ערוץ 1 שוב הפתיע. במהלך של הרגע האחרון הוא רכש ביום חמישי (7.11.13) מצ'רלטון את זכויות המשחקים בליגה האירופית בכדורגל, מכבי תל-אביב מול פרנקפורט ומכבי חיפה מול פאוק. לא ידוע כמה עלה התענוג, אבל מבחינת רייטינג זו עסקה טובה. ערוץ 1 העניק פייט רציני לשידור הכדורסל של מכבי תל-אביב בערוץ 10, ואגב כך נגס קשות גם ביתר שידורי הערוצים המסחריים.

וכשערוץ פתוח פותח את הכיס ומשדר משחק שהיה אמור להיות בתשלום, זה הזמן להציץ לאתר one, שמנסה להצטייר כמגן העשוקים והנדכאים. שעתיים לאחר הבשורה על השידורים בערוץ 1, יצא האתר בכותרת ראשית שטפחה בשביעות רצון על כתפו של שר התקשורת גלעד ארדן והעניקה לו את הקרדיט על המהלך. "ארדן הוכיח שאם הוא רוצה, הוא יכול", החמיא לו בסחבקיות העורך הראשי גידי ליפקין.

ב"העין השביעית" נכתב לפני חודש על המחאה של one על אי-שידור משחקי הישראליות באירופה ועל מה שעומד מאחוריה. עדיין אין תשובה לשאלה מדוע ערוץ one עצמו לא רכש את זכויות אחד המשחקים הללו. ובכלל, למה ב-one כל-כך שמחים לבשר בכותרת ראשית על ערוץ אחר שרוכש זכויות ומשדר משחקים? האם נולדה סולידריות מפתיעה בין גופי שידור? האם זה מפני שטובת הציבור לנגד עיניהם, ואם כן, האם היו מפרסמים אותה כותרת, באותו גודל ובאותו מיקום, אם ארדן היה גורם לערוץ הספורט לרכוש את הזכויות? בעצם עזבו, האופציה השנייה היא סתם בדיחה תפלה לעת סתיו.

כמו שזה נראה, יותר מש-one רוצים לשרת את האינטרסים של הציבור, הם מעוניינים לפגוע באינטרסים של צ'רלטון. שהרי צ'רלטון הפכה בשנים האחרונות לבת-ברית אסטרטגית של ערוץ הספורט. מן הצד זה נראה כאילו one הפכו את שר התקשורת לכלי במאבק היצרים והאינטרסים. בהתחלה שיסו בו את הציבור על שאינו אוכף את חוקי הרגולציה, ועכשיו מעודדים אותו להמשיך לדאוג לשידורי חינם. העיקר שצ'רלטון לא ישדרו. רק שהפעם המימון לשידורים הגיע מן הסתם מכספי אגרת רשות השידור. חלק ניכר מהציבור אינו מעוניין לראות ספורט, במיוחד אחרי שערבי שני הופקעו בערוץ הציבורי למען משחקי כדורסל וכדורגל.

לא בטוח שאפשר יהיה לראות ב-one משחקים מהליגה האירופית העונה. זה נחמד לקשקש באינטרנט, להתלונן, להתבכיין ולהפריח סיסמאות, אבל בתכלס one מגלגלים את האחריות לפתחם של אחרים. מה עם האפשרות שהם עצמם יפתחו את הכיס לרווחת אוהדי הכדורגל?

"כל הכבוד לשר ארדן", כותרת ראשית ב-one

ואולי one לא עושים זאת משום שלוח השידורים שלהם צפוף במיוחד. אין לקנא במנהלת השידורים שלהם, שעסוקה נואשות בשיבוץ פאזל מסובך: האם לשדר את "קורע את הרשת" בשידור חוזר בפעם ה-64 לפני המגזין הכלכלי בשידור חוזר מס' 82, או להקדים את משחק המיני-יורו בין רומניה לקרואטיה, שהוקרן בחודש האחרון עשרות פעמים, ל"קורע את הרשת" הנ"ל.

