האירועים בדרום
"חמאס ירה עשרות רקטות לדרום; צה"ל הרג 14 פלסטינים ברצועה", נכתב בכותרת הראשית של "הארץ". "לטענת הפלסטינים, נהרגו תשעה אזרחים", נכתב בכותרת המשנה. "נתניהו: 'מי שמנסה לרצוח ילדים, דמו בראשו". בידיעה עצמה נכתב כי מלבד ההרוגים (19 בתוך יומיים וחצי), נספרו בעזה 50 פצועים מתקיפות צה"ל.
"עשרות אלפים מתושבי עוטף עזה העבירו את סוף-השבוע במקלטים ובמרחבים המוגנים. [...] מרבית הטילים נפלו בשטחים פתוחים, אולם עשרה נפגעי חרדה נזקקו לטיפול". בתצלום המרכזי בעמוד הפותח נראות תרנגולות ישראליות שנהרגו מפגיעת טיל שנורה מעזה.
לפי "הארץ", צה"ל אינו מעוניין ב"הסלמה כללית", חמאס מעוניין בכך עוד פחות והעביר לישראל, באמצעות מצרים, הצעה להפסקת אש. אולם בחמאס עצמו חלוקים בסוגיה; הפלג הצבאי של הארגון "מהסס" ו"מאפשר את המשך הירי". מצה"ל נמסר כי ככל שיימשך ירי הרקטות יימשכו התקיפות האוויריות. שר החוץ אביגדור ליברמן, כך מדווח, עתיד לדרוש כינוס של הקבינט לדיון "בדרכים להפלת שלטון חמאס בעזה".
"פיקוד הדרום נמצא, במקרה הטוב, בשלב השני בסקאלה של עשר מדרגות, שבראשן כיבוש הרצועה", כותב אלכס פישמן ב"ידיעות אחרונות". "בינתיים גם חמאס לא חורג מהפרמטרים המוכרים של ירי תלול-מסלול". פישמן מתעלם בכך מהירי של הטיל החמאסי בכינון ישיר לאוטובוס התלמידים, שהיה האות לתחילת גל ההפצצות הנוכחי בעזה.
"באי-רצון רב, בהעדר תוכנית ובלא תוכנית ברורה, גולשים ישראל והחמאס בהדרגה לקראת עימות קרקעי נוסף בעזה", כותבים עמוס הראל ואבי יששכרוף בטור פרשנות ב"הארץ". "הניתוחים המלומדים שלפיהם לצדדים אין כעת אינטרס בעימות כזה אינם מרשימים כנראה את מי שקובעים בפועל את העובדות בשטח".
כיפת-ברזל
"המרכיב המשמעותי שמשתנה בתמונה בשלושת הימים האחרונים קשור בהצלחה המרשימה של מערכת כיפת-ברזל", כותבים עוד הראל ויששכרוף ב"הארץ". באותו עמוד כותב אנשיל פפר: "הצלחתה של מערכת כיפת-ברזל עד כה – שמונה יירוטים מוצלחים בשתי יממות – הצליחה להפתיע גם את לוחמי מערך ההגנה האווירית של חיל האוויר".
ואכן, ההצלחה של מערכת היירוט תופסת את הכותרות הראשיות של כל יתר העיתונים ומוציאה מהם (עוד) ניסוחים דביליים: "מכת ברזל" ("מעריב"), "תקיפת ברזל" ("ידיעות אחרונות") ו"מכסחי הגראדים" ("ישראל היום").
הפרשנים חוגגים כולם את ההצלחה. "סיבה לגאווה" (בן כספית, "מעריב"), "שווה את הכסף" (אלכס פישמן, "ידיעות אחרונות"), "לומר 'כל הכבוד'" (איתן בן-אליהו, "ישראל היום"), "צריך עוד כיפות ברזל" (יואב לימור, "ישראל היום").
