תפוח האדמה הלוהט המכונה בימים האחרונים "פרשת עמנואל רוזן" עובר מיד ליד ומאוזן לאוזן במערכות העיתונים וחדשות הטלוויזיה כ-20 שנה. כפי שמתברר בימים האחרונים, עובדים ומנהלים בכירים ידעו ושמעו על ההטרדות המיניות שביצע לכאורה רוזן בנשים שעבדו עימו, זוטרות יותר או פחות. אחת לזמן אף ניסו כלי תקשורת שונים לפרסם תחקירים על אודות רוזן, ושוב ושוב ויתרו. כיצד קרה, אם כן, שביום שישי האחרון התפוצצה הפרשה במפץ גדול, עד שהמשטרה בעצמה הודיעה על התערבותה?

מעלליו המיניים של רוזן העסיקו כמעט שנה כמה עיתונאיות ותיקות, ובהן הדס שטייף, טל שניידר וענת סרגוסטי, שפעלו במסגרת "תא העיתונאיות", התארגנות טרייה של עיתונאיות שחברו יחדיו במטרה להגן על זכויות הנשים העיתונאיות ועל תנאי העסקתן.

עמנואל רוזן (צילום: נתי שוחט)

החלק המכריע שנטלה ההתארגנות בחשיפת הטענות נגד רוזן לא היה מתוכנן. הפגישה הראשונה של התא, שנערכה בתחילת יוני אשתקד, לא היתה אמורה לעסוק בנושאים נפיצים כמו הטרדות מיניות. "המפגש היה אמור לעסוק בתנאי המקצוע של עיתונאיות, שעות העבודה שאינן מותאמות לנשים, חופשות לידה, שוויון בשכר ונושאים מהסוג הזה", מתארת העיתונאית והבלוגרית הפוליטית שניידר, אחת מהמובילות בחשיפת הפרשה.

אלא שבפועל, נושא בוער יותר העסיק את המשתתפות. כ-60 עיתונאיות הגיעו למפגש. הן חולקו לקבוצות של כ-15 נשים כדי לדון בנושאים שעל הפרק. לכל קבוצה היתה מעין מלווה, שתפקידה היה בין השאר להגדיר את כללי הדיון. אחד הכללים שנקבע מיד בתחילת המפגש היה שהדברים שנאמרו בו נשארים בשלב זה בין כותלי החדר. מה שהתברר במהלך המפגש, והפתיע אף את מארגנות הכנס, היה העובדה שבכל אחת מ-15 הקבוצות העלו המשתתפות את נושא ההטרדות המיניות שחוו במקום עבודתן.

"בנושא אחד היתה הסכמה מלאה שאיחדה את כולן: ההתמודדות עם הגברים בעולם התקשורת, וספציפית עם הערות, התייחסות מזלזלת, הצעות מגונות, סחיטה מינית, הטרדות מיניות ואונס", כתבה שלשום (ב') בטור המתאר הפגישה אפרת אדמון, העורכת הראשית של אתר התוכן לנשים "אונלייף" ולשעבר עורכת בכירה בטלוויזיה.

שטייף, כתבת המשטרה של גלי-צה"ל ואחת המובילות הבולטות בחשיפת הפרשה, לא שיערה אז את ממדי התופעה. "קמתי ואמרתי למשתתפות: 'אני, כמי שלוחמת שנים בתחום הזה של תקיפות מיניות, מתקשה להאמין שאצלנו בתקשורת זה קורה במשך שנים וכולם שותקים'. אמרו לי המשתתפות: 'אז תכתבי על זה'", היא מספרת. בעקבות הכנס פנו אל שטייף נשים שביקשו למסור לה עדויות באופן אישי. מהר מאוד, מספרת שטייף, הצטברו אצלה עוד ועוד תלונות, שברובן "כיכבו" ארבעה אנשי תקשורת ששמם חזר ועלה. הבולט שבהם היה רוזן.

