דירקטוריון חברת מעריב-החזקות בע"מ קיים לאחרונה דיון על טענות לסיקור לא הוגן של עסקת כור-מכתשים-כמצ'יינה בעיתון ומצא כי "מעריב" סיקר את העסקה באופן "מקצועי, הולם, ראוי וסביר בנסיבות העניין", כך נמסר בשבוע שעבר, בשם החברה, לעו"ד אלעד מן.

מן, בעל מניות מיעוט בחברה, פנה ל"מעריב" לפני כחודשיים, כאשר נודע שקבוצת אי.די.בי עומדת לרכוש את השליטה בעיתון, וביקש לתקן את תקנון החברה כך שהעצמאות המערכתית של עיתונאי "מעריב" תובטח. בתשובה נמסר מ"מעריב" כי התקנון הקיים מבטיח את עצמאות המערכת במידה מספקת.

לפני כשבועיים פנה מן לדירקטוריון החברה ולעורך "מעריב" אבי משולם, במכתב תחת הכותרת "הפרה לכאורה של חובות נושאי משרה ובעלי שליטה. התרעה טרם הליכי תביעה נגזרת ו/או ייצוגית". במכתבו כתב מן כך: "נדמה כי החששות שהבעתי אגב החלפת השליטה בעיתון באשר לעצמאות המערכתית וההשפעה הפסולה על תוכני העיתון קורמים עור וגידים ומוצאים ביטוים בתוכני העיתון והאופן בו הם מוצגים לציבור הרחב, כמו גם במה שלא מוגש לציבור, וזאת תוך חתירה ברורה תחת מקצועיות העיתון, אי-תלותו ועצמאותו המערכתית".

הרקע לתלונתו של מן: הסכם פשרה בתביעה ייצוגית שהוגשה נגד מכתשים-אגן על רקע עסקת המכירה של החברה על-ידי כור לחברה הסינית כמצ'יינה. במסגרת הסכם הפשרה שילמה החברה לבעלי המניות מקרב הציבור סכום של 45 מיליון דולר. מן התייחס במכתבו לסיקור המצומצם ב"מעריב" של ההסכם, הן במועד שנודע עליו והן במועד הגשתו לבית-המשפט, וקשר זאת לעובדה שחברת כור, כמו "מעריב", היא בבעלות דסק"ש.

הפרסום הראשון על העסקה ב"מעריב" היה בלתי חתום, קצרצר, והופיע בשולי עמוד אחורי בעיתון. הפרסום השני היה בולט יותר, אך מן קבל על כך שהופיע אף הוא באחורי המוסף הכלכלי, ונוסח כך שיהיה "נוח" יותר לבעלי החברה מאשר פרסומים שהופיעו באותו יום בעיתונים אחרים.

"'הסיקור' שהעניק מעריב לפרשה זו לאחר חילופי השליטה (או שמא חילופי משטר) בעיתון חורג מכל אמת מידה מקצועית ועניינית", ציין מן בפנייתו והפנה את תשומת לבם של חברי הדירקטוריון לרשימת ביקורת מאת יורם גביזון, שהתפרסמה ב"דה-מרקר" ואשר לדעת מן הביאה לכך ש"קלונו של 'מעריב' [...] נחשף קבל עם ועולם".

"העדר סיקור הולם לפרשה משפטית מרכזית זו, בעת שהיא מסוקרת בהרחבה ובהבלטה בכלי תקשורת אחרים, מעלה חשש כבד כי אופן הסיקור המצומצם עד מאוד (ידיעה בלתי חתומה בת שבע שורות) נובע ממניעים בלתי ענייניים ומושפע השפעה ניכרת משיקולים זרים הנוגעים לבעלת השליטה. אופן סיקור זה – אין ספק – מטיל דופי כבד במוניטין ובאמינות העיתון אותו מפרסמת החברה ופוגע קשות בטובתה של החברה", כתב מן.

על-פי התלונה, תת-הסיקור להסכם הפשרה הוא עדות לכך שבניגוד לעמדת החברה, אין די בסעיפי התקנון הנוכחיים כדי להבטיח את עצמאות מערכת "מעריב". בסיקור ההסכם, האשים מן, "הפר העורך הראשי חובות נושא משרה ובהן חובת הזהירות וחובות אמון כלפי החברה ובעלי המניות ופעל בחוסר תום לב ובניגוד לטובת החברה.

"העורך אימץ מדיניות סיקור מוטה, פגומה, בלתי סבירה בעליל, ואשר תוצאותיה מביאות לפגיעה משמעותית בחברה ובעסקיה – כמו גם במוניטין שלה, וכל זאת בשל השפעות הנובעות מאינטרסים זרים של בעלת השליטה בעיתון, היא בעלת השליטה גם בכור, שמושפעת באופן ישיר מתוצאות ההליך המשפטי האמור. לכל הפחות מבטאים מעשיו של נושא משרה זה והכפופים לו רשלנות מקצועית חמורה ואופן התנהלות בלתי סביר בנסיבות העניין, דבר המצריך פעולה נחושה לתיקון הפגמים שנגרמו".

