תומר אביטל, בן 29, התחיל את הקריירה העיתונאית שלו מיד אחרי השירות הצבאי ככתב מוניציפלי במקומון של "ידיעות אחרונות" בחדרה. בהמשך עבד במקומונים בירושלים, הגיש תוכנית אקטואליה ברדיו הר-הצופים, היה תחקירן של מהדורת "מבט" ובסוף 2009 עבר ל"כלכליסט", שם הוא משמש כתב הכנסת.

בימים האחרונים השיק, יחד עם כתב "מעריב" רותם סלע, יוזמה חדשה לדירוג דוברים של משרדי ממשלה. הדירוג מתבצע על-ידי שאלון שבו ניתן לחלק ציון ליחידות הדוברות של משרדי ממשלה וגופים ממשלתיים. עיתונאי שעובד רק מול משרד אחד יכול לדרג רק אותו, ובכל מקרה אין הכרח להזדהות בשם.

"פיילוט דירוג הדוברים נועד לשפר את שיקוף המידע, המקצועיות, הזמינות והאדיבות של מערכי הדוברות הממומנים מכספי הציבור. דין-וחשבון אפקטיבי, לדעתנו, ישפר לא רק את איכות הכתבות המובאות לציבור, אלא גם את סביבת העבודה שלנו", כתבו אביטל וסלע מעל לסדרת השאלות שהפיצו לכ-250 עיתונאים. נכון לעכשיו, כבר למעלה מ-40 עיתונאים מילאו את השאלון.

"לדעתי הממשק של כתבים עם משרדי הממשלה טעון שיפור", מסביר אביטל בשיחה עם "העין השביעית". "בכל יום יש לי שתיים-שלוש שאילתות בממוצע, ומהניסיון שלי, הדוברות בכמה מהמשרדים עובדת כמו שצריך. יש שעונים באותו יום, אחרים מחברים אותי לשיחות רקע, נותנים מספרים. אחרים פשוט לא עונים או לא עוזרים. וזה מרתיח אותי, כי הם מקבלים כסף ציבורי, הם שם בשביל להגביר את השקיפות ואת הקשר עם התקשורת.

"אני מבקש מספרים, שואל דברים לגיטימיים שהרשויות חייבות למסור לאזרח דרך התקשורת, והם לא מגיבים. אתה מבזבז שעות מהזמן שלך על דברים שאמורים להיות מובנים מאליהם. ומה קורה בסוף? או שאנחנו כותבים 'לא נמסרה תגובה' או שאני מסתפק במידע חלקי. זה לא אידיאלי. לדעתי באף מקרה לא צריך להגיע למצב של 'לא נמסרה תגובה'.

"אני מבין שיש להם עוד שיקולים, אבל גם לנו יש את הלחץ של הדדליינים ואנחנו לא יכולים לחכות להם ימים ארוכים. ולהם יש מחלקות עצומות – באוצר, בבנק ישראל, בלשכת ראש הממשלה יש דוברים פנימיים, דוברים חיצוניים, קציני דוברות, דוברים אישיים של השר, ועדיין הרבה פעמים אני צריך לחכות יום או יומיים בשביל מידע שהוא מובן מאליו, שהוא טלפון אחד למישהו בתוך המשרד. נוצר מצב שבו יש מידע שאנחנו פשוט לא יכולים ללקט. לא בכל מקום יש לי מקורות, אני לא עובד עם כל משרדי הממשלה. זה יוצר בסופו של דבר תקשורת רדודה יותר, שקיפות נמוכה, והציבור סובל מזה".

מה אתה מצפה שיקרה כתוצאה מהדירוג?

"אנחנו לא יכולים להגיד לשר לפטר את הדובר שלו, אבל אנחנו חושבים שאם יהיה דירוג, השר או המנכ"ל במשרד שבו תהיה מחלקת דוברות שתדורג נמוך יגער בהם או ישקול להחליף אותם. אף אחד לא רוצה להיות אחראי על מערך שנראה כל-כך רע בעיני העיתונאים".

איך נוצר הקשר עם רותם סלע?

"אני חשבתי על הרעיון הזה כבר שנה, ולא ידעתי איך להרים אותו. רותם חשב שזה דבר נפלא והסביר לי איך אפשר לבצע את זה היום דרך גוגל. רצינו שיהיו חתומים על זה עוד עיתונאים, כדי להגביר את האמינות, אבל לא הצלחנו. אחד העיתונאים אמר שזה לא לעניין, כי אז הדוברים עוד ידרגו אותנו, ושני עיתונאים שהייתי בטוח שיצטרפו פחדו ואמרו שהדוברים ינקמו בהם. זה הכי עיצבן אותי".

קיבלת תגובה כזו מדוברים?

"ההפך. אולי הם לא אומרים לי, אבל אני דיברתי עם דוברים שאמרו לי שהם מחכים לראות איך ידורגו, שהם מסוקרנים. יש דוברות אחת שבטוחה שתצא ממש רע, אז הם אמרו לי שהם 'בטוחים באמת שלהם' ובלה בלה בלה".

מנסיונך, יש משרדים שידועים בדוברות גרועה לאורך שנים, או שטיב הדוברות משתנה במשרד לפי זהות המחזיק בתפקיד?

"מאה אחוז תלוי בבן-אדם. כבר ראיתי לא מעט שינויים, וזה מדהים. אני מכיר משרד שעבר שינוי של 180 מעלות כשהדובר התחלף. פתאום יותר שיחות רקע, תשובות בתוך שנייה בטלפון ב-sms".

איך משפיע חוק חופש המידע על עבודת הדוברים? יש מי שמנצל אותו לרעה ומפנה אותך אליו במקום לענות לך?

"אני מחכה לתשובה מראש הממשלה כבר שנה, אבל הדוברים הטובים יפנו אותך לחוק רק במקרים רגישים. זו בהחלט דרך למרוח, אבל החוק עדיף על כלום".

דובר מאוד נגיש, שמשתף פעולה בקלות ודוחף כל הזמן, לא יכול לגרום לעיתונאי דווקא להתעצל ולהפסיק לעבוד כמו שצריך?

"צריך למצוא את האיזון. אם אתה מסתמך רק על דוברים, בסוף יראו את זה. מה, הסקופים שלך תמיד יהיו חיוביים? עיתונאים נמדדים גם בחשיפת שחיתויות ומקרים קלוקלים, ואת זה הדובר בחיים לא יביא. גם הקולגות וגם העורכים ידרבנו את העיתונאי להביא סיפורים אחרים. לפחות בעיתון שלי העורכים דורשים כתבות יותר מעניינות מהיחצנות של המשרדים".

איך תוכלו לוודא שאין דובר שנכנס לשאלון ומקדם את עצמו?

"יכול להיות שיש עם זה חורים. זה פיילוט והוא בסיסי, ואם מישהו יתעקש אני משער שהוא יוכל למצוא פרצות. אם התוצאות יהיו הזויות ונראה שמישהו התעסק עם זה, לא נפרסם את זה. בכל מקרה, אנחנו בטוחים שעצם קיום הסקר ידחוף את הדוברים להשתפר".