הספינה מאבי-מרמרה מובלת לנמל אשדוד (צילום: קובי גדעון)
זן חדש של עימות
אם העיתונים של היום שלמחרת פתיחת מבצע "עופרת יצוקה" קיבלו השראה ממלחמת ששת-הימים, העיתונים של היום שלאחר מבצע "רוחות שמים" מהדהדים את האתוס של מלחמת יום-הכיפורים. "המחדל והגבורה", קוראת הכותרת הראשית של "מעריב", באדום דם על רקע תצלום שחור-לבן מטושטש שסיפק דובר צה"ל, ובו נראית "ההתקפה הקשה על אנשי השייטת שיורדים אל סיפון המרמרה". "הקונספציה", קוראת המלה הראשונה בכותרת המשנה לראשית של "ישראל היום", המכתיר את האירוע כולו בביטוי המוזר "חיילים מול לינץ'". הכותרת הראשית של "ידיעות אחרונות" מסתכמת במלה אחת: "המלכודת".
התמונה העולה ממרבית הדיווחים בעיתונות הישראלית היא של מלחמת גבורה שנכפתה על ישראל ובה התמודדו חייליה, מעטים מול רבים, כשהם סובלים מנחיתות אף באמצעי הנשק העומדים לרשותם. "העולם כולו נגדנו" היא אחת הכותרות שמופיעות הבוקר ב"ישראל היום".
"מבצע 'רוחות שמים' הוליד לעולם זן חדש של עימות", כותב בכפולה המרכזית של "ישראל היום" בועז ביסמוט, שהתלווה אתמול ללוחמי צה"ל. "ספינות קרב עם לוחמים הנושאים עימם נשק של ועדי עובדים (רובי צבע), ופעילים הומניטריים שלוקחים איתם, למסע של שלום, סכינים, אלות, רוגטקות, אלות וגז חרדל". מזל שהלוחמים נשאו עימם גם נשק חם.
"לשתוק ולהצדיע", קוראת כותרת טור פרשנות שכתבו במשותף אראל סג"ל וקלמן ליבסקינד ב"מעריב", המוחים על המומחים הרבים שבירברו אתמול באולפני החדשות הטלוויזיוניים. "אחת הבעיות עם כותבי טורים, כמונו למשל, זו הסכנה שאנו עלולים להשתעשע, ולו בטעות, ברעיון שיש לנו חשיבות מעבר לזמן שהקורא מחזיק את העיתון", כותבים השניים. "אם למדנו משהו בשנים שלנו במקצוע זה שאתה יכול לכתוב מאות טורים, לחרוק שיניים בזעם קדוש ולנפנף בידיים בנחרצות – בסוף אתה גומר בפח מִחזור. לעומת זאת, חיילי הקומנדו שסיכנו חייהם מול המון שביקש לעשות בהם שפטים הם הגיבורים האמיתיים של המציאות הישראלית הלא-פשוטה. אלו שבגופם ממש, ולא כדימוי, מגינים על ילדינו".
סג"ל וליבסקינד מצדיעים, אבל לא שותקים. כמוהם יתר עמיתיהם, איש-איש וסגנונו. בן כספית, למשל, מציע למדינת ישראל לבדוק את האפשרות של "סיוע סמוי למורדים הכורדים שהרגו אתמול חיילים טורקים". מאמר המערכת של "הארץ" קורא להקים ועדת חקירה. יואב לימור מבקש ב"ישראל היום" להימנע מ"הטלת רפש במי שפיקד ומי שביצע". מתי גולן כותב ב"גלובס" מאמר תחת הכותרת "מישהו חייב להתפטר – ומיד". סבר פלוצקר מציע ב"ידיעות אחרונות" מטרה ממוקדת יותר – שר הביטחון אהוד ברק. "הודעת התפטרות מהירה של ברק תאפשר להנמיך את גובה להבות הזעם נגד ישראל", כותב פלוצקר.
