שלשום, לקראת יום הזיכרון לשואה, הקדיש "ידיעות אחרונות" את כפולת העמודים הפותחת שלו לסיקור רווחתם הכלכלית של ניצולי השואה בישראל. הסיקור הוכתר בתואר "בדיקה" ("בדיקת 'ידיעות אחרונות'"), אולם מדברים שאומרים ל"העין השביעית" מי שהתראיינו לכתבה, כמו גם מנתונים שהתפרסמו בתקשורת וסותרים את קביעת הכתבה, עולה השאלה, האם אכן בדיקה עיתונאית היתה כאן, או שמא מטרת העיתון היתה להציג בכל מחיר תמונה שלפיה מצבם של ניצולי השואה השתפר בעקבות התערבותו?

כפולת העמודים כללה ידיעה כללית ושני טורים נפרדים שהציגו "סיפורים אנושיים". את כולם כתב דוד רגב, כתב הרווחה של "ידיעות אחרונות". המסקנה הראשית של בדיקת העיתון, כפי שהובאה בראש עמוד השער שלו, היתה כי "שנתיים אחרי שנחשפה חרפת הרעב של ניצולי השואה: הסיוע שיפר משמעותית את מצבם".

הידיעה הראשית פתחה באזכור הסיקור של "ידיעות אחרונות" את מצוקת ניצולי השואה מלפני שנתיים, תוך שילוב כותרתו של גליון העיתון הרלבנטי מאפריל 2007. לפי העיתון, פרסום זה "היה אחד הזרזים לפתיחת מאבקם של הניצולים", מאבק שצלח בעזרת מרכז הארגונים והקרן לרווחת ניצולי השואה.

הטבלה הצבעונית שצורפה לידיעה, ובה ציון הסכומים שהועברו לרווחת הניצולים, מותירה רושם של סיפור הצלחה, אולי משום שבאף מקום בידיעה לא הודגש כי מצבם הכלכלי של רבים מהניצולים ממשיך להיות קשה.

למחרת הפרסום דיווחה אורלי וילנאי ב"הארץ" כי בשל בעיות ביורוקרטיות, רק כרבע מניצולי השואה הזכאים לקבל פיצויים מתוקף החוק שעבר בשנת 2007 מקבלים אותם בפועל. באתר ynet דיווחה באותו יום יעל ברנובסקי, על סמך נתוני מחקר של הקרן לרווחת ניצולי השואה, אותה קרן ששיתפה פעולה עם "ידיעות אחרונות" בפרסום שלו, כי "כ-20% מהניצולים המקבלים סיוע מהקרן סובלים מקור בימות החורף וממחסור בציוד לחימום. כרבע מהניצולים טוענים כי יש להם מספיק מזון, אבל לא תמיד מהסוג שהם רוצים. כ-5% מהניצולים דיווחו כי הם סובלים ממחסור במזון". ב"מעריב" דיווחו הבוקר לירן דנש ומיכל גרינברג כי כ-50 אלף ניצולי שואה עדיין חיים מתחת לקו העוני. ובגלי-צה"ל פורסם כי מתחילת השנה העבירה הממשלה לקרן לרווחת ניצולי השואה פחות משליש מהסכום שעליו סוכם.

לשלל הנתונים הללו לא היה זכר בתוצאות הבדיקה של "ידיעות אחרונות".

כאמור, נוסף לידיעה הראשית ובה תוצאות בדיקת העיתון, הודפסו ב"ידיעות אחרונות" ראיונות עם שני ניצולי שואה: נטה גטניו ובן-ציון מן (שהוא, בין שאר דברים, אביו של שלמה מן, הכותב ב"העין השביעית" את המדור הפופולרי "עומד בשער"). השניים הוצגו כמי שהתקשו להסתדר בלא התמיכה החדשה שקיבלו מהקרן לרווחת ניצולי השואה.

