העיר העתיקה בירושלים, אתמול (צילום:מיכל פתאל)
פוליטיקה עכשיו
"ש"ס מעכבת הקמת הממשלה. לבני פנתה למרצ ויהדות-התורה", זו הכותרת הראשית של "הארץ" היום. כותרת המשנה: "בניסיון להכניע את המפלגה החרדית, בקדימה האיצו את המו"מ עם מפלגות אחרות. ליצמן: אנחנו הולכים עם ש"ס". האם ציפי לבני פונה ליהדות-התורה בכוונות רציניות, או רק כדי לאיים על ש"ס? לפי הכותרת הראשית של "מעריב", זה לא ממש משנה. "מנהיג הציבור הליטאי הרב אלישיב בהתבטאות נדירה: 'לשבת בממשלה שבראשה עומדת אשה זה לא פשוט'". משום מה, כותרת המשנה חוזרת על המידע: "מכשול נוסף יקשה על ציפי לבני לצרף את החרדים לקואליציה: בשיחה סגורה הביע הרב יוסף שלום אלישיב את התנגדותו למהלך". את המידע מביא אבישי בן חיים.
עוד ב"מעריב", ובכל העיתונים בעצם: הפורשים ממפלגת הגמלאים חוזרים למפלגה. ב"ידיעות אחרונות" מכנים זאת בצדק גמור: "הקומדיה של מפלגת הגמלאים". אלא שמי שמצחיק כאן הוא אנחנו, שבחרנו את האנשים האלה לכנסת.
על שער "ידיעות אחרונות" אין אף כותרת פוליטית. לצד הכותרת הראשית הכלכלית מופיעות שלוש כותרות מרכזיות. אחת מהן היא "ההשכלה הנמוכה", "פרויקט מיוחד" על מצבן הרעוע של האוניברסיטאות, שכתבה תמר טרבלסי-חדד. "ידיעות אחרונות" מקדיש את חמשת העמודים הראשונים של העיתון לנושא. הרקע הוא כמובן פתיחת שנת הלימודים הקרבה, ואיומם של ראשי האוניברסיטאות להשבית את הלימודים מאחר שהאוצר לא העביר להם את התקציבים שהם טוענים שהם זכאים להם.
עוד על שער "ידיעות אחרונות": אהוד ברק מעוניין להמשיך את הרגיעה מול חמאס (אלכס פישמן); תיעוד בתמונות של רצח ערבי על-ידי חיילים ישראלים במלחמת השחרור (גדעון מרון ועודד שלום).
המצב בשווקים
עליות שערים אתמול בבורסה בתל-אביב, בניגוד לירידות בכל העולם.
אביב לוי במוסף "עסקים" של "מעריב": "בשוק הישראלי מסבירים את הכיוון הלא צפוי כתגובה מאוחרת לאופטימיות שהובילה את הזינוקים בעולם בתחילת השבוע". עידן דורפמן במוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות": "בשל המסחר המקוצר בחול המועד שוב התחמקה הבורסה בתל-אביב מהירידות בבורסות העולם: תל-אביב 100 ננעל בעלייה של 1.8%".
הכותרת הראשית של "ידיעות אחרונות": "המיתון הפיל את וול-סטריט", "נתונים חדשים הראו שהאמריקאים קונים פחות – והבורסה בניו-יורק הגיבה בצניחה הגדולה ביותר זה 21 שנים. ואצלנו: מדד נמוך של 0%". דרך אגב: ככל שמשתמשים יותר בספירות לאחור ("הגדולה ב-21 שנה", "הנמוכה ב-35 שנה", "התלולה ב-74 שנה"), הן מאבדות את השפעתן. עוד מעט תצטרכו לספר לנו על הירידה הגדולה והתלולה ביותר "מאז מחיקתו מהעולם של מדד ההרינג בבורסת אמסטרדם במאה ה-16".
אחת הכותרות על שער "מעריב": "בעקבות המשבר: הריבית על המשכנתא מזנקת ב-6%". הכותרת הראשית של מוסף "עסקים" של "מעריב": "המשכנתא מזנקת". "למרות הורדת הריבית של פישר", קוראת כותרת המשנה, "הבנקים חוששים שמשבר המשכנתאות יגיע לישראל – ומקפיצים את הריבית לשיא של חמש שנים. ואם זה לא מספיק: מחסור חמור בדירות חדשות. חלום הבית הולך ומתרחק".
הכותרת הראשית של מוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות": "האינפלציה נבלמת". כותרת המשנה שואלת: "האם עליות המחירים מאחורינו? מדד ספטמבר הפתיע ונותר ללא שינוי". בטור הפתיחה של מוסף "עסקים" של "מעריב" עונה הדר חורש בשלילה וכותב כי כעת צפויות עליות מחירים בשירותים שמציע המונופול הגדול במדינה: המדינה עצמה, כמו גם ב"מונופולים קטנים יותר וחברות הפועלות בענפים שבהם התחרות נמוכה [ו]נוטים לייקר את שירותיהם בתנאי מיתון".