ואולם, עוד לא אבדה תקוותנו: ייתכן שבערוץ one שומרים את המזומנים קרוב לחזה, כדי שיוכלו להשקיע באחד ממשחקי ההכרעה לעלייה למונדיאל בשבוע הבא, 17 משחקים שכמה מהם ישודרו בצ'רלטון ומיעוטם בערוץ הספורט וביורוספורט. כמו שפורסם בבלוג השידורים של אבנר סמיד, נשארו על המדף כמה משחקים המשוועים לערוץ טלוויזיה רעב שיתנפל עליהם בתשוקה חסרת מעצורים. אלא שערוץ one בימים אלה הוא נחל אכזב. אין בו כמעט תוכן עדכני, הוא מזרזף לופ של שידורים חוזרים, מין גל שקט ברצף. מסל הזכויות הצנוע שטיפח, מהודעות יחסי-הציבור על רכישת משחקים עם משפטים כמו "אנחנו שמחים" ו"אנחנו גאים", נותרו בערך הליגה הקפריסאית וליגת התיכוניים בכדורסל.

הפעילות של ארדן למען צופי הספורט מבורכת. מצד שני, כדאי שיזכור שכספי משלמי האגרה אינם הפקר. הם לא נועדו לממן אכיפת החלטות רגולציה. שר התקשורת מרוצה מהחיבוק שהוא מקבל מאתר ספורט גדול, אבל במחזור המשחקים הבא באירופה, בעוד שבועיים, כדאי שיבקש מ-one להתגייס גם הוא למען הצופים: להכניס את היד לכיס ולהוכיח שפיו, לבו וארנקו שווים. אם הנס הזה יתרחש, אנחנו בעד שמשרד התקשורת יפרסם הודעה לעיתונות באותו נוסח שבו פירגן האתר לשר ארדן: "one הוכיחו שאם הם רוצים – הם יכולים".

אוקטובר המר

משה בוקר ב"יציע העיתונות"

אוקטובר עבר והתפוגג, וכסאו של יו"ר מועצת ההימורים, צחי פישביין, נותר יציב. תקופה ארוכה היה פישביין על זמן שאול. עובדה: עיתונאי כדורגל בכיר ב"הארץ", משה בוקר, שהלוגו עם שמו מבטיח מידע אמין ובדוק ("מלה של בוקר"), הצהיר ביולי קבל עם ועולם, בין היתר ב"יציע העיתונות", כי "בחודש אוקטובר צחי פישביין הולך הביתה, זה בדוק וסגור, בדוק וסגור". לא חלף חודש ודווקא בוקר הוא זה שסיים תפקידו בסיקור ההתאחדות לכדורגל, אולי משום שבעיתון שלו הבינו שהם מעסיקים כתב-חצר של אבי לוזון. פישביין עודנו בתפקיד, הקוראים למדו מה שווה מלה של בוקר, אבל לא אלמן הנביא משה: נותרה הבטחה נוספת שלו שאמורה להחזיר את הברק ללוגו הדהוי – השרה לימור לבנת תסיים את תפקידה בחודש מרץ הקרוב. שווה להמתין בסבלנות.

בקטנה

סטטוס של רענן ברנובסקי מ"וואלה"

במסגרת פינתנו האלמותית הסוקרת את נפלאות האתיקה של עיתונאי הספורט מככב הפעם הסטטוס של רענן ברנובסקי מ"וואלה", שתחום סיקורו הוא בין היתר עלילותיו של אלירן עטר, המשחק בצרפת. בהנחה הזהירה שעטר אינו אחיו הביולוגי של ברנובסקי, נותר לתהות אם הם אכלו יחד מאותו מסטינג, ואם הפרשנים שמקשקשים ומלכלכים הם גם הקולגות מ"וואלה".

לתגובות: yegerm9@walla.co.il