתדל לחזור הביתה מוקדם מהעבודה, נפשיל שרוולים, נחתוך ירקות, נקפיץ חביתות ונשב לאכול ארוחת ערב משפחתית".
מי זה, לעזאזל, כולנו? גם ראש הדסק ב"ידיעות" ירוץ הביתה מוקדם ויפשיל שרוולים? מה זה נשתדל? מה עם מי שלא עובד? ומי שאין לו כסף לביצים? ומי שאין לו משפחה? ומי שאכל חומוס בצהריים? ומי בכלל מקפיץ חביתה?
מבצע "שולחן משפחתי" של אוסם ו"ידיעות אחרונות", ידיעה של איריס ליפשיץ-קליגר, "ידיעות אחרונות", העמוד האחורי, 18.3.14
אבל גם אם נניח שכל אלה הם רק ניסוחים מביכים וחסרי רגישות חברתית אלמנטרית, המשקפים סט ערכים שמרני ומיושן להחריד, המשך הידיעה קובע כי "כבר הוכח שארוחת ערב משפחתית היא כלי נפלא ליצירת חיבוק וחיבור בתוך המשפחה". כאילו שעל מדרגות הרבנות אי-אפשר לפגוש גברים ונשים שאכלו ביחד אינספור ארוחות ערב משפחתיות.
ויותר מזה. פחות משבוע אחרי "שיאו של הפרויקט" השיווקי הזה, נחגוג "כולנו" את ליל הסדר. לא צריך לנבור עמוק בארכיונים כדי למצוא בכלי התקשורת כתבות-ערב-חג העוסקות במורכבותו של מפגש משפחתי סביב שולחן אוכל. אפילו באתר "כיפה" יש מי ששופך על כך את מררתו. "כל הסצינה הזו לא כיפית לי, קשה ומעיקה עלי", כותב בגילוי לב אבינעם הרש, "ואם הייתי יכול הייתי כבר מזמן מעיף אותה לכל הרוחות. אבל אני לא יכול, כי אני יודע כמה חשוב לכם שאני אגיע ועדיין... קשה לי". וזו כמובן רק דוגמה מקרית אחת.
אחרי עוד קביעות שאמיתותן "הוכחה" (רק שהטקסט ב"ידיעות" לא מגלה היכן ומתי) מופיע משפט מדהים ממש: "במשפחות שאוכלות יחד יש גם נטייה לאכול מזון בריא ואיכותי יותר". לכן כנראה "אחד מכל שלושה ילדים בישראל – שמן", כפי שקובעת כותרת ידיעה של שרית רוזנבלום, שפורסמה ב-ynet רק לפני שלושה חודשים וחצי. "נתונים חדשים של משרד הבריאות מציגים תמונה קודרת", נכתב בכותרת המשנה של אותה ידיעה, "20% מתלמידי כיתות א' סובלים מעודף משקל, ובכיתה ז' המספר מזנק ליותר30%-מ ...". ועכשיו נסו לעכל את המסרים הסותרים של "ידיעות אחרונות".
"שולחן משפחתי", מתוך דף הפייסבוק
וזה לא השיא של החביתה המוקפצת הזאת. "גם מעסיקים מבינים", קובעת ליפשיץ-קליגר, "שעובדים שמנהלים חיים מאוזנים בין בית וקריירה הם עובדים מסורים ושמחים יותר". אם כך, "כולנו", כולל עובדי הקבלן, מבקשים שם של מעסיק שמבין את זה עד כדי כך שזה ניכר בתלוש המשכורת. וכיוון שהמעסיקים ב"ידיעות" כבר מיישמים את התובנה הזו, כנראה, "פנינו", מוסיפה ליפשיץ-קליגר, "למנכ"לים ולמנהלים מובילים במשק והצענו להם להצטרף אלינו ל'שלישי משפחתי', ולשחרר את העובדים מוקדם ב-8.4.14".
"ידיעות אחרונות", מתברר, הוא לא סתם עיתון; הוא אחד שמארגן ל"כולנו" את החיים ומסדר לנו אפטר בשלישי. ולא רק אפטר. אם "כולנו" נעשה לייק לעמוד המיוחד שלהם בפייסבוק, נעלה תמונה מתויגת ונספר מה מיוחד בשולחן המשפחתי שלנו, יש – אבל רק לאחד מאיתנו – סיכוי לאכול ארוחה משפחתית, דווקא מחוץ לבית. "המשפחה הזוכה שתיבחר על-ידי מערכת 'ידיעות אחרונות'", נכתב בדף הפייסבוק ייעודי, "תזכה בחופשה משפחתית לאילת [ולא באילת, אגב] כולל טיסות!".
וכאן מגיעה הכרזה, שבוודאי אינה עומדת בתקן עיתונאי כלשהו וספק אם יהיה לה כיסוי: "ב-8.4.2014 מתחילים מסורת, שלישי משפחתי – אוכלים יחד ארוחת ערב משפחתית!". אז – מעסיקים, מנכ"לים ומנהלים, מלאו את מצוות המרן מרחוב מוזס ומהרו לעדכן את שעוני הנוכחות!