בג"ץ ידון מחר בעתירה שהגישה תחנת הטלוויזיה הפלסטינית Wattan TV נגד צה"ל ושר התקשורת, וזאת בעקבות החרמת ציודה של התחנה.
לפי העתירה, שהוגשה על-ידי עורכי-הדין מיכאל ספרד ונועה עמרמי, לפני למעלה משנה וחצי פשטו כוחות צה"ל על משרדי תחנת הטלוויזיה שברמאללה והחרימו ציוד רב. "הכל מצביע על כך שהפשיטה על משרדי העותרת ותפיסת הרכוש נעשו ללא כל בסיס חוקי, ייתכן אף שללא ייעוץ משפטי בטרם הפשיטה", נכתב בעתירה. "[...] רק לאחר הגשת העתירה נתפרה בדיעבד הצדקה משפטית ונחתם צו ההחרמה".
לטענת העותרים, ההחרמה היתה בניגוד לכללי המשפט המינהלי ופגעה בזכויות הקניין של בעלי התחנה. "התנהלות המשיבים בפרשה זו שתתואר להלן היא התנהלות מכוערת, אדנותית וחמורה, שלא היה עולה על דעת הרשויות להפעיל כנגד עסק ישראלי", טוענים באי-כוחה של העותרת.
"המשיבים פשטו באישון לילה על תחנת טלוויזיה לגיטימית ופופולרית, ללא הודעה מוקדמת וללא שאי-פעם קודם לכן באו בדברים עם אנשיה או עם מישהו מטעמה ומסרו להם כי יש בעיה כלשהי עם תפקודה; הם תפסו רכוש רב שאין כל קשר בינו לבין הטענות שהועלו לאחר מכן כלפי התחנה; רובו של הרכוש שנתפס, ובכלל זאת מחשבים רבים ועמדות עריכה, הושחת בוונדליזם בוטה;
"המשיבים סירבו להסביר את מעשיהם במשך למעלה משנה ואף לאחר הגשת העתירה במתכונתה המתוקנת; המשיבים לא קיימו לעותרים שימוע כנדרש בטרם החרמה ולא העבירו להם פירוט טענות שיאפשר התמודדות רצינית ומושכלת, ואף סירבו להעביר חומר שעליו הסתמך המפקד הצבאי כששקל להחרים את הרכוש; ולבסוף, המשיבים עשו שימוש בסמכות שנועדה להחרמת רכוש רק לאחר שנקבע לגביו בהליך פלילי שנעשתה בו או באמצעותו עבירה, למרות שלא נוהל כל הליך פלילי ואף לא התקיימה חקירה פלילית".
בכתב העתירה מתוארת בפירוט הפשיטה הצה"לית על התחנה. לפי העותרים, בשעה 02:00 בלילה שבין ה-28.2.12 ל-29.2.12 הגיעו לתחנה שמונה חיילים ושני אנשים במדי פקחים וביקשו להיכנס. צלם התחנה, אחמד זאקי, אמר להם כי אין אפשרות להיכנס לשטח התחנה בלא רשות, אך אחד החיילים הורה לו להשיג בתוך חמש דקות את מנהל התחנה, ששהה באותו זמן בטורקיה. עוד בטרם חלפו חמש דקות נכנסו החיילים בכוח לתחנה והורו לחמשת העובדים ששהו בה באותה העת להיכנס לחדר החדשות. שם הושבו בזמן שחייל שמר עליהם כשנשקו מכוון אליהם. הטלפונים הסלולריים שלהם נלקחו והם לא הורשו לענות לשיחות נכנסות.
מועמר עורבי, מנכ"ל wattan TV (צילום מסך: פלסטיין מוניטור)
לפי העתירה, "החיילים סרקו את כל קומות התחנה כולל הגג ונטלו עימם ציוד רב, כגון חלקי מחשבים נייחים וניידים שפירקו, עמדות עריכה, משדרים, יחידת שידור, שרתי רשת, מצלמות, ואף החרימו את סנן השידור שתפקידו למנוע שהשידור 'יזלוג' באופן לא רצוי לתדרים שמחוץ לטווח המורשה. [...] החיילים פירקו את כל המחשבים שבחדר השידור בעצמם והוציאו את הדיסקים הקשיחים מהם [...] ממחלקת הכספים החרימו החיילים דו"חות כספיים, מסמכי הנהלה, חוזים והסכמים מסחריים ואף את ההמחאות החתומות שנועדו לתשלום משכורות פברואר לעובדים, וכן המחאות חתומות שנועדו לספקים ועסקאות שונות של התחנה.
