מה עשינו בחג

זהו היום הראשון לצאת עיתוני הדפוס אחרי שלושה ימי הפסקה, וכל עיתון מדווח לקוראיו מה "הם" עשו במהלך החג. הדיווח מספק מידע ובמקביל מעיד על קהילת הקוראים המצויה, או הרצויה, בעיני העורכים.

"800 אלף טיילו באתרים ובשמורות הטבע בראש השנה", נכתב בכותרת דיווח מאת צפריר רינת ב"הארץ". לפי דיווחו, האתרים העמוסים ביותר היו אגמון החולה, קיסריה, יער בן-שמן והר הכרמל. במקביל, מדווח רינת, גדשו כמה עשרות אלפי רוכבי אופניים את אזורי ירושלים, להב ובארי. בדיווח לא מוזכר הנוהג להימנע מטיול רגלי ולהסתפק בצליית בשרים לצד חניון הרכבים.

"ידיעות אחרונות" מקדיש עמוד שלם לסיכום החג, ורובו תפוס בתצלומים. בתצלום שנבחר לעמוד במרכז חלקו העליון של השער נראים שני גברים מעל מנגל עמוס בשיפודי פרגית וקבבים. האחד, מגבת על כתפו, הופך קבב ומחייך למצלמה. האחר, לראשו כובע מצחייה הפוך שעליו נחים משקפי שמש, מחזיק בידיו צלחת מלאה בבשרים שזה עתה הורדו מהגריל. הוא מקרב את פניו לצלחת תוך כדי פתיחת פיו, לסמן – הנה, אני עומד לאכול את האוכל.

לצד תצלומים אחרים, כולם של נופשים בטבע, מופיעה ב"ידיעות אחרונות" גם ידיעה קצרה. עמיר בן-דוד ואיתן גליקמן מדווחים על נתונים דומים לאלה שהופיעו ב"הארץ", אם כי אינם מזכירים רוכבי אופניים כלל ובמקום זאת כותבים על כחצי מיליון איש ש"הגיעו לעשות פיקניקים ביערות". עוד מדווח כי "הנופשים שחזרו לביתם בצאת השבת עמדו בפקקים כבדים בצפון, בכביש החוף ואפילו באזור אילת".

כתבי "ישראל היום" מדווחים על פני כמחצית העמוד כי "חג שמח עבר על עם ישראל". לפי הדיווח, חל שיפור בהקפדה על ניקיון בקרב הישראלים ו"כמויות האשפה שנאספו אחרי המטיילים הופחתו בכ-10% לעומת השנה שעברה". עוד מדווח בידיעה כי "בזמן שעם ישראל טייל ואכל בהמוניו, בבתי-החולים ברחבי הארץ נולדו 'תינוקות ראש השנה'" (הכוונה לתינוקות שנולדו במהלך ראש השנה). לדיווח נלווים תצלומים, בין היתר של ילדות המקרבות שיפודי בשר לפיהן ויולדות האוחזות בתינוקן שעה שבני זוגן מקרבים לפיהן תפוחים.

ב"מעריב" מרחיבים את תחום הסיקור ולצד ידיעת תצלום על הבילויים באתרי הטבע בישראל ותיירות המלחמה העונתית ("מצפה קונטרה והר בנטל ברמת הגולן היו גדושים באלפי סקרנים שביקשו לצפות על אזורי הקרבות העקובים מדם של מלחמת האזרחים בסוריה"), מתפרסמת גם ידיעת תצלום המוקדשת לחגיגות ראש השנה בקרב יהודים שאינם ישראלים. בתצלום נראית חגיגת החג של קהילת יהודים הגרים בפלורידה, ארצות-הברית.

לצד ידיעות התצלום מתפרסם דיווח נרחב מאת ארי גלהר על הנעשה באומן, אוקראינה, לשם הגיעו כמדי שנה עשרות אלפי מתפללים יהודים. דיווחו נפתח במתפלל אחד שנעדר השנה, הרב אליעזר ברלנד, שמבוקש על-ידי משטרת ישראל בחשד לביצוע מעשים מגונים ומצא מקלט במרוקו. לפי גלהר, הרב היה אמור להגיע ואף דאג לכאורה כי תמורת שוחד של מאות אלפי דולרים לא יוסגר לישראל, אולם בסופו של דבר נותר במרוקו.