שטייף, שנדהמה משטף התלונות, החליטה להציף את הנושא. בטור שהתפרסם ב"אונלייף" ב-13 ביוני 2012 כתבה: "תא העיתונאיות החדש יצא לדרך ביום שישי האחרון ובכנס הראשון נפתחה דלת, שהיתה שנים נעולה היטב. הבעיה של הטרדות מיניות [ההדגשה במקור] ומעשים מגונים במערכות העיתונים וגופי התקשורת השונים בישראל חצתה גילאים, ועלתה במפגש שוב ושוב. [...] הסיפורים דומים, רק מתרחשים במקומות שונים, בכלי תקשורת אחרים. בכמה מקרים האדם שהטריד ותקף מינית מתגלה כאותו אדם, אותו עיתונאי. וכולן יודעות ושותקות.

הדס שטייף (צילום: משה שי)

"העדויות האלה הן קצה קצהו של היער העבות", הוסיפה שטייף. "היציאה הזו מהארון, חשיפת הסיפורים גם אם בעילום שם, היא תחילת המלחמה על הזכויות שלנו".

הטור הזה, על שלל העדויות שתוארו בו, לא זכה לתהודה רבה בכלי התקשורת (מלבד ראיון שערך גיא לרר עם שטייף בתוכנית "צינור לילה", המשודרת בערוץ 10), אבל עורר מהומה ברשת. שעות אחרי הפרסום התחילו לזרום לשטייף ולמערכת "אונלייף" עדויות רבות של עיתונאיות. שטייף וחברותיה לתא אספו את העדויות וחיכו לשעת כושר. בהמשך הגיעו לשטייף תלונות חמורות ביחס לאיש תקשורת אחר, שפניו אינן מוכרות לציבור הרחב (משום שהוא אינו מופיע על המסך), שגם הוא, לפי הנטען, הטריד נשים באופן סדרתי. "היזהר לך, אני יודעת מי אתה", כתבה לו שטייף בעמוד הפייסבוק שלה.

בעקבות אותו פוסט חזרו לזרום עוד ועוד עדויות על מעשיו של רוזן. אלו הצטברו אצל שטייף, היא מספרת, אך במציאות דבר, עדיין, לא השתנה.

קחי אחריות

התפנית המכריעה בפרשה אירעה לפני כשבועיים, ב-14 באפריל 2013, אז פורסם כי רוזן נבחר להגיש את מהדורת שישי החדשה והיוקרתית של ערוץ 10, יחד עם הכתב הצבאי אלון בן-דוד. שניידר התרעמה בדף הפייסבוק שלה על כך שאין אף ייצוג נשי בהרכב התוכנית (רק מאוחר יותר צורפה למגישים גם טלי מורנו). בעקבות זאת, היא מספרת, "פנה אלי מאן דהוא ואמר לי: 'את מתעסקת בנראות על המסך ולא בדברים הבעייתיים האמיתיים, קחי אחריות'", משום שהסוגיה האמיתית היא כיצד נבחר לתפקיד כה בכיר אדם שקופת שרצים כזו משתרכת מאחוריו.

בעקבות זאת הוחלט לכנס שוב את תא העיתונאיות, הפעם בפורום מצומצם של כשמונה נשים. הדיון עסק ברוזן לבדו, והתלונות שהתקבלו על אודותיו הוצגו למשתתפות. שניידר, ליאת שלזינגר מ"מעריב" ואחרות שנכחו בפורום ביקשו לשמוע את העדויות ממקור ראשון. בסיום המפגש החליטו הנוכחות לפרסם בפייסבוק סטטוס הקורא לנשים שהוטרדו למסור עדות על מה שקרה להן.