לפי פישמן, בקביעה המודפסת על שער "ידיעות אחרונות": "הביקורת על מחיר כל טיול יירוט של כיפת-ברזל נשמעת היום מופרכת. די לראות את ההתנהגות המאופקת של תושבי הדרום בהשוואה לעבר כדי להבין את תרומתה של המערכת החדשה לתחושת הביטחון". פרשנים אחרים כותבים על "שינוי כללי המשחק". בדיווחים משתמשים גם גורמי צבא במונח הזה או במונחים דומים.
"נדמה שההישג הזה", כותבים עוד הראל ויששכרוף, "מצדיק התנצלות מצד המבקרים התוקפניים של ה'כיפה', שהמטירו בשנים האחרונות אש וגופרית על המפתחים מרפא"ל ומאשרי הפרויקט ממפא"ת. ועדיין, ראוי להזכיר שוב גם את מגבלותיה של הכיפה [...]".
הראל ויששכרוף מתכוונים, כנראה, לקרב בין התומכים במערכת היירוט כיפת-ברזל וחסידי מערכת היירוט בלייזר נאוטילוס או תותח וולקן, וגם למי שהתנגדו עקרונית להשקעה בפיתוח מערכות יירוט.
בין המבקרים הבולטים של כיפת-ברזל היו עיתונאי "הארץ" יוסי מלמן והמומחה לענייני ביטחון הכותב באופן קבוע בעיתון זה, ראובן פדהצור ("כיפת האשליות", למשל). היום חוגג מאמר המערכת של "הארץ" את מערכת היירוט וקורא להשקיע בעוד מערכות כאלה. טור נוסף במדור הדעות קורא גם הוא קריאה דומה.
כמה זה עולה לנו?
על שער "דה-מרקר", כותרת: "על רקע ההסלמה בדרום, באוצר חוששים מדרישות חדשות של מערכת הביטחון" ("האוצר: לא נסכים לפרוץ את מסגרת התקציב"; "טוענים שעלות עימותים מסוג זה כבר כלולה בתקציב"). "בתוך כך", נכתב בידיעה של מוטי בסוק ואורה קורן, "במערכת הביטחון ממתינים לאישור התקציב האמריקאי, הכולל סיוע לישראל בסך 205 מיליון דולר לייצור סוללות נוספות של כיפת-ברזל".
"בעקבות הטילים: דרישה להגדלת תקציב הביטחון", דבר כותרת ידיעה במוסף "ממון".
שביתת הרופאים
"נתק בין הרופאים לאוצר – כל הפגישות בוטלו", נכתב בכותרת הידיעה המרכזית בעמ' 8 של "דה-מרקר". "על רקע הנתק, הודיעה ההסתדרות הרפואית על המשך השיבושים גם השבוע". טור הצד ניתן לסגן הממונה על התקציבים באוצר, משה בר סימן-טוב, הטוען כי האוצר מעוניין להיטיב עם המתמחים והפריפריה בעזרת תוספות שכר דיפרנציאליות, ואילו הרופאים, שלטענתו מציגים מצג שווא כאילו זו גם דאגתם שלהם, דורשים תוספת שכר אחידה לכל הרופאים (בסך 50%), שתעלה מיליארדי שקלים "ותגיע בעיקר לרופאים הבכירים".
"אנחנו חייבים להמשיך לשמור ולחזק את המערכת הציבורית", מסכם איש האוצר. "הצביעות מתחילה עם האמירה לפיה מערכת הבריאות בישראל היא ציבורית", כותב סבר פלוצקר במוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות", אחרי שהוא קובע כי "הדיון בשכר הרופאים בישראל עמוס בצדקנות ובצביעות". לפי פלוצקר, שיעור המימון הממשלתי של מערכת הבריאות עומד על 57% והוא מהנמוכים בעולם (ממוצע ה-OECD: 73%). לאורך כל הטור, המחזיק עמוד שלם, לא התברר היכן, לדעתו של פלוצקר, מתבטאת הצדקנות.