בעמודים האחוריים מדווחים העיתונים כי נשיא גרמניה הורסט קהלר התפטר אתמול במפתיע בגלל הביקורת שספג על כך שאמר, על-פי הדיווח של אלדד בק ב"ידיעות אחרונות", כי "מדינה גדולה כשלנו, המבוססת על סחר חוץ ולכן תלויה בסחר חוץ, צריכה לדעת שבמקרה חירום עליה להשתמש גם בכוח צבאי כדי להגן על האינטרסים שלה – כמו לדוגמה דרכי סחר חופשיות". בישראל בוודאי היו דורשים את התפטרותו לו היה אומר ההפך.
תעוזה משפטית
"חבל שהימ"מ לא השתתף", קוראת כותרת טור ב"ישראל היום" מאת אסף חפץ, לשעבר מפקד הימ"מ ומפכ"ל המשטרה. "זו פעולה שיש לה אופי ומרכיבים משטרתיים, ובלי ספק זו היחידה שאופי הפעילות הנוכחית מאוד מתאים לאופיה, למרכיביה ולייעודה המבצעי", כותב חפץ ומוסיף: "אני יודע שנעשו פניות לימ"מ כדי להשתתף בפעולה, אך מסיבות כאלה ואחרות, שלא נוכל לפרטן, נמנעה השתתפות הימ"מ במבצע ההשתלטות".
מה הן אותן סיבות, ומדוע אי-אפשר לפרט? אולי מדובר במלחמות האגו הרגילות. "גורמים שהיו מעורבים בכך טוענים שהן בחיל הים והן במשטרה לא התלהבו מפעולה משותפת לשייטת ולימ"מ", כותב הבוקר עמוס הראל ב"הארץ", וב"ידיעות אחרונות" מביא יוסי יהושוע מדברי לוחם שייטת האומר על אנשי הימ"מ: "הם לא היו שורדים בים שעה בלי להקיא".
אך אולי מדובר באספקט אחר. ביום ראשון דיווח יוסי יהושוע ב"ידיעות אחרונות" כי "במטה הארצי ביקשו לבדוק את ההיבטים המשפטיים בהפעלת היחידה [ימ"מ] מחוץ למים הטריטוריאליים של ישראל, ולכן נוצרה התמהמהות בתשובה לצה"ל". סוגיה זו, של חוקיות ההשתלטות על ספינות עשרות קילומטרים מהחוף הישראלי, הרבה מעבר לטווח המים הטריטוריאליים של ישראל, מופיעה בשולי הדיווחים הבוקר.
ב"ידיעות אחרונות" מוסרים את הגרסה הרשמית. "גורם משפטי בכיר בצה"ל", נכתב בדיווח בעמ' 14, "הסביר אתמול שישראל עמדה בכל דרישות החוק הבינלאומי בתקיפת הספינה, ולכן אין עילה להתחיל בתהליכים משפטיים נגד ישראל. על-פי הגורם, החוק הבינלאומי מתיר לתקוף ספינה שמתכוונת להפר סגר אם היא לא נענתה לאזהרות גם מחוץ למים הטריטוריאליים של ישראל".
ב"מעריב" כותב פרופ' אלן דרשוביץ טור פרשנות תחת הכותרת "שיפוט מהיר", וקובע כי "הפעולה לא היתה מנוגדת לחוק הבינלאומי". לדברי דרשוביץ, "המצור על עזה – מובלעת טרור שאחראית לתקיפות חוזרות ונשנות על אזרחים ישראלים – נתמך על-ידי מצרים ומדינות נוספות. אף שהפשיטה על המשט נעשתה במים בינלאומיים, ברור שכוונת המארגנים היתה להיכנס לאזור החוף של עזה, ולא ניתן לערער על כך. מדינה ריבונית לא צריכה לחכות עד שהפולשים יחצו באופן בלתי חוקי את קו המים הטריטוריאליים שלה, אם אלה הבהירו לכל שהם נחושים לעשות זאת".