בשער העיתון החרדי "המודיע" מופיעה הכותרת "המוני בית ישראל גדשו את בתי-הכנסת בימי ראש השנה ושבת שובה". "סופר 'המודיע'" מדווח כי "אלפים מילאו את רחבת הכותל המערבי בירושלים, את חצרות האדמו"רים ואת היכלי הישיבות [...] בערי הארץ ניכרה תכונה רבה בימי השבת והחג, ורבים נראו נוהרים אל בתי-הכנסת, בהם כאלה שאינם נראים בבתי-הכנסת בשאר ימות השנה. הם התקבלו בסבר פנים יפות וקיבלו הסברים על סדרי התפילות [...] בעלי תקיעה ומתנדבים רבים יצאו לבתי-חולים ולבתי-אבות ברחבי הארץ, כדי לזכות את המאושפזים, החולים והקשישים במצוות היום – שמיעת קול שופר". מטיילים ברכב ובאופניים, כמו גם צולי בשר, נעדרים לחלוטין מדיווחו של העיתון החרדי.

מה עשו האחרים

בכל העיתונים, למעט "מעריב", מדווח כי במהלך החג פרצו עימותים בעיר העתיקה של ירושלים. "שוטר נפצע, מתפרעים נעצרו", נכתב מעל דיווח קצר מאת ירון דורון המתפרסם בעמ' 23 של "ידיעות אחרונות". לפי דורון, "במהלך החג פרצו כוחות המשטרה שלוש פעמים להר-הבית בשל מהומות במקום". שוטר אחד נפצע קל, מדווח דורון, ו"עשרות מוסלמים נעצרו".

שוטר בהר-הבית, 6.9.13 (צילום: סלימאן חאדר)

אפרת פורשר מדווחת ב"ישראל היום" כי "עשרות ערבים נעצרו" ברחבת הר-בית לאחר שהשליכו אבנים לעבר כוחות הביטחון. לפי דיווחה, "המשטרה פרצה אל ההר ופיזרה את המתפרעים, תוך כדי שהיא מקפידה לאפשר ביקורים סדירים של יהודים בהר-הבית".

ב"הארץ" מגדיר ניר חסון את העצורים "צעירים פלסטינים". "בתקופה האחרונה", מציין חסון, "גבר המתח בקרב המוסלמים בהר-הבית, בעקבות העלייה במספר המבקרים היהודים במקום". משפט זה נבחר, בנוסח מעט שונה, להיות מודגש בליד של הידיעה ("באחרונה גובר הכעס בקרב המוסלמים בהר [...]").

מכבש לחצים לאישור מתקפה

העמודים הראשונים בכל העיתונים מוקדשים לסוריה ולניסיון האמריקאי להוביל קואליציה בינלאומית לתקיפת מטרות המזוהות עם שלטונו של בשאר אסד. "אובמה מתקשה לגבש רוב בקונגרס ובפסגת G-20 למתקפה בסוריה", נכתב בכותרת הראשית של "הארץ". בכותרת הראשית של "מעריב" מתואר מצב זה כ"הישג לפוטין". "נשיא במלכוד", נכתב בכותרת הראשית של "ישראל היום". "בודד במערכה" היא הכותרת הראשית ב"ידיעות אחרונות", כשלצדה תצלום של נשיא ארה"ב ברק אובמה בהבעה עגמומית. "הפנים אומרות הכל", נכתב לצד התצלום. ובכל זאת, העיתון אינו מסתפק בתצלום וטורח לספר על פני כמה וכמה עמודים על מערך הכוחות הבינלאומי לקראת תקיפה אפשרית בסוריה.