טל שניידר (צילום: "העין השביעית")

ואכן, ביום שלישי שעבר (23.4.13) פירסמו בפייסבוק במקביל שמונה עיתונאיות, ובהן שטייף, שניידר, ענת סרגוסטי, שלזינגר, אלינור דוידוב, ורד כהן-ברזילי וטלי לאור, את הסטטוס הבא: "תא עיתונאיות ישראל עושה מעשה: לידי חברות התא הגיעו מעל 40 עדויות של נשות תקשורת שלטענתן הוטרדו מינית, פיזית ומילולית, במשך תקופה ארוכה, בידי איש תקשורת בכיר. העדויות מצביעות על דפוס התנהגות חוזר של אותו בכיר, העושה על-פי החשד שימוש לרעה בשמו, תפקידו ומעמדו, תוך שימוש לרעה בכוח המשרה. כנשים וכעיתונאיות, תא העיתונאיות שם לעצמו מטרה למגר את התופעה הפסולה, שפוגעת בנשים בכלל, ובמקרה הזה במקצוע העיתונות, יושרו ואמינותו.

"התא ממשיך לאסוף עדויות ומזמין נשים נוספות שנפגעו על-פי החשד מידיו של איש התקשורת , הזה או אחר, לפנות ולמסור את עדותן. סיפורן וזהותן יהיו חסויים. באמצעות העדויות שלכן תוכלנה חברות תא העיתונאיות לפעול באופן חוקי ומעשי נגד איש התקשורת בפרט, ובתופעה בכלל. כל צעד קטן הוא הישג גדול למלחמה נגד פוגעים מיניים". בסיום ניתנה תיבת מייל לשליחת מידע נוסף.

ההחלטה לפעול בדרך זו הוסברה על-ידי שטייף בטור נוסף שכתבה באתר "אונלייף": "מעל 40 עדויות נאספו על-ידי אחדות מחברות תא העיתונאיות. מול עדויות כאלה, תא העיתונאיות, ובעיקר העומדות בראשו, לא יכול היה להחריש. אולם, באין נפגעות שמוכנות להגיש תלונה במשטרה, כשאין נפגעת שרוצה להוביל את המאבק בעצמה – נאלצנו לחשוב על דרכים אחרות באמצעותן נוכל לעשות מעשה. הבחירה נפלה על פרסום הפוסט הלכאורה אנונימי. לקחנו בחשבון את האפשרות שיקומו נגדנו ויגידו שאנו פוגעות ומכפישות ציבור שלם של בכירים נקיים מכל רבב. מאז שהפצנו בפייסבוק את דבר איסוף העדויות התקבלו עדויות נוספות של נשות תקשורת על חשדות לכאורה בגין מעשים שעשה הבכיר גם להן או בהן. עובדה זו כשלעצמה מוכיחה כי תם זמן השתיקה, והגיעה תורה של שעת המעשה".

יעל דן (צילום: משה שי)

מכאן החל כדור השלג להתגלגל במהירות מסחררת. ביום רביעי, בעקבות פרסום הפוסט, החלו להגיע עוד ועוד תלונות על רוזן לידיהן של שטייף, שניידר וחברותיהן. במקביל, באותו היום, ריאיינה יעל דן בתוכניתה "עושים צהריים" בגלי-צה"ל את ענת סרגוסטי, מנכ"לית ארגון אג'נדה ולשעבר עורכת "אולפן שישי" של ערוץ 2 בזמן שרוזן עבד בתוכנית ככתב מדיני. דן ביקשה לדון בשאלה אם נכון היה לפרסם את הפוסט ולעורר חרושת שמועות ברשת, בלי לציין את שמו של המטרידן לכאורה. מולה דיברה העיתונאית טלי חרותי-סובר מ"דה-מרקר", שתקפה את המהלך והציעה לתא העיתונאיות להעביר את העדויות שברשותן לידי אחד העיתונים הגדולים (כשהשמות יישארו חסויים במערכת), שיחליט אם לפרסמן לאחר שישלח מי מהנשים לבדיקת פוליגרף.

