בג"ץ קיבל את עמדת צה"ל והותיר לעת עתה בידיו את ציוד השידור שהוחרם מתחנת הטלוויזיה הפלסטינית Wattan. זאת, לאחר שהשופטים נחשפו למידע חסוי. שופטי בית-המשפט העליון סירבו לבקשת בא-כוחה של תחנת הטלוויזיה לפרט ולו במקצת מה כלל המידע החסוי שהכריע את הכף לטובת מערכת הביטחון.

ביום רביעי האחרון דן בית-המשפט העליון בעתירתה של תחנת הטלוויזיה Wattan, שביקשה להורות לצבא להחזיר לה את הציוד שהחרים ממנה במהלך פשיטה על משרדיה לפני כשנתיים. בפתח הדיון, שנערך בפני נשיא בית-המשפט העליון אשר גרוניס והשופטים עדנה ארבל ואורי שהם, הציג עו"ד מיכאל ספרד את עמדת התחנה ובעליה.

עו"ד ספרד: "מעולם במשך 15 שנות שידור התחנה ועד ליום 28.2.12 לא התקבלה אצל התחנה טענה או תלונה מצד הרשויות הישראליות או הפלסטיניות שיש בעיה עם השידורים ולא התראה או בקשה לפגישה"

לפי פרוטוקול הדיון, עו"ד ספרד טען כי "מעולם במשך 15 שנות שידור התחנה ועד ליום 28.2.12 לא התקבלה אצל התחנה טענה או תלונה מצד הרשויות הישראליות או הפלסטיניות שיש בעיה עם השידורים ולא התראה או בקשה לפגישה". לדבריו, לאחר הפשיטה והחרמת הציוד, טען דובר צה"ל כי המבצע יצא לדרך בשל הפרעה לתחנות שידור ישראליות. בהמשך שונתה הגרסה של מערכת הביטחון לטענה כי התחנה מפריעה "למערכות תקשורת שונות". הגרסה העדכנית טוענת כי יש בשידורי התחנה משום "פגיעה בבטחון האזור".

"פנינו לדעת באיזו פגיעה מדובר ובמי", אמר עו"ד ספרד לשופטים, "ולא קיבלנו שום פרטים ונאלצנו לעשות שימוע בכתב. בסוף נאלצו המשיבים לעגן את ההחרמה בסעיפים בחוק, והם הציגו תיזה האומרת שיש הפרעה כתוצאה מהשידורים. לאחר השימוע נאמר שהמפקד הצבאי קיבל חוות דעת טכנית סודית שלא נוכל לעיין בה, ואז אנו לא יכולים להביא מומחה מטעמנו ואנו מתבקשים לקבל אותה כתורה מסיני".

עו"ד נחי בן-אור, נציג המדינה, טען כי המחלוקת בין הצדדים "נוגעת לחלוקת האחריות בין ישראל לרש"פ בכל הקשור לתחום התקשורת", ועל כן אין מקום לדון בה במסגרת העתירה. "יש רישיון שהונפק על-ידי הרש"פ, ומבחינת ישראל התחנה הזו מעולם לא הוסדרה ומעולם לא היתה הכרה בשידורים האלה, ולא כאן המקום לפרט על כך, כי הניסיון [הוא] להכניס את בית-המשפט למחלוקת שהגרעין שלה קשור לענייני חוץ", אמר.

נשיא בית-המשפט העליון אשר גרוניס (צילום: יואב ארי דודקביץ')

כשביקש הנשיא גרוניס להבין מנציגי הצבא "מה ההפרעה", השיב עו"ד בן-אור: "הנימוק הוא של בטחון האזור, ונוכל להרחיב במעמד צד אחד". עו"ד ספרד ביקש כי חוות הדעת הטכניות יוצאו מהחיסיון ויוצגו בפני העותרים, וכי יורשה גם לו להשמיע את עמדתו במעמד צד אחד.

אחרי ששני הצדדים השמיעו את עמדתם במעמד צד אחד אמר הנשיא גרוניס: "לאור ההסברים שסיפקו אותנו מבחינת הבסיס, אנו רואים שאין מקום להתערב". השופט שהם הוסיף: "הבעיה היא עם הרשות, נושא התדרים אולי פוגע בכם, אבל זה שיג ושיח עם הרשות".

נשיא בית-המשפט העליון גרוניס: "מר ספרד, יש מצבים יותר קשים כמו מעצר מינהלי, ויש דמיון, בוא נאמר כך ולא נוסיף"

עו"ד ספרד מחה ואמר: "ברגע שהרשויות שוקלות לעשות פעולה שפוגעת באדם או גוף, הן צריכות לתת התראה. בחיים לא היו עושים סדר דברים כמו שהיה כאן. מצפים מאיתנו להסכים על משהו שאנו לא יכולים לבדוק, שמביא להחרמת ציוד שאנו לא יודעים מה הבעיה איתו, בלי שנותנים לנו אפשרות להתגונן". על כך השיב לו נשיא בית-המשפט העליון, השופט אשר גרוניס: "מר ספרד, יש מצבים יותר קשים, כמו מעצר מינהלי, ויש דמיון, בוא נאמר כך ולא נוסיף".

"האם ניתן בכל זאת לחשוף משהו מהפניות שאין בהן פן סודי או משהו מבחינת חוות הדעת הטכנית?", שאל עו"ד ספרד. "פה בית-המשפט לא יכול לבחון את חוות הדעת כי אין לו את הכלים, האם שקלתם לתת לנו פרפרזה?". "אי-אפשר", השיב הנשיא גרוניס. "זה מסוג הדברים שאי-אפשר".

בסופו של דבר ביקש עו"ד ספרד שהות של שלושה חודשים כדי שנציגי התחנה יוכלו לפנות לרשות הפלסטינית ולבדוק אם יוכלו לקבל ממנה תדר אחר, שלא יפריע ולא יהיה בבחינת "פגיעה בטחונית" באזור. עו"ד בן-אור התנגד להשארת העתירה תלויה ועומדת. "העתירה הזו מיצתה את עצמה", אמר. "ההליך מבחינת מרשי הוא קפקאי", טען מנגד עו"ד ספרד, "ואנו באים לכאן כדי לבקש סעד, והיום אפילו לא מוכנים לתת שלושה חודשים. המינימום של נימוס משפטי זה לאפשר לנו את הקצת הזה".

בסופו של דבר הוחלט להעניק לתחנה שהות של 45 יום כדי לנסות להסדיר את התדר שבו היא משדרת.

בג"ץ 6569/12