ועוד על המדד הנמוך והלא צפוי, רפי רוזנפלד, עמ' 2 ב"מעריב": "מדי חודש אוהבים הכתבים הכלכליים ללעוג לאנליסטים שמפספסים שוב ושוב את תחזית המדד, אלא שהפספוס האחרון של אתמול נראה בימים אלה כמו צרות של עשירים לעומת הפספוס הגדול של המאה – הקריסה הגדולה של השווקים בעולם". אם הכתבים לועגים לאנליסטים על הפספוסים הקטנים, מי ייקח על עצמו את התפקיד כפוי הטובה וילעג לכתבים על הפספוסים הגדולים?
הם עולים, הם נופלים
משמאל ללוגו "הארץ", בחלקו העליון של עמוד השער של העיתון, מופיעה המילה "הקפיטליזם", בפונט אדום וגדול למדי. מיד אחריה נכתב "עלייתו ונפילתו". ליד הכותרת מצורף תצלום של שער מוסף "מרקר-ויק", שניתן לקרוא את הכותרת הראשית המודפסת עליו: "סיבת המוות: חמדנות".
לפני כארבעה חודשים כתב עמוס שוקן מכתב לקורא מודאג ממגמות פוליטיות ימניות, רחמנא ליצלן, בעיתון "הארץ". המכתב התפרסם באתר "העוקץ" (ואת עיקרו ניתן לקרוא אצלנו). שוקן כתב שם גם על האג'נדה הכלכלית של "הארץ":
"לפני שהיו שטחים, לפני שהיה כיבוש, אף אחד לא אמר שאנחנו עיתון שמאלני, אלא אמרו שאנחנו עיתונה של הבורגנות הישראלית [...] 'הארץ' [...] תמך בעידוד היוזמה החופשית, בסילוק הממשלה ממעורבותה במשק ככל האפשר, בחשיפת תוצרת הארץ לתחרות ייבוא [...] בהחלשת האיגוד המקצועי ובסילוקו מבעלות על אמצעי הייצור ועל קופת-חולים. מבחינה זאת 'דה-מרקר' לא מחדש ב'הארץ' כלום [...] היינו העיתון היחיד בישראל שתמך, בכל הכוח, ברפורמות הקפיטליסטיות והגלובליות של בנימין נתניהו. אני חושב שהיום הוא (ואנחנו) יכולים לטפוח לעצמנו על השכם".
הערה אופנתית
אגב עלייתו ונפילתו של הקפיטליזם, במוסף הפרסומי "שמנת", שצורף מתישהו החודש ל"הארץ", התפרסם ראיון מפרגן במיוחד (טוב, מוסף פרסומי) של אלינור ארבל (כך נראה; ריחופו של הקרדיט במעלה הדף מקשה על זיהויו ככזה) עם אילה רז, אופנאית ישראלית. "פירמות ידועות מייצרות את הבגדים שלהן בסין, והצרכן משלם ביוקר על סחורה לא טובה, או לפחות שווה באיכותה לכל בגד אחר ללא לוגו. זארה, למשל, מחקה את הבגדים של פראדה ומיו-מיו, מייצרת בסין ומוכרת בזול", אומרת רז. "אני צופה שלוגואים יפסיקו למשוך צרכנים תמימים".
כותרת המשנה של כתבת השער ("נו לוגו") במוסף "24 שעות" של "ידיעות אחרונות": "עד לא מזמן לרוב הישראלים לא היתה בעיה לתפקד כפרסומת מהלכת וללבוש בגדים עם לוגו ענק של החברה המייצרת. עכשיו פתאום כולם מנסים להצניע לכת. אפילו בקסטרו העלימו את הלוגו מבגדי הנשים. האומנם מהפך, או שרוכשי דולצ'ה-וגבאנה, למשל, לעולם לא יוותרו על הלוגו?".
המהומות בעכו
המהומות בעכו הסתיימו, כך לפחות נראה מן העיתונים.
ב"מעריב" כותרת בעמ' 12: "טעיתי – והמשטרה טעתה כשעצרה אותי". הדובר הוא תאופיק ג'מאל, "הנהג שהצית את המהומות בעכו". ב"ידיעות אחרונות" המעצר (כעת מעצר בית) הוא ידיעה קטנטנה בעמ' 22.
ב"הארץ" כתבו אחרי יום כיפור על חשש שהמהומות יתפשטו מעכו לשאר הערים המעורבות, ובכלל. אחרי שהתחזיות התבדו, היום מקדישים שם את עמ' 7 ל"אפקט עכו". לא התפשטות של מהומות, אלא "המאבק הפוליטי ב'ערים מעורבות' עולה מדרגה". יואב שטרן, ג'קי חורי ואלי אשכנזי כותבים על התעוררות פוליטית של בוחרים ערבים ורשימות ערביות בבחירות לרשויות המקומיות.
ההצהרה הפוליטית שבשימת המלה "מעורבות" בגרשיים אינה ברורה. האם כוונתם של עורכי "הארץ" היתה כי הערים למעשה אינן מעורבות, או שכלל אינם מכירים בהיותם של הבדלים אתניים ולאומיים?
