מתוך דף הפייסבוק של "במחנה" (צילום מסך)

שמה המלא של תצפיתנית בצה"ל, שהיה אסור בפרסום מסיבות בטחוניות, נחשף אתמול (10.6.12) על-ידי גולש בדף הפייסבוק של "במחנה". ב"במחנה" מחקו את השם, ועורך השבועון הצבאי, רס"ן יוני שנפלד, אמר ל"העין השביעית" שבעקבות המקרה החליט להימנע לחלוטין מפרסום תמונות של חיילים שאסור לנקוב בשמם המלא.

בדף הפייסבוק של "במחנה" מתפרסם מדור בשם "פגישה אישית", שבו מופיעים תצלומי חיילים לצד ראיונות קצרים איתם על אודות תפקידם הצבאי. אתמול בצהריים כיכבה במדור תצפיתנית בדרגת טוראי, שרק שמה הפרטי פורסם – עדן. "אנו ממעטים להעלות אנשים מצונזרים לעמוד, אין לזה שום ערך, כי בפייסבוק כל העניין זה התיוג והשיתוף", הסביר ל"העין השביעית" אחד האחראים על דף הפייסבוק של "במחנה". "במקרה זה החלטנו כי זה חשוב ומערך התצפיתניות תורם המון ולא תמיד מקבל את ההערכה הראויה".

"במחנה", כמו כל כלי תקשורת בישראל, כפוף להוראות הצנזורה הצבאית, שבסמכותה לאסור פרסום של מידע שעלול לפגוע בבטחון המדינה. כיחידה צבאית, "במחנה" כפוף גם למערך בטחון מידע. שנפלד: "יכול להיות שהצנזורה תגיד שהתצפיתניות יכולות להיחשף בשמותיהן, ובטחון מידע אומר, אני לא רוצה שתצפיתניות ייחשפו, מסיבה זו או אחרת. אנחנו הולכים על הצד המחמיר בצבא".

כך או כך: שמה המלא של החיילת נחשף. בעוד שבקרב אומת הרשת הישראלית ידועים מקרי התרסה המוניים נגד איסורי צנזורה צבאית וצווי איסור פרסום, במקרה של החיילת עדן מדובר בפעולה תמימה ומקובלת ברשת החברתית: מכר של החיילת "תייג" אותה בתמונה, וכך יצר על גבי התמונה קישור לפרופיל הפייסבוק שלה, שבו מופיעים שמה המלא ופרטים אחרים על אודותיה.

ב"במחנה" לא הופתעו מחשיפת החיילת. "ידעתי שזה יקרה ולכן הייתי על העמוד מיד כשפירסמנו", אמר אחד ממנהלי דף הפייסבוק של השבועון. "לא זוכר בדיוק מי השם שתייג, זה היה מספר דקות אחרי שהעלינו, והורדתי את התיוג במיידי. כמובן שלא ניתן לתייג שוב, וגם אני עובר על התגובות ועל השיירים [שיתופים של התמונה על-ידי משתמשי פייסבוק] ובודק שלא מראים את שם משפחתה או את הפרופיל שלה".

בדף שלהם יכולים אנשי "במחנה" למחוק תיוגים ותגובות שחושפים את השם המלא, אולם בשיתופים של התמונה אצל גולשים אחרים, אין ביכולתם להסיר אזכור של השם. הם יכולים למחוק את התמונה מהדף של "במחנה", פעולה שתמחק את כל השיתופים שנעשו לה, אולם כל מי שמחזיק בעותק של התמונה יוכל להעלותה מחדש, מחוץ לטווח שליטתם של אנשי השבועון. למשל: אני שיתפתי את התמונה מ"במחנה" בפרופיל הפייסבוק שלי, והחיילת הגיבה שם (כשהיא מתגוננת מול הטענה שהיא הצטלמה בשיער פזור, בניגוד לכללי הצבא).

גם הצנזורה לא תפנה, כנראה, לגולשים שישתפו את התמונה ויחשפו את השם. על אף שהצנזורית הצבאית הראשית, תא"ל סימה ואקנין-גיל, סיפרה בחודש שעבר שהצנזורה החלה לנטר פעילות ברשתות חברתיות, היא אמרה בראיון לכותב שורות אלו ב-ynet כי הצנזורה אינה שואפת לצנזר משתמשים ברשתות חברתיות: "אם ערוץ 2 בפייסבוק, אני שם. בפייסבוק שלך אני לא אהיה".

"במחנה" נקלע כבר בעבר לחיכוך בין הצורך לשמור על בטחון מידע ובין חופש הפרסום ברשת החברתית. במרץ 2011 התפרסמה ב"במחנה" המודפס מודעה שקראה לחיילים לתייג את עצמם בתצלומים שמתפרסמים בדף הפייסבוק של השבועון. באותו גיליון ממש הופיעה מודעה שמזהירה חיילים: "אל תתפתו להעלות תמונות מסווגות לרשת החברתית. בדקו כל מידע המצוי בדף האישי והציבורי שלכם, ומחקו תמונות ופרטים שיש בהם כדי לסכן את עצמכם, את הפעילות המבצעית או את בטחון המדינה". שנפלד הסביר אז ל"העין השביעית" כי "הנזק הפוטנציאלי בתיוג חיילים את עצמם באותם מוקדי פעילות הוא נמוך, כי אלה לא פעילויות רגישות".

"אני לא במקום של לשפוט מה ארכאי ומה לא", אמר אתמול שנפלד כששאלנו אותו על נהלי בטחון המידע שאינם עומדים בקצב הטכנולוגיה. "הרשתות החברתיות מאתגרות מאוד את המערך של בטחון המידע. אנחנו יחידה צבאית ועובדים לפי הכללים שלהם. זה אומר ערנות לגבי מה שאנחנו יכולים להוריד מבחינת תיוגים, והדבר השני זה שמשתדלים לצמצם ככל שניתן, ונצמצם עוד, את הנושא הזה של חיילים. כנראה שצריך לצמצם את ההכנסה של זה למדיה חברתית, כדי לא לפתוח פתח לאפשרות של חשיפת האנשים באמצעות חברים, מכרים וכו'. כלקח ממה שאתה שואל, להבא לא נפרסם בפייסבוק חיילים שיש עליהם מגבלות חשיפה".