עורך בכיר לשעבר ב-ynet חושף את הסטנדרטים הכפולים של עורך האתר לשעבר ערן טיפנברון, ומספק עדות בנוגע להשחתה המקצועית והאתית בקבוצת "ידיעות אחרונות": ה"רשימות השחורות" ו"הרשימות הלבנות" של פוליטיקאים ואישי ציבור שמכתיבות את היחס העיתונאי כלפיהם, שינוי היחס האינטרסנטי למחאה החברתית של קיץ 2011 ורתימת אתר החדשות הפופולרי לקמפיין המתמשך של קבוצת מוזס להחלפת בנימין נתניהו.

טיפנברון נדחק מתפקידו כעורך ynet והודיע על פרישה בחודש מרץ האחרון, אחרי שיריבותו עם עורך "ידיעות אחרונות" רון ירון הוכרעה לטובת האחרון, שמונה ל"עורך על" בקבוצת התקשורת. כיום עובד טיפנברון בחברת RGE השולטת בערוץ 10. בשבועות האחרונים החל לפרסם סטטוסי פייסבוק הנראים כניסיון להתנער מתדמית השמאלן שדבקה בו בשל הקמפיין שהובילה בשנה שעברה קבוצת "ידיעות אחרונות" נגד בחירתו של בנימין נתניהו לקדנציה נוספת בראשות הממשלה.

כך למשל בפוסט שפרסם אתמול בעמוד הפייסבוק שלו תקף טיפנברון את "עדר הבבונים של השמאל", בכוונו למי שמתחו ביקורת על איש חברת רשת שי גולדן, שהילל את נתניהו. בפוסט אחר כתב טיפנברון כי גדל בבית רביזיוניסטי והיה נער ימני – ואף טרח להדגיש כי הוא לא מתבטא באופן זה כדי לקבל תפקיד כלשהו בזירה הפוליטית.

גיא רונן, בעבר ראש מחלקת החדשות של ynet ולאחר מכן עורך בעיתון "ידיעות אחרונות", חלק בתגובה עם חבריו בפייסבוק צד אחר באישיותו ובתפקודו המקצועי של טיפנברון, הפוך מזה שעורך ynet מנסה כעת להציג.

"אין לי שמץ של מושג מהו בדיוק תפקידו הנוכחי של ערן טיפנברון ולאן הוא חותר, מה האינטרס הגלוי והסמוי, אם בכלל. כל מה שאני יודע זה מה ששמעתי ממנו 'בשיחות סגורות' וגם בפורומים נרחבים, ומה אני אגיד לכם – אם יש 'בבונים בשמאל', כמו שהוא מכנה עכשיו את מי שמבקר אותו, את שי גולדן, את ביבי, בנט וליברמן – הוא, במשך חלק ניכר מהקריירה, היה האלפא מייל", כתב רונן, שפרש מתפקידו האחרון ב-ynet בקיץ 2010, בתקופה שבה כיהן טיפנברון כמשנה לעורך יון פדר.

"ערן היה שם, גבוה-גבוה. מקבל טלפונים או פועל מיוזמתו, לפעמים עוד טורח להסביר, אבל לרוב פשוט מנחית על ההומפייג'יסט, רוטן על סרבנים וכחנים (רובם לא שרדו את ראשית כהונתו), יודע בדיוק מי לנו ומי לצרינו"

"קצרה היריעה מלפרט את מספר הפעמים שניסינו לאזן את התמונה – אנחנו, חבורה של עיתונאים, לפחות בחלקנו לא בדיוק גרופיז של נתניהו, מולו – המוציא לפועל הראשי לבית נוני [מוזס, מו"ל 'ידיעות אחרונות']. חשבנו שנכנסים בו חזק מדי, בשרה עוד יותר, שממש מחפשים אותם בנרות ריחניים, מעל ובעיקר מתחת לחגורה (ולא שחסר על מה ראוי להיכנס). בעיניים כלות ראינו גם איך המחאה החברתית מנופחת ומקודמת ומוצאת מפרופורציה בראשיתה, כשהאש כוונה לממשלה – ואיך היא מגומדת בשיאה, כשהחץ עבר מהשלטון להון (ובעקיפין גם לעיתון)", הוסיף.

"אז כן, ערן היה שם, גבוה-גבוה. מקבל טלפונים או פועל מיוזמתו, לפעמים עוד טורח להסביר, אבל לרוב פשוט מנחית על ההומפייג'יסט, רוטן על סרבנים וכחנים (רובם לא שרדו את ראשית כהונתו), יודע בדיוק מי לנו ומי לצרינו. ולפעמים, כך הודה פעם, הרשימה השחורה כל-כך ארוכה ומסואבת, שכבר קשה אפילו לו לזכור. אז עכשיו הוא חצה את הכביש, מול 'הבבונים של השמאל'. מוכיח בשער את מי ש'לא פיתחו שום רעיון מאז שולמית אלוני'. מי צודק – ערן של נוני או ערן של ביבי? ומי מהם אותנטי יותר? ישפוט כל בר דעת בעצמו".

ערן טיפנברון בחר שלא להגיב לדברים. "הפוסט מדבר בעד עצמו", מסר גיא רונן בתגובה לפניית "העין השביעית". "אין לי, ומעולם לא היה לי, שום דבר אישי נגד ערן. עם זאת, היה כמעט מרגש לקרוא את הביקורת על 'הבבונים של השמאל', אלה שמבקרים את ביבי חדשות לבקרים, דווקא ממי שבמשך שנים היה מגדולי המוציאים לפועל של הסיקור נגד משפחת נתניהו, באופן שלעתים האפיל אפילו על היחס כלפיה מצד קבוצת 'ידיעות'".