במדור הדעות של "מעריב" תוקף רוביק רוזנטל את החלטתו של ראש עיריית עכו, שמעון לנקרי, לבטל את פסטיבל עכו. "בחיים לוקחים סיכונים", הוא כותב, ויוצא גם נגד "קולות בשמאל שתמכו בביטול הפסטיבל 'כדי לא לטייח את קריסת הדו-קיום'. בעבר קראו לכך מרקסיסטים מזן מסוים 'ככל שיהיה יותר רע, יהיה יותר טוב'".
גאידמניה
לפני כמה שבועות דיווחו העיתונים כי יוסי שגב, פרקליטו של ארקדי גאידמק, ירכוש את מניותיו בחברת אוסיף ב-110 מיליון שקל (מחיר מציאה), אחרי שבית-המשפט הקפיא את נכסי גאידמק לאור בקשות עיקול שונות, ובמיוחד מצד בנק מזרחי-טפחות. היום כותב עופר פטרסבורג ב"ידיעות אחרונות" כי שגב חזר בו לאחר שקבוצת משקיעים שהתעניינה באוסיף הגישה עתירה נגד הקנייה.
כעת נכתב כי חברת הנדל"ן ישרס תרכוש מגאידמק את חלקו, או חלק מחלקו (תלוי איזה עיתון קוראים) במניות חברת הנדל"ן אוסיף תמורת 135 מיליון שקל - פי ארבעה משוויה בבורסה, אולם גם הפסד של 465 מיליון שקל לגאידמק, שקנה את המניות ב-600 מיליון שקל לפני שנה וחצי. תהליך המכירה לא הושלם, וייתכנו עוד שינויים. כשמדובר בגאידמק, ההיתכנות גבוהה למדי.
במוסף "עסקים" של "מעריב" נכתב כי בעליה של ישרס הוא "אייזנברג". כך בכותרת, "אייזנברג רוכש את אוסיף", כך גם בכיתוב התמונה: "אייזנברג. מגבש תוכנית", כך לאורך הידיעה, "אייזנברג פה" ו"אייזנברג שם". כך התוודענו ל"ישרס", "אוסיף" ו"אייזנברג". ייתכן שזה שלב בדרך להחפצה גמורה של אנשי העסקים, שהפכו מאנשים ל"טייקונים" וכעת הם מותגים, כינויים של ניירות ערך, סימולים בורסאיים? ייתכן. אבל כך נאבד מידע חשוב, למשל זה המופיע במוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות" בטור ליד הידיעה על רכישת אוסיף, ובו מזכירים אלי שמעוני ועידן דורפמן כי שלמה אייזנברג הוא איש עסקים ותיק, שיחד עם הרי ספיר הורשע לפני כמה שנים בעבירות מרמה, ואף בילה בכלא.
ובעמודי החדשות של "ידיעות אחרונות": דמותו של גאידמק שימשה השראה לספר מתח צרפתי.
אמריקה
"אמריקה נסחפת" ו"אובמה מגדיל את הפער" הן הכותרות של "מעריב". העיתונים האחרים לא מתייחסים להיסחופת של האמריקאים (ולפחות של התקשורת האמריקאית) ולפער שהוא פותח בסקרים מול מקיין (לפחות הסקרים של כלי התקשורת המזוהים איתו).
ענייני תקשורת
לי-אור אברבך מדווח במוסף "עסקים" של "מעריב" כי "משרד התקשורת מתכנן לנקוט צעדים נגד הנהלת הרשות השנייה, אם בתוך שבועיים לא תחל להעביר כתוביות למהדורות החדשות של הערוצים 2 ו-10". כפי שכבר נכתב בעבר ב"מעריב", הערוצים המסחריים דווקא מספקים את הכתוביות, אבל הרשות השנייה אינה ממלאת את חלקה ואינה מעבירה את הכתוביות לחברות הכבלים והלוויין כדי שישלבו אותן בשידורים. בקיצור, אם הרגולציה על שוק ההון היא נושא לוויכוח סוער, הרגולציה על התקשורת יכולה להיות נושא לבדיחה.
בסוף הידיעה של יוסי גרינשטיין על המדד הנמוך, בעמ' 2 של "מעריב", מובלע המידע הבא: משרד האוצר שוכר את "היועץ האסטרטגי" מוטי שרף כדי שיטפל ב"היבטים שונים של המשבר הפיננסי וההשפעות שלו על חסכונות הציבור ועל המשק כולו". כבר המשפט הזה נשמע כלקוח מאיזה קומוניקט חלקלק.
עוד ב"מעריב" דיווח של רוני מלול: עיריית ירושלים מתכוונת לקרוא רחוב על שמו של איש הימין ושדרן הרדיו אדיר זיק. הכותרת היא "המלצה: רחוב על שם השדרן שקרא לרבין בוגד". ב"הארץ" הידיעה מגיעה לשער העיתון.