ההפגנה בתל-אביב, היום (צילום: "העין השביעית")

כ-150 עיתונאים צעדו היום בתל-אביב במחאה על מדיניות הממשלה ביחס לשוק התקשורת. תחת הסיסמה "תפסיקו להפריע – תתחילו לעזור", קראו העיתונאים לשינוי כפול בגישת ממשלת ישראל. מחד מחו המפגינים על התערבות יתר של הממשלה בכלי התקשורת במדינה, כגון רשות השידור. מאידך מחו על אי-התערבות של הממשלה בשוק, כמו במשבר העובר על ענף העיתונות המודפסת.

הצעדה, מרחבת הסינמטק ועד לקריית-הממשלה, עברה בניחותא. למרות קריאת סיסמאות קצובה לאורך המסלול ("הון שלטון, לא תסגרו עיתון", "העם דורש עיתונות חופשית", "אמא, תגידי לי, למה יש עיתון אחד במדינה שלי?"), לא התלהטו היצרים. באופן טבעי, הקולניים יחסית מבין הצועדים היו העיתונאים שכבר קיבלו מכתבי פיטורים וייפלטו בקרוב אל שוק העבודה – עובדי מהדורות החדשות המקומיות, שהגיעו לצעדה מכל רחבי המדינה.

כשהגיעה קבוצת העיתונאים לרחבת הכניסה של קריית-הממשלה בתל-אביב, התברר כי לא כל הדוברים הזדהו עם המסר הכפול של ההפגנה. "הציפיות שלנו מהממשלה צריכות להיות קרוב לאפס", אמר רביב דרוקר, עיתונאי חברת החדשות של ערוץ 10. לדברי דרוקר, אירועי החודשים האחרונים מלמדים "שהממשלה הזאת, ואולי לא רק הזאת, תופסת את עצמה כאילו היא בצד השני שלנו. כאילו זה משחק סכום אפס. שאם לנו טוב אז להם רע, ולהפך". על כן, המשיך דרוקר, במקום לצפות לשינוי מהממשלה, על העיתונאים לפעול למען עצמם.

דרוקר החמיא למארגני הצעדה, ארגון העיתונאים בישראל ("הארגון הזה מצדיק כל דקה שהוא קיים"), והציע שתי דרכי פעולה סולידריות – בין-מערכתית וחוץ-מערכתית. הוא קרא לעיתונאים לעשות פולו-אפים למתחרים ולשתף פעולה גם "מאחורי הגב של השיוך הארגוני שלנו". לדבריו, "אם חוסמים אותנו עם ידיעה במקום מסוים – להעביר אותה בלי חשבון למקום אחר, כדי ללמד את העורך שלך והמו"ל שלך שהוא לא יצליח לחסום את האינפורמציה". נוסף לכך הציע דרוקר להקים ולממן קרן שתתמוך בעיתונאים שפוטרו ותעזור להם לשרוד, עד שהמודלים הכלכליים בשוק התקשורת יתאזנו מחדש.

גם דרור פויר, עיתונאי "גלובס", התייחס בדבריו אך ורק לניתוק בין הממשלה לתקשורת, ולא לשיתוף פעולה בין השניים. "תוציאו את הידיים שלכם [מהעיתונות]", קרא לשרי ממשלת ישראל. "בואו נבנה חומה סינית בינינו. [...] אין לכם שום נגיעה, לא לחופש הביטוי ולא לחופש העיתונות. זה לא שלכם לתת, וזה לא שלכם לקחת". עוד קודם לכן פנה פויר לשכבת ה"טאלנטים" בענף העיתונות וקרא להם, במלים בוטות (פעמיים אמר למגפון את המלה "תחת"), להפסיק לדאוג רק לעצמם ולהתגייס למאבק של כל עובדי הענף.

עוברים ושבים הביטו בעניין במפגינים, אך גם ראשי הארגון יודעים כי לא יוכלו להסתפק בעצם לכידת תשומת לב הציבור. נורית קנטי, עורכת התוכנית "מה בוער" בגלי-צה"ל, הדגישה בפני הנוכחים כי חשוב להסביר לכל מי שניתן מה עלולות להיות ההשלכות של קריסת העיתונות בישראל. קנטי קראה לכל עיתונאי ששומע אותה לפנות לבני משפחתו ולחבריו ולהסביר להם עד כמה צעדי הממשלה פוגעים בתקשורת וכיצד עלולה להתנהל המדינה בלא תקשורת חופשית ועצמאית. כך, היא מקווה, יוכלו העיתונאים לגייס תמיכה ציבורית רחבה.

בסיום ההפגנה קראו המארגנים לקהל הנוכחים להיפגש עימם שוב מחר, בבית-הדין לעבודה בתל-אביב, שם אמור להתקיים דיון בעניינו של יו"ר ועד עיתונאי "מעריב", חגי מטר, שפוטר מעבודתו יחד עם כל יתר עיתונאי "מעריב" ועדיין לא גויס מחדש. מטר עצמו נשא אף הוא דברים בהפגנה, ותיאר את השיעור החשוב שלמד יחד עם יתר עיתונאי "מעריב" בשבועות האחרונים.

"מה שלמדנו, באמצעות הכוח שלנו, בתור עיתונאים מאוגדים, זה שההתאגדות נותנת לנו יותר עצמאות ויותר חופש עיתונות", אמר מטר. "אנחנו התחלנו לכתוב כמו שלא כתבנו מעולם. התחלנו להתבטא כלפי חוץ, כלפי הציבור, מעל גבי העיתון והאתר, כמו שלא יכולנו מעולם לפני כן.

"זה דבר שאני מקווה ומאמין שאנחנו נוכל להמשיך ולעשות תחת כל הנהלה, עם או בלי עזרה ממשלתית, עם או בלי בעלים פרטיים. זה משהו שאני רוצה להאמין שבכל כלי התקשורת, עם ועדים חזקים, נוכל להשיג – עצמאות עיתונאית, חופש עיתונות, למען הציבור, למען הדמוקרטיה".