אחת הטענות הנפוצות ביותר בנוגע לתוכנית האוצר למסות משקיעים בעלי שלוש דירות ומעלה היא טענת הגלגול: בעלי הדירות המרובות יגלגלו את רוב המס, או אפילו את כולו, על השוכרים בצורת שכר דירה גבוה יותר. כך התבשרנו ב"ידיעות אחרונות" שלפי "ארגונים חברתיים, קבלנים וכלכלנים הטלת המס תגרום באופן מיידי לעלייה משמעותית בשכר הדירה משום שבעלי הדירות יגלגלו את רוב המס על השוכרים". שוכרת בשם אדווה התלוננה ש"בסופו של דבר זה מתגלגל רק עלינו, השוכרים. הוא עצמו לא ישלם את המס אלא אנחנו נשלם. זה מאוד מעצבן".
מה שמתמיה בטענה הזו, ובעיקר במעמד של כמעט קונצנזוס שהיא קיבלה בתקשורת, הוא שהיא הפוכה לחלוטין מהמסקנות של ניתוח כלכלי סטנדרטי של הנושא. ניתוח כזה יעלה כי בעלי הדירות לא יגלגלו את המס על השוכרים בכלל, או לכל היותר יגלגלו רק חלק קטן ממנו. ברור שלא חייבים לקבל כתורה מסיני את הניתוח הכלכלי הסטנדרטי, אבל סביר לצפות שהוא יהיה, ובכן... סטנדרטי. בפועל – זו עמדה שכמעט לא קיימת בדיון הציבורי כיום כפי שהוא משתקף בתקשורת המרכזית. יתר על כן, נראה שמי שטוענים שהמס "יגולגל על שוכרי הדירות" בכלל לא דוחים את הניתוח הכלכלי המקובל, אלא פשוט מציגים גרסה שגויה שלו.
לפני שנחזור לשאלה איך ניתוח שגוי הפך להיות כמעט קונצנזוס, לא מיותר להסביר מדוע הוא שגוי, ומתי מוכרים מגלגלים את המס שמוטל עליהם על כתפיו של הלקוח. בשוק תחרותי, כך ההנחה המקובלת, המוכר מתייחס למחיר השוק כנתון, והוא לא יכול להעלות אותו רק כי מתחשק לו לפצות את עצמו על מס שהוא נאלץ לשלם. אילו יכול היה לעשות את זה – כלומר, להעלות את המחיר כרצונו, הרי שהוא היה מעלה את המחיר גם בלי קיומו של המס...
הטענה שחלק גדול מהמס, או אפילו כולו, יגולגל על השוכרים, פשוט לא מתיישבת עם ניתוח כלכלי סטנדרטי
אז איך מס בכל זאת מתגלגל על הלקוח? לא כי מוכרים רוצים לפצות את עצמם, אלא כי מס יכול להשפיע על סך ההיצע בשוק. אם בעקבות הטלת המס יהיו מוכרים שיעדיפו לא למכור, או למכור פחות, הדבר יגרום לצמצום של ההיצע בשוק, וכאשר ההיצע קטן – מחירים נוטים לעלות. עליית המחיר הזו היא "גלגול המס על הלקוח". הנקודה הקריטית בניתוח הזה היא שגלגול המס יקרה רק אם מוכרים ייצאו מן השוק. אם אין מוכרים כאלה, מחיר שיווי המשקל לא ישתנה, והמס לא יתגלגל כלל על כתפי הקונים.
בשוק הדירות להשכרה, לפחות בטווח הקצר והבינוני, קשה להאמין שהמס החדש ישנה משמעותית את מספר הדירות בשוק, לכן קשה להאמין שתהיה לו השפעה משמעותית על שכר הדירה. במידה שהוא יגרום לבעלי דירות למכור אותן למשקי בית שיעברו לגור בהן, הרי שהמהלך יגרע מספר שווה של דירות מצד ההיצע ומצד הביקוש, ולכן לא ישפיע על המחיר.
אפילו במידה שתהיה למס השפעה מסוימת על היצע דירות – ייתכן שיהיה מי שיבחר שלא להשכיר כעת את הדירה של סבתא, זכרה לברכה – סביר שהיא תהיה קטנה יחסית. יתר על כן, מה שקובע בסופו של דבר את האופן שבו המס יתחלק בין המשכיר והשוכר הוא היחס בין השפעת המס על היצע הדירות ובין השפעתו על הביקוש לדירות, וכמעט בטוח שהביקוש מגיב למחיר בצורה חזקה יותר מאשר ההיצע.
בכל מקרה, איך שלא הופכים את הניתוח הזה, סביר מאוד שלכל היותר רק חלק קטן מהמס יתגלגל על כתפי השוכרים. הטענה שחלק גדול מהמס, או אפילו כולו, יגולגל על השוכרים, פשוט לא מתיישבת עם ניתוח כלכלי סטנדרטי.