למחרת הוזמנה שטייף לתוכניתם של שי גולדן ושרון כידון בערוץ 2, כדי לדבר על הפרשה ועל המהלך שביצע תא העיתונאיות. בפאנל התוכנית השתתף גם העיתונאי גדי סוקניק, לשעבר שותפו של רוזן בעבודה ב"אולפן שישי". סוקניק אישר את דיווחה של שטייף על עלילותיו של איש התקשורת הבכיר (שעדיין לא הוזכר בשמו), ואף סיפק לה רוח גבית חזקה באומרו כי "אני יודע על המעשים שנים. חלקם מאוד חמורים [...] זה לא רק הטרדה מינית, זה לא קטן. זה יותר חמור מזה". לדברי סוקניק, "כל המנהלים, כולם ידעו כל הזמן ואמרו: כל עוד דבר לא יצא החוצה לא נעשה דבר עם זה. [...] יש המון מנהלים שהולכים עם חמאה על הראש בשמש, ואם זה ייצא החוצה ולא ימות כמו במקרים קודמים – יצטרכו לתת דין-וחשבון".

על אותה תוכנית מספר גולדן: "ביום רביעי אמרה לנו עורכת התוכנית קרן פינטו: יש נושא חם שמשתולל בפייסבוק בנוגע לעמנואל רוזן, בואו נעשה על זה אייטם. נראה היה לנו לא נכון לטייח את זה". גולדן מספר כי עוד לפני שעלו לשידור אמר להם סוקניק שמדובר בדברים חמורים, "אז ראינו שאין דרך לברוח מהדבר הזה". לדברי גולדן, למחרת התוכנית ניסו הוא וכידון לראיין בתוכנית הרדיו שלהם, המשודרת ב-102FM, "מייבשים את הבצה", "עיתונאי בכיר מאוד" בחדשות ערוץ 10. הלה סירב בבוטות באומרו כי "בגלל שעסקתם בתוכנית שלכם ברכילות והרסתם חיים של בן-אדם, אני לא אעלה אצלכם יותר לשידור לעולם".

לדברי גולדן, מלבד אותו עיתונאי, "קיבלנו מסרים, בעיקר בנוגע לתוכנית הרדיו שלנו, שלא רואים בעין יפה את הפרסום ואת הדיבור על הפרשה הזו. קיבלתי מסרים מכל מיני עיתונאים שאמרו לי: למה זה טוב, אל תתעסקו בזה כל עוד אין תלונה במשטרה".

תלונה במשטרה

העדרה של תלונה במשטרה היה הסיבה הרשמית הנפוצה לכך שהטענות נגד רוזן נשארו חסויות מהציבור הרחב במשך שנים ארוכות. בשנים האחרונות ניסו עיתונאים בכמה וכמה כלי תקשורת לחקור את התנהלותו של רוזן, אך כל הנסיונות נעצרו בשלב זה או אחר. העורכים, מעיד אחד הכתבים שעסקו בהכנת תחקיר על רוזן, ביקשו שאציג תלונה במשטרה. איש תקשורת שעבד במשך כמה שנים עם רוזן יודע לספר על נסיונות רציניים מצד כתבים הן ב"ידיעות אחרונות" והן בערוץ 10 (עוד בטרם הגעתו של רוזן לערוץ) לבצע תחקיר שכזה. על התחקיר של "ידיעות", שבו הוחל לפני לא פחות מכשש שנים, מספר איש התקשורת כי לבסוף נעצר בשל החלטת גורמי עריכה בכירים.

הנסיונות העיתונאיים לביצוע תחקיר על רוזן התעוררו שוב לפני כשלוש שנים, לאחר שעלתה בפייסבוק בקיץ 2010 קבוצה בשם "נשותיו של עמנואל רוזן", אך הם גוועו בכל פעם מחדש, בין השאר משום שלא נמצאה אשה שהסכימה להתלונן במשטרה.

