הרשמה לניוזלטר

רשת ב'

תחנת רדיו ציבורית הפועלת במסגרת קול-ישראל ומשדרת תוכניות מלל וחדשות. במשך השנים נבנתה בתחנה מחלקת חדשות יעילה ומקצועית, והיא זכתה לשיעורי האזנה גבוהים והכנסות גבוהות מפרסום. עם זאת, הועלו נגדה מדי פעם טענות על הטיה פוליטית

מאז קום המדינה ועד ראשית שנות השישים פעלה בארץ תחנת רדיו ציבורית אחת, קול-ישראל, שנוהלה על-ידי מחלקה במשרד ראש הממשלה. ב-3 באפריל 1960 פוצלה התחנה ל"תוכנית א'" (לימים רשת א') ול"הגל הקל" (לימים רשת ב'), שבו שודרו תוכניות בידור, מוזיקה פופולרית ואקטואליה, ולראשונה בארץ גם פרסומות.

ב-1976, עם הקמתה של רשת ג', עברו לחזקתה משדרי המוזיקה הפופולרית שאיפיינו עד אז את הגל-הקל, שהתמקדה בתוכניות מלל ואקטואליה. ב-1979 שונה שם התחנה מהגל-הקל לרשת ב'. התחנה מנוהלת על-ידי חטיבת החדשות של קול-ישראל, האחראית בין היתר על עריכת החדשות המשודרות אחת לשעה או חצי שעה ביתר תחנות הרדיו של קול-ישראל.

לאחר שנטלה את תוכניות האקטואליה והחדשות מרשת א', היתה רשת ב' לתחנת הדגל של קול-ישראל, והתגאתה במחלקת חדשות יעילה ומקצועית, שיעורי האזנה גבוהים והכנסות גבוהות מפרסום. עם זאת, במרוצת שנות פעילותה, הועלו טענות על פוליטיזציה ונטייתם של כמה ממנהליה להתאים את שידוריה לציפיות הממשלה. בתחילת שנות התשעים הוקם ערוץ הטלוויזיה המסחרי הראשון, שהפעיל גם חברת חדשות עצמאית, והחלו לפעול גם תחנות רדיו מסחריות. הדבר פגע בשיעורי ההאזנה לרשת ב'.

בשנת 2000 הוגש דו"ח הוועדה לבדיקת רשות השידור בראשות רפאל ורדי ("דו"ח ורדי"), ובו צוין כי שיעור ניכר מן ההכנסות שגורף קול-ישראל מן הפרסום בתחנות הרדיו השונות, ובעיקר ברשת ב' וברשת ג', משמש לכיסוי תקציבי הטלוויזיה וגרעונה, וכי הכספים שמועברים לרדיו אינם מספיקים למילוי צרכיו השוטפים.

ביוני 2003, בעקבות ידיעות על כוונת הממשלה לקצץ 220 מיליון שקל מתקציב רשות השידור בשנים 2004–2006, הודיע מנכ"ל הרשות דאז, יוסף בראל, כי בכוונת הרשות לצמצם עלויות באמצעות איחודן של חמש תחנות רדיו ציבוריות: רשת א', כל-המוזיקה, רשת מורשת ורק"ע (רדיו קליטת עלייה). ב-2004, לקראת יישומה של תוכנית בראל, עתרו ועדי העיתונאים של רשות השידור בירושלים ובתל-אביב לבית-הדין לעבודה בירושלים בטענה שהמהלך יביא לפיטורים נרחבים ולפגיעה בזכויותיהם של העובדים. באוגוסט 2004 קבע בית-המשפט כי איחוד הרשתות יתבצע רק לאחר משא-ומתן בין ההנהלה לעובדי הרשות באשר לתנאי ההעסקה עם איחוד התחנות. ב-25 באוגוסט 2004, לאחר משא-ומתן שארך כשלושה שבועות, הגיעו הוועדים ומנהל קול-ישראל, יוני בן-מנחם, להסכמה שלפיה עובדים לא יפוטרו ושכרם לא ייפגע. ההסכם קיבל את אישורו של בית-הדין לעבודה, אולם בשנים שלאחר מכן פוטרו או התפטרו רבים מעובדיה הוותיקים של רשת ב', ורבים מאלה שנותרו בתחנה דיווחו על פגיעה בתנאי ההעסקה שלהם.

את שידורי רשת ב' ניתן לקלוט בתדרים הבאים:

הגליל העליון: 100.5FM
צפת: 92FM
חיפה: 89.5FM, 95.5FM, 103.7FM
בית-שאן: 102FM
ירושלים: 95.5FM, 95FM
תל-אביב: 95.5FM, 95FM
באר-שבע: 103.3FM
הנגב וצפון הנגב: 95FM, 104.1FM
הערבה: 95.6FM
אילת: 90.7FM

תוספות

ביוני 2001, שמונה חודשים לאחר פרוץ אינתיפאדת אל-אקצא, דיווחה העיתונאית ענת באלינט בגיליון מס' 31 של "העין השביעית" כי אינטרסים ממשלתיים משפיעים על העבודה העיתונאית של כתבי החדשות ברשת ב': "הדיווחים על המתרחש ברשת ב' מעידים על תופעות חמורות בהרבה, על ניהול שמכוון לרצות את הפוליטיקאים ועל מאמץ לדכא כל רוח ביקורתית, ייחודית ולא מסתגלת. מספיק להזכיר את הורדת התוכנית 'דין ודברים' של הפרשן המשפטי משה נגבי, את האיומים החוזרים ונשנים להורדת תוכניתה של דליה יאירי, את עזיבתה של שלי יחימוביץ' לאחר עימותים עם המנכ"ל אורי פורת, את התעקשות מנהל הרדיו אמנון נדב שלא לאייש את רצועת השידור של 'הכל דיבורים' לאחר עזיבתה של יחימוביץ מפני ש'אני לא רוצה תחקירים, לא מגישים מגובשים, אלא אנשים שיהיו מנומסים ולא יתווכחו עם המרואיינים', את צירופו של אורי דן, איש סודו של ראש הממשלה, להגשת 'הכל דיבורים', את ההחלטה התמוהה לקדם את ג'ודי שלום-ניר-מוזס, אשת שר האוצר, לשידור ביום שישי בצהריים, את מורת הרוח שהביע המנכ"ל פורת על 'ריבוי הראיונות עם אישים פלסטינים', או את ההנחיה שהתקבלה יום לאחר הפיגוע בדולפינריום שלא לראיין פלסטינים. רשת ב' כיום אינה מטפחת עיתונאים לוחמים ואינה מושכת אליה כוכבים מכלי תקשורת אחרים". חודשיים לאחר מכן, בגיליון מס' 32 של "העין השביעית", דיווחה שרי מקובר על שאט נפש בקרב עובדי חטיבת החדשות של קול-ישראל, ואף ציטטה את מנהל הרדיו דאז, אמנון נדב, שלטענת גורמים בתחנה התבטא בישיבת מערכת באופן שאינו משתמע לשתי פנים: "אני לא אוהב תחקירים לעומק. אני לא רוצה רדיו לעומק. אני רוצה רדיו בעומק של סנטימטר. מצדי, תביאו קומוניקטים".