שרית מן, בתו של בן ציון מן, מספרת כי אביה ויתר בני משפחתה התאכזבו מאוד למקרא הראיון המודפס. "אני והורי מאוד התפלאנו מכך שהציגו אותם כמסכנים", אומרת שרית ל"העין השביעית". לדבריה, בעת שהתבקשו לראיון לא הוצגה הכתבה ככזו שתעסוק בתמיכה לניצולים, אלא ככתבה כללית על יום השואה, ואביה התפלא לשמוע שאלות ספציפיות על גובה הקצבה שהוא מקבל.

יתר על כן, שרית, שנכחה בבית הוריה בעת שרגב התקשר וריאיין את אביה, טוענת כי הציטוט המופיע ככותרת לידיעה, "סוף-סוף יש כסף לתרופות", כלל לא נאמר על-ידי אביה (ציטוט זה גם אינו מופיע בגוף הידיעה). "ברור שההחזר עבור תרופות עוזר לו", היא אומרת, "אבל זה לא שלפני כן לא היה לו כסף לתרופות".

גם כמה טעויות עובדתיות נפלו בגוף הידיעה: כיתוב התצלום בילבל בין שמו הפרטי של מן לבין שם משפחתו, מקום מגוריו היה שגוי, וכן נכתב כי במהלך השואה נכלא בטרנסילבניה, בעוד שלמעשה נכלא במחנה בפולין.

"הטעויות מראות כמה אכפת להם [לאנשי 'ידיעות אחרונות']", אומרת מן. "אולי בשבילם ההורים שלי הם עוד ניצולי שואה מני רבים, אבל בשבילי ובשביל האחים שלי הם גיבורים". לדבריה, בני משפחתה כאבו את העובדה שהוצגו כמסכנים הזקוקים לעזרה, ונפגעו מהתדמית שנוצרה להם. מאז פרסום הכתבה, מספרת מן, כבר שמעו על מכרים שהתלוננו כי בני הזוג מן אינם כה מסכנים כפי שהוצגו.

לדברי מן, אביה התקשר עוד באותו בוקר לדוד רגב כדי להעמיד אותו על טעויותיו, אך זה פטר אותו במשפט "העיקר התמונה יצאה בסדר?", תשובה שהסבה לו עלבון נוסף. הרושם שקיבלה משפחת מן מ"ידיעות אחרונות" היה, לדבריה, כי "אחרי שהם קיבלו ממנו את מה שהם רוצים, אפשר לנפנף אותו.

"האירוני הוא", אומרת מן, "שזה קיבל את הכותרת 'חזר לנו הכבוד'. חבל שבדרך הם רמסו את הכבוד של ההורים שלי, שהם ניצולי שואה".

גם נטה גטניו, הניצולה השנייה שרואיינה באותה הזדמנות, אומרת בשיחה עם "העין השביעית" כי "כאב לה קצת" לראות שהיא מוצגת כמסכנה (ובהזדמנות זו ציינה כי גם בפרסום מקום מגוריה נפלה טעות). לדבריה, לא הצליחה ליצור קשר עם רגב, אך במערכת "ידיעות אחרונות" נאמר לה כי לא ניתן לעשות דבר בעניינה וביקשו ממנה לקבל את התנצלותם.

"'ידיעות אחרונות' עומד מאחרי הפרסום", נמסר בתגובה ממשרד העורך הראשי של העיתון. "למרואיינים הוסברה מראש מטרת הכתבה, והם הביעו את הסכמתם המלאה לראיון. השיחה התנהלה ברוח טובה, בנוכחות כמה אנשים. בשל טעות טכנית נפלה טעות בציון עיר מגורי המרואיינים. 'ידיעות אחרונות' ימשיך להוביל את מאבקם של ניצולי השואה בישראל".

סיכומו של דבר: ייתכן כי לקרן לרווחת ניצולי השואה יש אינטרס להציג מצד אחד את פעילותה כהצלחה מסחררת, ומצד אחר להעביר הודעות לעיתונות על מצבם הקשה עדיין של רבים מהניצולים, אך מבדיקה עיתונאית ניתן היה לצפות שתגלה ותציג בפני הקוראים את פני הדברים על מורכבותם, ולא תסתפק בתמונה חלקית, גם אם היא משרתת את רצונו של העיתון לטפוח לעצמו על השכם.