"אובמה איננו נלהב להתערב צבאית בסוריה, אולם הגיע למסקנה כי אם לא יעשה זאת, יחליש את עמדתו כמנהיג העולם החופשי, כיוון שהציב קווים אדומים – ואסד ציפצף עליהם", כותבת אורלי אזולאי בכפולה הפותחת של "ידיעות אחרונות". הפרשן הבטחוני אלכס פישמן מעריך כי הסיכוי שארצות-הברית תתקוף בסוריה "עומד היום על פחות מ-50%". לפי פישמן, ההתנהלות של אובמה "מתחילה להדאיג ממש" את בעלי בריתו במזרח התיכון (קרי: ישראל).

במאמר המערכת של "מקור ראשון" מעריך אמנון לורד כי נשיא רוסיה ולדימיר פוטין הוא זה שיזם את השימוש בנשק כימי נגד אזרחי סוריה.

ב"ישראל היום", השייך למי שהצהיר לאחרונה באופן רשמי כי הוא תומך במתקפה אמריקאית בסוריה, מאשימים את נשיא ארה"ב כי בשל הססנותו בשבוע שעבר, איבד את ה"מומנטום". "הפיקוד האמריקאי הנוכחי הוא הגורם הפחות תקיף ופחות מקצועי שידעה אמריקה מאז כינונה. הצבא אינו בוטח בכוחו", כותב דן מרגלית.

"גם דעת הקהל בכל הסקרים לא מבטיחה תמיכה", נכתב בכותרת המשנה לראשית של "ישראל היום". בפנים העיתון מובהרת המשמעות של הביטוי "לא מבטיחה תמיכה" – רק 19% מהאמריקאים והבריטים תומכים בתקיפה, 28% מהטורקים ו-36% מהצרפתים. בועז ביסמוט, עורך חדשות החוץ בעיתון, מביע אכזבה מעמדות אזרחי מדינות המערב. "כתב 'ישראל היום'" חתום על דיווח קצר שלפיו "בוושינגטון מצפים מאיפא"ק לשכנע לתמוך בתקיפה". הדיווח נסמך על ידיעה שפורסמה באתר "פוליטיקו", ובה נטען כי "כ-250 מנהיגים יהודים מתכננים להפעיל את השפעתם ולטעון שהחלטה שלא לתקוף עלולה לשרת את איראן במירוץ שלה להשגת נשק גרעיני".

"ההיסטוריה תזכור את הימים הללו לדיראון. בעיקר את העולם החופשי", כותב בן-דרור ימיני בפתח "מעריב". "עם כל אמצעי המודיעין שלו, עם כל עוצמתו, הוא עומד חסר אונים מול המשבר ההומניטרי הגדול ביותר של העשור האחרון". "הלובי למען ישראל יפעיל מכבש לחצים לאישור מתקפה", מדווח צח יוקד.

"רוב האמריקאים חשים שכבר היו בסרט הזה, ושהוא תמיד נגמר ברע", כותב חמי שלו ב"הארץ". "הם משלמים בחייהם של אלפים ובשלומם הפיזי והנפשי של רבבות, משעבדים את כלכלתם ואת רווחת ילדיהם לדורי דורות, ובסוף העולם גם שונא אותם בתמורה". ואילו סלמאן מצאלחה כותב במדור הדעות של "הארץ": "נשגב מבינתי כיצד השמאל הזה מתנגד להתערבות מערבית בסוריה ובאותה נשימה קורא לאותו מערב להתערב כאן כדי לפתור את הסכסוך הישראלי-פלסטיני [...] יש רגעים שבהם אדם לא יכול לעמוד בחיבוק ידיים. העולם צריך להתגייס כדי להפסיק את ההרג בסוריה".

חלק מהמכונה הגדולה

בסוף-השבוע הקרוב ימלאו 40 שנה למלחמת יום-כיפור, וזה כמה ימים ששני הטבלואידים המרכזיים של ישראל מסקרים את ציון הדרך הקרב. ב"ישראל היום" מצמידים הבוקר את סיקור המלחמה לסיקור טיולי החג. גדי גולן מדווח על השפעתם ההרסנית של שני חודשי שבי על גבריאל עובדיה, שעודנו "חי בטלטלה אינסופית". "ישראל היום" מזמין את קוראיו לאתר העיתון, שם מחכים להם סיפורים ותצלומים נוספים מימי המלחמה.