כאמור, לא חייבים לקבל את הניתוח הזה, ויש שיקולים נוספים שיכולים להוביל למסקנה שחלק, אולי חלק משמעותי מהמס, יתגלגל על השוכרים (אם כי לא יצא לי עדיין לשמוע טיעון סביר לכך שרוב או כל המס יתגלגל על השוכרים). מה שמפתיע הוא שהניתוח הזה כמעט ואינו נוכח בדיון, אפילו לא כדי לדחות אותו, וזאת למרות שהוא מגיע היישר מספרי המבוא לכלכלה – לא מדובר פה ברעיון מקורי או חתרני במיוחד.
"בעקבות המס: שכר הדירה מזנק", "ידיעות אחרונות", 19.8.16
שוקי טאוסיג הציע מעל במה זו כמה סיבות אפשריות לאופן שבו התעצב הדיון התקשורתי במס החדש-ישן, וכמעט בטוח שהן שיחקו תפקיד. אבל גם אם כלי התקשורת החליטו על מתקפה כוללת נגד המס החדש או נגררו אליה – למה להתמקד דווקא בניתוח קלוקל? יש מספיק טיעונים נגד הרעיון למסות בעלי דירה שלישית ומעלה. למעשה, כותב שורות אלה סבור שזה רעיון גרוע. אבל ההתמקדות דווקא בטיעון שעומד בניגוד כל-כך מובהק לניתוח הסטנדרטי מעידה גם על חוסר מקצועיות.
אם לפחות מי שעסק בנושא בתקשורת היה דוחה במפורש את הניתוח הסטנדרטי, וטוען שלמרות מה שכתוב בספרי הלימוד הוא סבור שהמס בכל זאת יתגלגל על השוכרים. אבל זה לא מה שנכתב או נאמר בנושא. עבור צרכן תקשורת נטול הכשרה כלכלית, הצטיירה התמונה השגויה כאילו הציפייה לכך שחלק גדול מהמס, ואולי כולו, יתגלגל על השוכרים, היא לב הקונצנזוס הכלכלי.
אם ברוב כלי התקשורת ההבנה התיאורטית של המנגנונים הכלכליים היא בעייתית, היחס ל"נתונים" – אם אפשר לקרוא לזה נתונים – ב"ידיעות אחרונות" כבר היה פארסה של ממש. קל וראוי ללעוג לכתבת השער של "ידיעות אחרונות" שקבעה כי "שכר הדירה מזנק" בעקבות המס. ביסוס כותרת בעמוד הראשי על ראיונות עם שניים ורבע שוכרי דירה – אחת מהם יזמית נדל"ן! – הוא מהלך שצריך להשאיר כל אדם סביר פעור פה.
אבל מעבר לאיכויות של הכתבה הספציפית הזו, זווית הסיקור הזו בעייתית באופן כללי. התהליך שבו מסים מתגלגלים על הקונים הוא איטי, וכאמור – הוא לא נובע מהרצון של מישהו להעלות מחיר כדי לפצות את עצמו, אלא מצמצום ההיצע. תשובות של בעלי עסקים או משכירי דירות ביום שאחרי הטלת מס חדש (על דירות שלישיות, או סתם העלאת מע"מ) לא מגלות כמעט שום דבר בעל ערך על ההתגלגלות האמיתית של המס על הקונים.
גם אם משכיר מסוים ינסה להעלות את שכר הדירה "בגלל המס", וגם אם הוא עצמו מאמין שהמס היא הסיבה להעלאה (מה שמוטל בספק. על-פי השמועה, בעלי דירות העלו מחירים בעבר גם בלי קיומו של המס החדש), זה עוד לא אומר שהמס באמת מתגלגל על השוכרים. רק המחיר בשיווי המשקל החדש – ומן הסתם ייקח זמן למחיר הזה להתממש – קובע איך ועד כמה מתגלגל המס על הלקוח.
אם נניח שהמחיר הנוכחי בשוק הוא מחיר של שיווי משקל, אז ניסיון של בעלי דירות להעלות את שכר הדירה בעקבות המס החדש יצמצם את הביקוש, ואולי גם יגדיל את ההיצע – מי שאין לו שלוש דירות ימהר להשכיר את הדירה של סבתא זכרה לברכה. כשההיצע גדל והביקוש קטן, יישארו דירות ריקות, ודירות ריקות ימתנו עליות מחירים נוספות.
אם המחיר הנוכחי אינו מחיר של שיווי משקל, אין שום צורך במס חדש כדי לגרום לו לעלות עוד. כך או אך, ראיונות עם בעלי דירות שמבטיחים להעלות את שכר הדירה בגלל המס לא באמת מספרים סיפור בעל ערך לגבי המס החדש, ותשובות של בעל דירה ביום שאחרי הטלת מס לא מלמדות אותנו שום דבר על גלגול מחירים. אפשר ללמוד מהן רק על טיבה של העיתונות שנותנת להם במה.