דווקא ב"ישראל היום", העיתון שהיום יותר מתמיד אינו שוכח כי הוא ישראלי, ניתן פתחון פה נרחב למומחה משפטי ישראלי, המפקפק בחוקיות הפעולה. "במציאות הבלתי אפשרית של המלחמה בארגוני הטרור, נאלצת ישראל לכתוב פרקים חדשים בתורת המשפט הבינלאומי לצורך הצדקת מעשיה", כותב אביעד הכהן. "לפי דיני הים, שמבוססים על אמנות שונות, מדינה רשאית להגן על עצמה רק בגבולות המים הטריטוריאליים שהם חלק משטחה, בעוד בים הפתוח יש לספינות זכות למעבר באופן חופשי. הנימוק היחיד שעשוי אולי לעלות בחשבון במקרה דנן, ובדוחק רב, הוא הנימוק של 'הגנה עצמית'. אכן, החלתו תצריך מתיחה גדולה ביותר של המונח 'הגנה עצמית' ומידה לא קטנה של יצירתיות ותעוזה משפטית".
הכהן מסביר כי ישראל תצטרך "להוכיח כי היה בידה מידע מוצק שהספינה ונוסעיה סייעו לחמאס באופן ממשי להפעיל טרור נגד ישראל. במקרה המדובר, קשה להניח שארגזים של מזון ושמיכות יקלו את מלאכת פרשנות זו. במצב שכזה, בהעדר הגנה משפטית של ממש, עשויה ישראל למצוא עצמה ניצבת בפני סכנה של הטלת סנקציות מצד מועצת הביטחון בשל הפרתה את הוראות הדין הבינלאומי".
בעוד הפרשן המשפטי של העיתון מתקשה להוציא תחת ידיו הסכמה לכך שהתקיפה הישראלית בלב ים היתה קשורה איכשהו למונח "הגנה עצמית", העורכים של העיתון מתקשים פחות. בכותרת המשנה לראשית נכתב: "הגנה עצמית: הלוחמים ירו, 9 נהרגו, 44 נפצעו".
כל טעות אפשרית
בכל העיתונים יש הבוקר התייחסות לכישלון בזירת המידע. אם לתמצת: איחור רב בשחרור מידע מטעם מדינת ישראל יצר מצב שבו בערוצי הטלוויזיה העולמיים התמקדו באזרחים שנהרגו על סיפון הספינה על-ידי חיילי הקומנדו הישראלי שתקפו בלב ים, ולא באלימות שהפגינו אותם אזרחים כלפי החיילים. "כשלון ההסברה", קוראת כותרת לצד דיווח ב"ידיעות אחרונות" מאת איתמר אייכנר. "עם הסברה כזו, אין פלא שישראל הפכה אתמול לשק החבטות של כל העולם", כותב אייכנר, ומציין כי מסיבת העיתונאים הראשונה שכינסו בישראל התקיימה בשעה 11:00 בבוקר, וכי "אף לא אחד מהכתבים הזרים קיבל את זכות הדיבור". לדבריו, "למסיבת העיתונאים שכינסו בצהריים שר הביטחון, הרמטכ"ל ומפקד חיל הים – רבים מהעיתונאים הזרים כבר לא טרחו להגיע. כך או כך, הכתבים הישראלים שסיקרו את האירוע כלל לא הורשו להציג שאלות".
איילה צורף מדווחת ב"דה-מרקר" כי בעוד רשת אל-ג'זירה שידרה משעות הבוקר המוקדמות סרטון בו נראה עיתונאי מטעמה, שנכח על אחת הספינות, "כשברקע נכנסים אנשי הקומנדו הימי הישראלי ומסתערים על הספינה, ונשים האוחזות באלונקות מלאות דם מתרוצצות מאחוריו", הרי ש"באותה שעה בדיוק, בערוץ צה"ל באתר יו-טיוב – שלו מאות אלפי צופים קבועים ומיליוני צפיות – לא נמצא שום סרט או מידע שמנסה להסביר את הצד הישראלי בתקרית".