קבוצת הפייסבוק "נשותיו של עמנואל רוזן" (צילום מסך)

הפעם זה היה אחרת. הדברים החריפים שאמר סוקניק בפומבי בתוכניתם של כידון וגולדן לא כללו את שמו של רוזן, אך נשמעו היטב באוזני מי שידעו ממילא במי מדובר. ביום שישי, בתשע בוקר, הוציא תא העיתונאיות מכתב למנכ"ל חדשות ערוץ 10, גולן יוכפז, שהתבקש להשעות את רוזן מהערוץ. יוכפז התייעץ עם באי-כוחו של הערוץ, אבל עוד באותו יום הפכו ההאשמות לגלויות: שמו של רוזן נחשף. בצהרי היום יצא אתר "הארץ" בפרסום על אודות הפרשה, לראשונה עם שמו המלא של רוזן. הארץ הקדים בכך את עיתון "ידיעות אחרונות", שכתביו, רז שכניק ונבו זיו, עבדו במרץ בשבועות האחרונים על תחקיר בעניינו של רוזן, תחקיר שככל הידוע נגנז בינתיים.

בכתבתן המפורטת הביאו עיתונאיות "הארץ" שרון שפורר וגילי איזיקוביץ את דבריהן של יותר מעשר נשים שסיפרו להן כיצד חיזר אחריהן רוזן באובססיביות, תוך שהוא מבטיח לכמה מהן סיוע בקריירה. שפורר ואיזיקוביץ לא הסתמכו על העדויות שהתקבלו בתא העיתונאיות, וביצעו באופן עצמאי את גביית העדויות מכל אחת מהנשים שתוארו בכתבה. עוד הובאו בכתבה עדויות של אנשי תקשורת בכירים (שלא הזדהו בשמם), שאישרו כי הכירו את דפוס ההתנהגות של רוזן שנים רבות.

בשלב זה הדברים התרחשו כמעט מעצמם. יוכפז נאלץ להודיע לרוזן כי לא ייתכן שאדם שמעליו עננה כזו ישדר בערוץ. למחרת הטלוויזיה החינוכית, שבמסגרתה מגיש רוזן את התוכנית "תיק תקשורת", לא שידרה את התוכנית. ביום ראשון בבוקר שלח תא העיתונאיות מכתבים לחינוכית ולרדיו-ללא-הפסקה (103), שבו משדר רוזן את התוכנית "עמנואל ובן" יחד עם עמיתו וחברו הקרוב בן כספית, בדרישה להשעות את רוזן.

שרון שפורר (צילום מסך)

בינתיים כבר פורסם ב"הארץ" כי רוזן פוטר לפני כשלוש שנים מחברת החדשות של ערוץ 2 על רקע התנהגות בלתי הולמת כלפי עובדת זוטרה. עוד פירסם העיתון כי איש התקשורת אברי גלעד סירב בעבר לעבוד לצדו של רוזן בהגשת תוכנית התחקירים "קופסה שחורה" ברשת, עד שהבעיה של רוזן תטופל. באותו יום ראשון דיווח "ידיעות אחרונות", בצורה לקונית יחסית, על הפרשה שנחשפה ב"הארץ". שכניק ונבו ציטטו כמה מהעדויות על רוזן וציינו כי בעבר פוטר מחדשות 2 מסיבה דומה.

בד בבד הודיע רוזן על יציאתו לחופשה מכל כלי התקשורת שבהם הוא עובד. בהודעה לעיתונות כתב: "במשך 10 שנים מתנהל נגדי מאחורי הקלעים ובאינטרנט מסע הכפשות אנונימי, המציג דמות דמיונית שאינה קיימת במציאות: 'עמנואל רוזן המטריד'. בשנים האלה לא היתה כמעט אשה אחת שעבדה במחיצתי, או שהתראיינה אצלי, שלא תושאלה על-ידי מארגני הקמפיין המתוכנן האם פגעתי בה או הטרדתי אותה. עכשיו, כאשר אגודת העיתונאיות החליטה להוציא את מחול השדים הזה מחושך לאור, אני מברך אותה על כך וממתין בקוצר-רוח לבדיקה מהירה ויעילה של הדברים כולם. הגיע הזמן להעמיד במבחן המציאות את חרושת השמועות וההשמצות שלא נבדקה איתי ולא נשאלתי עליה. דברי מעולם לא נשמעו".

