בתוכנית "הלילה עם ליאור שליין", ששודרה בשבוע שעבר (5.5.09) בערוץ 10, שולבו מבזקי חדשות בהשתתפות כתבי החדשות של הערוץ ועל רקע אולפן החדשות שלו. המבזקים דיווחו על מגפה חדשה: מגפת הגריאטריה, ובעברית: הזקנה. הסימפטומים: קמטים חדשים, הלבנת השיער וקלנועית בחניה. שיעור התמותה: 100%.
כמה צופים התלוננו שהמבזקים הבהילו אותם. אז התלוננו. צריך להיות קצת לא מרוכז כדי להיבהל ממבזק שמכריז על "מגפת הזקנה". פרובוקציה טובה זקוקה למתלוננים שיאשרו את פרובוקטיביותה. אלא שלא פרובוקציה היתה כאן, אלא סאטירה, שהתלונות הן חלק בלתי נפרד ממנה, וסביר להניח שגם ידוע מראש: העובדה שאנשים נבהלו כשבחדשות דיווחו להם על מחלת הגריאטריה היא הסאטירה הכי טובה על התקשורת מלבת ההיסטריה ועל צרכניה ההיסטריים עוד יותר. סיקור שפעת החזירים היה התזכורת האחרונה לתופעה. בלי התלונות הללו, האמירה של שליין הופכת מאקטיביזם סאטירי משובח לסתם דאחקה לא מצחיקה. גם השימוש הלא-ראוי בכתבי חדשות 10 הוא חלק חשוב מהעניין: האצבע הסאטירית מצביעה גם פנימה, אל כתבי הערוץ, והסכמת חברת החדשות להשתתף במתיחה היא הודאה באשמה הקולקטיבית של התקשורת.
סאטירה, אולי צריך להזכיר, לא נועדה להצחיק. ההצחקה היא רק אחד הכלים להשגת המטרה –ביקורת חברתית ותיקון חברתי. "הצעה צנועה" של ג'ונתן סוויפט – מאמר שבו הציע לפתור את בעיית הרעב והעוני באירלנד על-ידי מכירת ילדי העניים למאכל העשירים – מצחיקה רק בדיעבד, ויותר משהיא מצחיקה היא כואבת.
"עשרות תלונות של צופים זועמים שנבהלו מהשידור" הוא מניין הגופות המקובל בסיפורים מסוג זה, נתון זניח וחסר כל חשיבות יחסית למספר האזרחים או אפילו למספר הצופים (יום אחד, אני מבטיח לעצמי, אארגן כמה עשרות אנשים להגשת תלונת סרק על שידור כלשהו בערוצים המסחריים, כדי להדגים את הכוח המופרז וחסר הפרופורציה שניתן בידי קומץ שולחי מכתבים). אבל עבור התקשורת, עשרות תלונות הן עילה מספקת לדיווח, כשם שעשרות מקרי מוות הם עילה ללוגו מיוחד של שפעת החזירים.
גם עבור נציב התלונות גיורא רוזן זה מספיק. בתגובה לאחת התלונות כתב: "אני תובע את התנצלותו בשידור של ליאור שליין בשמו ובשם ערוץ 10. ההתנצלות תשודר בפתח תוכניתו הקרובה ונוסח ההתנצלות חייב להיות מוסכם עימי. ההתנצלות בפני הציבור תחזיר אמינות לחברת החדשות של ערוץ 10 ותקנה מידה של יושרה לז'אנר הסאטירה ששליין מרבה להשתמש בו".
כן, חברת החדשות של ערוץ 10 איבדה אמינות. כי, כידוע, הישראלים לא קונים כל שטות שחברות החדשות משדרות, ומקפידים להחרים כלי תקשורת שדיווח להם דיווחים לא מדויקים. התנצלות תחזיר מיד את האמינות האבודה. ברור, ההתנצלות תקנה מידה של יושרה לז'אנר הסאטירה. כי אין דבר שמשדר יושרה כמו סאטיריקן שהאמירות שלו כל-כך מוצדקות, מבוססות ואמיצות, שהוא ממהר להתקפל ולחזור בו מהן אחרי שכמה אנשים שולחים לנציב התלונות מכתבים עם סימן קריאה.