ועוד כותבת צורף: "עד לשעות הצהריים המאוחרות אתמול, כשבכל העולם מתעסקים כלי התקשורת הממסדיים, כמו גם גולשים רבים בפייסבוק ובטוויטר, בפשיטה הישראלית על האונייה, הסרטון שפתח את הערוץ היה סרטון בן ארבעה ימים – ולא סרטון עדכני". לדבריה, "גם בתקשורת הממסדית נעשו טעויות רבות. כך, למשל, רק שמונה שעות לאחר שהחלו הדיווחים על המבצע, שכללו בעיקר מסרים שליליים נגד ישראל, התיר צה"ל לעיתונאים שהצטרפו למבצע לדווח על אשר ראו". בטור נלווה מוסיפה צורף כי "נדמה שישראל הצליחה לעשות כל טעות אפשרית מבחינת התנהלות תקשורתית אתמול".
ועוד פרט קטן
העיתונים מקדישים למבצע "רוחות שמים" ולהשלכותיו את מרבית עמודי החדשות העומדים לרשותם. שערי העיתונים בפורמט הטבלואידי מוטים על צדם כדי הכפלת גודלם. ב"ישראל היום" מצוין במפורש כי הגיליון הבוקר הוא "גיליון מיוחד". יחד עם זאת, הדיווח מתעלם כמעט לחלוטין מתשעת הקורבנות בנפש.
ב"ישראל היום", רק בעמ' 19 מופיעה כותרת הקוראת "9 הרוגים, 44 פצועים". ב"ידיעות אחרונות" הכותרת "רוב ההרוגים: אזרחי טורקיה" מופיעה בעמ' 14. ב"מעריב" ו"הארץ" אין כלל ידיעה המתמקדת בהרוגים.
התגייסות חלקית
עמוס שוקן טען אתמול כי העיתונות הכלכלית מתגייסת, מטעמים פסולים, נגד הטענה כי ריכוזיות המשק הישראלי הרסנית. "בנק ישראל ואפילו ראש הממשלה אמרו שהריכוזיות העסקית במשק גדולה מדי, ולמעשה פוגעת בצמיחה, ושצריך לנקוט צעדים כדי לצמצם אותה. אני כבר רואה את ההתגייסות. ראיתי את סבר פלוצקר ב'ידיעות אחרונות', ראיתי ב'גלובס' ו'מעריב', ראיתי את ההתגייסות נגד העמדה הזו, כאילו אין בעיה בריכוזיות במשק הישראלי", אמר.
"דה-מרקר" מדווח היום בהרחבה, על פני כפולת העמודים 12–13, על מחקר שנערך בכנסת ולפיו הריכוזיות במשק הישראלי גבוהה ועלולה להביא להשפעת יתר של ההון על השלטון. "קבוצות העסקים הגדולות בישראל ממונפות ומסוכנות", קוראת הכותרת. בראש שער העיתון מופיעה הפניה בולטת לכתבה.
פלוצקר אמנם כתב דברים בסגנון זה, אך "הארץ" אינו העיתון היחיד שמדווח הבוקר על הסכנה הגלומה בריכוזיות המשק הישראלי. ב"כלכליסט" מתפרסם דיווח נרחב על המחקר שהוכן בכנסת. כפולת העמודים 4–5 מוקדשת לו, תחת הכותרת הלוחמנית פחות, "שאלת הריכוזיות בדרך לוועדת העסקים". כותרת הגג בהירה יותר: "מרכז המחקר והמידע של הכנסת נגד קבוצות העסקים", והדיווח נפתח במלים: "מחקר מקיף של הכנסת מנתח את פעילות קבוצות העסקים בישראל וקובע כי הריכוזיות הגבוהה של המשק גורמת נזק למשקיעים, מערערת את היציבות ומגדילה את השפעת ההון על השלטון". אין אזכור לנושא בשער העיתון.