ובינתיים, במזרח התיכון
"עליית מדרגה בהפגנות בסוריה: אסד הורה לצבא לדכא את המחאה באש חיה", כותרת ידיעה על שער "הארץ". "ראשי המפגינים קראו לאסד להסתלק. לפי ארגוני זכויות אדם, הצבא הרג 40 מפגינים. במצרים קראו רבבות להעמיד את מובארכ לדין, ושני בני-אדם נהרגו. אלפים הפגינו נגד שגרירות ישראל", לשון כותרת המשנה לידיעה של צבי בראל.
"ביבי-טורס"
"הוצאת הדיבה הגדולה ביותר" היא כותרת ידיעת חצי עמוד ב"ישראל היום", ציטוט של עורך-דינו של ראש הממשלה נתניהו, דוד שמרון, התוקף את ערוץ 10 ורביב דרוקר, העומדים מאחורי תחקיר הנסיעות של נתניהו.
שמרון אומר למתי טוכפלד כי "החומרים שנציג יהיו כל-כך מבוססים, עד שכולם יבינו עד כמה גדולה היא הדיבה שהוציא הערוץ של נתניהו". מה הם החומרים? "עו"ד שמרון לא פירט באילו חומרים מדובר". טוב, מלה של שמרון, למה לא להקדיש לו ידיעה? הרי אנו לא שופטים, אלא עיתונאים. וגם זה לא בטוח. אחרת, איך ידיעה על כך שלמרות האיומים נתניהו לא הגיש עדיין את תביעת הדיבה המדוברת הופכת לידיעה על הגשת התביעה ("השבוע")?
לפי ירון דקל, "ההסבר הרווח" לכך שפרשת הנסיעות של הזוג נתניהו אינה יורדת מהכותרות הוא "שאין לממשלה סדר יום מרכזי". לפי התיזה הזו, כותב דקל במדור הדעות של "מעריב", "לשרון היתה התנתקות, לאולמרט עופרת-יצוקה, הפצצת הכור בסוריה ובמקביל משא-ומתן עקיף עם דמשק, ולכן הצליחו שניהם לעמעם את העניין הציבורי בחקירות המשטרה".
דקל דוחה את ההסבר וקובע כי "האמת מורכבת יותר: במציאות של חיים קשים ובדוחק – עם שביתות הניחתות על ראשינו מדי בוקר – לא צריך להתפלא שאורח החיים הנהנתני של בכירי השלטון זוכה לעיסוק תקשורתי וציבורי נרחב, גם אם לא מידתי". לכן, הוא מסיק, "אם נתניהו ישכיל להנהיג, פרשת הנסיעות תקבל את הפרופורציות הראויות לה".
ב"ידיעות אחרונות" מדווחים איתמר אייכנר ורז שכניק כי "ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו שרה יארחו השבוע בביתם, כנראה ביום רביעי, את הזמר ג'סטין ביבר כשיגיע הלילה לישראל". לפגישה יצטרפו ילדים ישראלים שנפגעו מרקטות חמאס.
חוכמת הבדיעבד
עמ' 12 של "דה-מרקר" מוקדש כולו לדיווח על סגירתה של חברת ההזנק ליבוקס (הידועה בכינוי "של מייסד וואלה ארז פילוסוף"). יכול להיות שהיית צריך להוציא גרסה בסיסית של המוצר מהר יותר, תוהה גיא גרימלנד, ופילוסוף עונה: "לא, זה לא העניין כמה מהר הייתי מוציא גרסה ראשונית. הסיבה היא כסף, והיה גם משבר כלכלי באמצע שלא עזר". ב-2009, בראיון ב"דה-מרקר", בתשובה להערה של מעיין כהן, "אתה משיק את המוצר שלך באחת התקופות השחורות בכלכלה העולמית", אמר פילוסוף: "זה בדיוק הזמן להשיק דברים – תקופה מצוינת".