"בשעה ארבע לפנות בוקר בקירוב, ולאחר שנטלו מסמכים נוספים ותיקיות מהמחלקה המסחרית, העמיסו החיילים את כל הציוד על משאית צבאית שהיתה מלווה בחמישה ג'יפים צבאיים ובג'יפ נוסף לבן. הכוח עזב ללא שהשאיר בידי אנשי התחנה אישור או תיעוד כלשהו להחרמת הציוד. כשביקש מר זאקי מהקצין הממונה לערוך רשימת מלאי של הציוד המוחרם או לקבל איזשהו מסמך רשמי לצורך מעקב אחר הציוד, נענה כי אין צורך בכך, שכן המת"ק יחזיר את כל הציוד לתחנה בתום עשרה ימים".
רק בינואר השנה, בעקבות הגשת העתירה לבג"ץ, הוחזר חלק מהציוד לאנשי התחנה, כשהוא "ברובו מפורק ושבור". העותרים טוענים כי נגרמו להם נזק של מאות אלפי דולרים ועוגמת נפש רבה.
מנגד המדינה טוענת, באמצעות עו"ד נחי בן-אור, כי לאחר בדיקה הגיעה למסקנה ש"אין מניעה משפטית להורות על חילוט רכיבי השידור שנתפסו בתחנה". בתגובה שהוגשה מטעמה לבג"ץ הובהר כי עמדה זו התקבלה על דעת היועץ המשפטי לאזור יהודה ושומרון מטעם הפרקליטות הצבאית.
"ההחלטה לצאת לפעילות מבצעית בלילה שבין 28-29.2.12 התקבלה לאחר שהתברר, במשך זמן, כי הפרעות הנובעות משידורי התחנה פוגעות בפעילות של כוחות הביטחון", נכתב בתגובת המדינה. הפרקליטות מציינת כי אינה יכולה "כמובן" לצרף את המסמכים הרלבנטיים לתכנון וביצוע הפעולה מפאת סודיותם, אולם מציעה לבית-המשפט לעיין בהם במעמד צד אחד.
מכל מקום, המדינה דוחה את ההאשמות נגדה מכל וכל. "טענות העותרים, ולפיה המשיבים היו מנועים מלפעול נגד התחנה בשל מיקומה בשטחי A, חותרת למעשה תחת החלטות המפקד הצבאי והפועלים מטעמו, אשר אישרו את הפעולה", נכתב בהמשך התגובה. "[...] סמכותו של מפקד כוחות צה"ל באזור להורות על החרמת טובין כאמור אינה בהכרח נלווית להליך הפלילי ואף אינה מוגבלת למצב שבו מתקיימת חקירה פלילית, וודאי לא הרשעה פלילית. [...] הסמכות להורות על החרמת רכוש שבוצעה בו עבירה, כבענייננו, מקיימת תכלית מניעתית מובהקת, שכן קיים חשש מובן שהחפץ שנעברה בו עבירה ישמש לביצוע עבירות נוספות.
"[...] עמדת המשיבים הינה כי תפיסת הציוד וההחלטה, בדבר החרמה של רכיבי השידור, נשענות על טעמי ביטחון בהתאם לסמכות המוקנית למפקד הצבאי והן אינן מקימות כל עילה להתערבות שיפוטית. [...] פגיעה בקניין, ככל שהיתה (ולעמדת המשיבים קיים ספק רב בעניין, לאור העובדה שממילא מדובר בשידורים בלתי חוקיים), הרי שהיא התבססה במקרה דנן על טעמי ביטחון מובהקים".
המדינה מבקשת מבית-המשפט לדחות את העתירה ולהימנע מלהורות על החזרת הציוד המוחרם, שכן "מדובר בהחלטה מינהלית, שניתנה בסמכות ומטעמי ביטחון, לאחר קיום הליך של שימוע, אשר בעקבותיו נבחנו כלל טענות העותרים".
בג"ץ 6569/12