נוסף לכך קבל מן על ידיעות שהופיעו ב"מעריב" כשהן מציגות את בעלי השליטה או דירקטורים בחברה באור חיובי, ועל הצנעת ידיעות המציגות אותם באור שלילי. לאור כל האמור לעיל דרש מן מהחברה לנקוט את הצעדים הדרושים, כולל פתיחה בהליכים משפטיים, נגד מי שלדעתו מעלו בתפקידם במערכת העיתון. לחלופין הציע את "העברתם ממשרתם". מן הוסיף לדרישתו איום בדבר הגשת תביעה נגזרת (תביעה שבעל מניות בחברה מגיש נגד עובדים בחברה שפעלו לדעתו נגד האינטרסים של בעלי המניות).

"אני דורש את מה שהחוק מאפשר לדרוש", אומר מן ל"העין השביעית"." לא מעניין אותי אם החברה מייצרת קוטג' או עיתון, כל מוצר צריך להיבחן לפי הפרמטרים המקצועיים שלו, והפרמטרים המקצועיים במוצר שנקרא עיתון כוללים עצמאות, דיוק וסדרי עדיפויות. בכל הפרמטרים האלה יש בעיה במקרה הזה. אפילו אם אין השפעה ומדובר בצנזורה עצמית של עורך, מבחינת החברה מדובר בכשל רציני ביותר".

אחת הידיעות במוסף "עסקים" על התביעה הייצוגית נגד מכתשים-אגן (החץ אינו במקור)

אחת הידיעות במוסף "עסקים" על התביעה הייצוגית נגד מכתשים-אגן (החץ אינו במקור)

בשבוע שעבר, כאמור, קיבל מן תשובה מטעם החברה. עו"ד דוד פורר מסר לו כי ב-27.6.11 קיים דירקטוריון מעריב-החזקות בע"מ דיון בטענותיו, בהשתתפות עורך העיתון אבי משולם, והחליט פה אחד לדחות אותן.

"עורך העיתון ועובדיו הפעילו שיקול דעת עצמאי בקבלת ההחלטות הנזכרות במכתבים", נמסר לעו"ד מן. "[...] לא נעשה כל ניסיון להשפיע על החלטות עורך העיתון ועובדיו בקשר עם קבלת ההחלטות הנזכרות במכתבים".

עוד נמסר מטעם "מעריב" כי היקף הסיקור של עסקת כור-כמצ'יינה-מכתשים בעיתון הולם וראוי, בין היתר בשל ה"שונות שבין עיתון כלכלי מתמחה לבין עיתון יומי חדשותי, ובשים לב למספר העמודים במוסף הכלכלי של 'מעריב' לעומת מספר העמודים בעיתוני כלכלה מתמחים".

"העובדה שאתה לא עיתון כלכלי ויש לך מספר עמודים מצומצם", אומר מן בתשובה לטענה זו, "מעידה על כך שאתה צריך לבחור ביתר קפידה את הסיפורים החשובים של היום. אין ספק שהסיפור הזה, אם לא היה הכי חשוב באותו יום, היה בשלישייה הכי חשובה באותו יום. מדובר בפשרה הגבוהה ביותר בתביעה ייצוגית במדינת ישראל אי-פעם. כל עורך כלכלי היה חוגג על זה".

יצוין כי בדיקה של המדור הכלכלי של "ישראל היום" והמוסף הכלכלי "ממון" של "ידיעות אחרונות" מספקת נקודות לזכות "מעריב". הן "ישראל היום" והן "ממון" לא פירסמו דיווח, אפילו לא קצר, בימים שבהם מוסף "עסקים" דיווח על הסכם הפשרה (אם כי ידיעה על הענקת פרס הרצל לנוחי דנקנר מצאה לה מקום בשני העיתונים).

"בשולי הדברים", נכתב בתשובת "מעריב" לעו"ד מן, "דירקטוריון מרשתי הביע תמיהה על עמדתך לפיה יש לבעלת השליטה בחברה עניין בצמצום היקף הסיקור של הסכם הפשרה הנזכר במכתבך: הסכם הפשרה הינו מהלך חיובי, גלוי ותקין, ואין לבעלת השליטה בחברה כל סיבה להצניעו".

דירקטוריון "מעריב" אף דחה "מכל וכל" טענה שהעלה מן בפנייה קודמת, בדבר מינוי של עומר דנקנר, בנו של נוחי דנקנר, לדירקטור בחברה. מן תהה מדוע מונה דנקנר הבן ולא, לדוגמה, אישיות מוכרת בעלת ניסיון בתחום העיתונות. לפי מכתב התשובה, דירקטוריון "מעריב" מצא כי אין מקום לנקוט כל צעד בסוגיית מינויו של דנקנר הבן לדירקטוריון, וכן כי אין למן עילת תביעה נגד עורך העיתון, בעלי השליטה בחברה או עובדים אחרים בה.

"חברי הדירקטוריון מטעם חברת השקעות-דיסקונט בע"מ", נכתב בסיום מכתב התשובה, "הודיעו, לשם הזהירות, בתחילת ישיבת הדירקטוריון על קיומו של פוטנציאל לעניין אישי בנושאים שיידונו בישיבה".

מן מסר ל"העין השביעית" כי קודם שיפנה לבית-המשפט בתביעה נגזרת, ימצה את התכתובת מול דירקטוריון "מעריב".