במהלך שנות קיומה הקצרות, ובטרם הוציאה מוצר לשוק, זכתה ליבוקס (ובעיקר זכה פילוסוף) לסיקור נרחב למדי, שכלל ראיונות, פרשנויות ודיווחים חדשותיים ("דה-מרקר" היה המוביל, כמדומני), והושקעו בה מיליוני דולרים. למרות זאת, כותרת המשנה היום ב"דה-מרקר" קובעת: "מול סצינה עמוס[ה] במתחרים מצד חברות הטכנולוגיה הגדולות ביותר, לסטארט-אפ של מייסד וואלה, שפיתח פלטפורמה לניהול ושיתוף מדיה, לא היה הרבה סיכוי".
נו, מה אפשר לעשות? אם יש תחום משתנה ובלתי צפוי הרי זה תחום חברות ההזנק (והטכנולוגיה בכלל). זהו בדיוק, שיש מה לעשות: פחות פסקנות (מצד העיתונאים), יותר ביקורת (כלפי היזמים), קצת יותר ענווה. אגב, באותו גיליון של "דה-מרקר" מוקדשת כתבה למחקר על תכונות האישיות המאפיינות יזמים. לפי העיתון, שתי התכונות המובילות הן תמימות ואהבת סיכונים – שתי תכונות הפוכות בדיוק מאלו שאמורות לאפיין כתב. אם כן: עיתונאי הטכנולוגיה, היזהרו שלא להידבק.
לא מה שחשבתם
"איפה הנפט?" היא הכותרת הראשית של המוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות". "בשבוע שעבר דיווחה נובל-אנרג'י על הפסקה זמנית של קידוח לווייתן בשל 'בעיות טכניות'. מה שהם שכחו לספר הוא שהקודחים הגיעו כבר לעומק של 400 מטר מתחת לנקודה בה ציפו למצוא נפט – ועדיין לא מצאו כלום".
"תמיכת הציבור בארה"ב בכלכלת 'שוק חופשי' קפיטליסטית צנחה לרמה נמוכה יותר מזו שבסין (67%) ובברזיל (68%), לפי דו"ח של חברת ייעוץ מחקרי דעת קהל גלובסקן" ("דה-מרקר").
ענייני תקשורת
"הצעת חוק: לאפשר לבתי-המשפט לחייב ספקי אינטרנט לחשוף פרטי גולשים", מוסרת כותרת ידיעה ב"דה-מרקר". "לפני כשנה קבע העליון כי לבית-המשפט לא עומדת הזכות לחייב את חשיפת זהות הגולש במקרה שפירסם לשון הרע או פגע בזכויות יוצרים – וקרא למחוקק לתקן את המצב". את ההצעה הגיש ח"כ דני דנון.
ב"כלכליסט" מגיש גילעד נס סיקור מפורט של תגובת חברות התקשורת להמלצות הביניים של ועדת חייק להסדרת מבנה שוק התקשורת.
עוד ב"כלכליסט": דיווח של סוכנות בלומברג על כך שחברת פייסבוק "במגעים לכניסה רשמית לשוק הסיני"; "כיום לא ניתן לגלוש בסין לרשת החברתית הפופולרית בעולם, אלא באמצעות שרתים העוקפים את הצנזורה של הממשלה בבייג'ין".
ב"הארץ" ממשיך יוסי מלמן בפרסום מידע הנוגע לישראל מתוך מסמכי ויקיליקס (על השער: בכיר ישראלי מתחום הגרעין העריך כי אין אופציה צבאית מול איראן, קשרים בטחוניים עם בחריין ואזרבייג'ן, רכילות על בכירים ערבים). בשישי הבטיח ג'וליאן אסאנג', מייסד ויקיליקס, לרונן ברגמן מ"ידיעות" כי יפרסם בקרוב אלפי מסמכים הנוגעים לישראל. האם מדובר באותם מסמכים שמלמן חושף בימים האחרונים ב"הארץ"? נחכה ונראה.
האינפוגרפיקה המלווה את הידיעה על ביבר וביבי ב"ידיעות אחרונות" מוכתרת בכותרת "ביברטורס".