היום (רביעי, 1.5.13) כבר הודה עורך-דינו של רוזן בראיון בגלי-צה"ל כי לקוחו "בהחלט זוכר עשרות בנות שהוא זוכר שהיה איתן בתקשורת", אך "לא נחצה שום קו אדום". מדובר, אמר עורך-הדין, רק ב"חיזור נמרץ".

מסדר השתקנים

למותר לציין כי שלשום (שני, 29.4.13) כבר שידר כספית את התוכנית "עמנואל ובן" ללא עמנואל. כספית לא התייחס בתוכנית ולו במלה אחת להעדרותו של רוזן ולפרשה המסעירה את התקשורת. מעניין כי דווקא לפרשה אחרת של הטרדות מיניות הוא מצא לנכון להתייחס כבר בפתח התוכנית. בהתייחסו לפרישתו של שופט התעבורה שלמה אטינגר-נחשון מהשיפוט, בעקבות דבריו לתובעת משטרתית: "אני רואה שאת מוצאת ז' מהר", אמר כספית: "טוב שכך וכל הכבוד שכך. אני די מופתע לטובה שלשם שינוי המערכת המשפטית מטפלת בשופט חזק, מהר ואלגנטי [...] השופט הזה העיר לתובעת משטרתית הערה ירודה כל-כך ועלובה כל-כך, שגורמת לי לתהות איך בכלל הוא הגיע לדרגת שיפוט בישראל [...] האמירה הזו מעידה יותר מכל על האיש עצמו, כבודו לשעבר. אז ככה: שב בבית ותזדיין בסבלנות עד שתמצא עבודה אחרת".

האם כך סבור כספית גם ביחס לחברו רוזן? קשה לדעת, שכן כספית סירב לפנייתנו להתייחס לפרשת רוזן. והוא אינו היחיד. מצדן של הקולגות של רוזן נרשמה מאז התפוצצות הפרשה חזית כמעט אחידה של דום-שתיקה. "איפה הטאלנטים? איפה הקולגות שלו?", שאלה אתמול בדף הפייסבוק שלה נורית קנטי, עורכת תוכנית הבוקר של רזי ברקאי בגלי-צה"ל. "נכון, ידעתם כל אחד טפח ולא חיברתם. חלקכם ידעתם יותר מכך ולא פעלתם. חלקכם לא רציתם להסתבך, אבל אתם אחראים על מקומות העבודה... אתם חשים אי-נחת מהאופן שבו זה קרה? סבבה, תגידו גם את זה. אבל לא ייתכן שלאף אחד מכם אין מה לומר כשערימה כזו של תלונות על דברים שקרו במסדרונות שבהם גם אתם עברתם".

ואכן, נדמה שבינתיים לקולגות של רוזן, אנשי תקשורת בכירים שבדרך כלל ממהרים לעוט על כל פרשת שחיתות שמסעירה את הציבור, אין מה להגיד. העיתונאי רביב דרוקר לדוגמה, אחד הפרשנים שנבחרו לפאנל של מגזין שישי החדש, שאותו היה רוזן אמור להנחות, לא התבטא בנושא וסירב להתייחס לפרשה (עדכון: אתמול בערב, לאחר פניית "העין השביעית", התייחס דרוקר לפרשה בתוכנית "המקור"). הוא אף ביטל את השתתפותו בפאנל העיתונאים שעסק בנושא אתמול, במסגרת פסטיבל הטלוויזיה "שובר מסך". גיא זהר, קולגה של רוזן בערוץ 10, אמר כי הוא אינו מתראיין באופן עקרוני ואינו מעוניין לשבור את הכלל שקבע לעצמו. אלון בן-דוד, שעימו אמור היה רוזן להנחות את "אולפן שישי", אמר כי הוא אינו יכול להתראיין בנושא, שכן ההחלטה המערכתית היא שגולן יוכפז, ורק הוא, מטפל בפרשה. העיתונאית דנה ויס, עמיתתו של רוזן מערוץ 2, הסכימה רק לומר כי "אני חושבת שהנושא טופל כראוי בחברת החדשות, ומעבר לזה אין תרומה לתגובה שלי כשמתנהל כזה מחול שדים סביב הנושא".