דני סימן, ראש לשכת העיתונות הממשלתית (צילום: "העין השביעית")

"לע"מ ממליצה על מסעדה בעזה", נכתב בראש מכתב סרקסטי שנשלח היום מטעם לשכת העיתונות הממשלתית לכתבים זרים המכסים את הנעשה במזרח התיכון. "לקראת בואם של עיתונאים זרים הנוסעים לעזה כדי להעביר דיווחים על קשיים הומניטריים כביכול באזור שבשליטת חמאס", הוסבר בפתח המכתב, "וכחלק מהמאמצים  לסייע לעבודת עיתונאים באזור, לשכת העיתונות הממשלתית שמחה להסב את תשומת לבך לתפריט המצורף ולמידע על מסעדת רוטס-קלאב בעזה".

בהמשך המכתב ממליצה לע"מ לעיתונאים על מנת הביף-סטרוגנוף במסעדה ומזכירה את האפשרות לקבל הנחה עם הצגת תעודת עיתונאי. כמו כן, לע"מ ממליצה לעיתונאים הזרים המתכננים מסע לעזה לבקר בבריכת שחייה שנפתחה שם לאחרונה, ובקפה מפואר. למכתב אך מצורף קישור לסרטון וידיאו שבו נראים, לשון המכתב, "מתקני היוקרה" במקום.

"ההודעה מדברת בעד עצמה", אומר דני סימן, מנהל לשכת העיתונות הממשלתית, בשיחה עם "העין השביעית".

אני לפחות לא הבנתי אם זה רציני או בדיחה.
"כי אתה בטח עיתונאי, אז אתה חסר חוש הומור".

כלומר מדובר בבדיחה?
"זו לא בדיחה, המסעדה קיימת. ועיתונאים מכירים את המקום".

זו דרך להגיד שהטענות שיש משבר הומניטרי בעזה אינן נכונות?
"אתה בטח עיתונאי צעיר, אז עוד לא הושפעת לגמרי מחוסר החוש הומור".

לדברי סימן, לאחר שהובן בלע"מ כי עיתונאים זרים עומדים לבקר בעזה כדי לסקר את "המשט וכביכול המשבר ההומניטרי, בלי להציג דברים בצורה בולטת אמיתית וכוללת", הוחלט להפנות את תשומת לבם לקיומם של מסעדות פאר ובריכות שחייה.

אפשר לדמיין מצב שבו מצד אחד יש מסעדות פאר ומצד אחר יש שכבה רחבה של אוכלוסייה שלא מקבלת את המינימום הנדרש.
"אתה מדבר על תל-אביב? על ניו-יורק? על לונדון? על פריז? אני לא רואה משט יוצא לאף אחד מהמקומות האלה. אף אחד לא מספר לך שעזה היא מקום נורמלי. כל הבסיס למשט מתבסס על אותם דיווחים תקשורתיים המדגישים את העובדה שיש שם משבר נוראי. עזה היא לא כמו אתיופיה מלפני שלושים שנה. עזה היא כמו מקומות אחרים. כשעיתונאים מתעלמים ולא מדווחים על החיים הנורמליים שיש שם, יש להם מטרה פוליטית, ואנחנו מציינים את הצביעות הקיימת. אני פשוט רומז לאותם עיתונאים שבוודאי ייצאו השבוע וייתנו ביטוי לבדיחה הזו של המשט, לצביעות הזו של אותם פעילים פרו-פלסטינים, או כמו שהם יקראו להם פעילי שלום וזכויות אדם, על מה הם מדברים באמת".

אתה לא חושב שגישה סרקסטית עשויה ליצור אנטגוניזם?
"וזה שטיפלנו בזה בצורה רצינית ועניינית זה תרם לנו משהו? מנסים משהו אחר לשם שינוי. יהיה מי שיאהב ומי שלא, זה ממש לא מטריד אותי".

לדברי סימן, התגובות שקיבל למכתב הסרקסטי לא הפתיעו אותו כלל. "אותם עיתונאים שמכירים את המצב", הוא אומר, "הבינו את הבדיחה וצחקו. אותם שמנצלים את מעמדם בעיתונות הבינלאומית כדי לשמש שופרים לתעמולה הפלסטינית כמובן נעלבו וכעסו. כל אחד מהשחקנים שיחק את התפקיד שלו, ואני השגתי את מה שרציתי".