שער "24 שעות", 8.9.13

"40 שנה אחרי", נכתב הבוקר בכותרת המתנוססת בראש שער "ידיעות אחרונות" ומפנה את הקוראים לכפולת האמצע של העיתון. אביגדור קהלני, שזכה בעיטור הגבורה על לחימתו בגולן, מספק טור אישי. "לא הטכנולוגיה ניצחה, לא עובי המתכת וגודל התותח, אלא רוח הלוחמים", הוא כותב. "[...] כל אחד מאיתנו חייב לזכור שהוא חלק מאותה מכונה גדולה, ושבלעדיו המכונה תתפרק". לצד זאת מקדם העיתון מיזם לאיתור מצולמים מימי המלחמה ומזמין את הלוחמים לסדרת מפגשים עם אחיהם לנשק, שיתקיימו בשבועות הקרובים ברחבי המדינה. במוסף "24 שעות" מתפרסמת הראשונה בסדרת כתבות על המלחמה.

בשולי החדשות

א. איש השנה של סמדר פרי הוא עבד אל-פתאח א-סיסי, שתפס לאחרונה את השלטון במצרים בהפיכה צבאית. טורה של פרי, המתפרסם במדור הדעות של "ידיעות אחרונות", נראה כאילו נכתב עבור פקידי השלטון המצרים, מתוך תקווה שיתורגם ויוקרא באוזני מקבלי ההחלטות במדינה.

"גנרל סיסי נראה, בינתיים, כמו רובין הוד שלקח את העניינים לידיים כדי להכריז מלחמה נגד המנוולים", כותבת פרי. לדבריה, "הוא עושה סדר דרך טנקים בכיכרות, וסוגר ערוצי טלוויזיה שמסיתים – אלג'זירה בראש המחנה – להמשיך את מלחמת החילונים-דתיים במצרים [...] כשהגנרל הכריזמטי נלחם ברחובות, ומנסים לחסל את שר הפנים המצרי, אין לו ראש לשטויות על דמוקרטיה [...] אומרים שהוא מעדיף לנהל את מצרים מהפרופיל הכי נמוך. אומרים גם שהוא איש של הפתעות גדולות, וברגע האחרון יעלה על העגלה הפוליטית. אם יעלה, הוא ינצח. המיליונים של מצרים רגילים להעריץ את הצבא". גם המיליונים של ישראל.

ב. חיים לוינסון, מאחרוני העיתונאים החוקרים ב"הארץ", מדווח הבוקר כי רמי זיו, סגן ראש יחידת הפיקוח במינהל האזרחי, לקח חלק מרכזי בניהול משא-ומתן עם האגודה השיתופית "אמנה" על הרחבת הבנייה בהתנחלות פדואל, שבה הוא מתגורר. "ביום הוא הוציא לזאב חבר [מזכ"ל אמנה] צווי הריסה, ובלילה נפגש איתו, לבקש ממנו תנאי בנייה טובים יותר בשביל יישובו", מגדיר זאת לוינסון.

ג. תומר גנון מדווח ב"כלכליסט" כי "תיק הדגל של המשרד להגנת הסביבה נגד ארבע חברות הדלק הגדולות" הסתיים בהסדר טיעון. לפי דיווחו, החברות דלק, סונול, פז ודור-אלון הודו והורשעו בקרוב ל-200 מקרים שבהם לא דיווחו על דליפת דלקים מתחנותיהן. על-פי ההסדר, תמורת ההודאה באשמה יימחקו ההאשמות נגד המנהלים הבכירים בחברות וישולמו קנסות בסכומים נמוכים יחסית, בין 350 ל-850 אלף שקל לחברה.

ד. מאמר המערכת של "הארץ" קורא למנהיגי המדינה ולראשי הצבא להתנתק מזכרון השואה בבואם לקבל החלטות ביצועיות, וזאת בעקבות כתבתו של ארי שביט על מטס חיל האוויר בשמי אושוויץ. באתר זה כתב חנוך מרמרי על רשמיו מכתבתו של שביט.

ענייני תקשורת

בשער "הארץ" נמצא מקום לידיעה על פסק הדין שדחה את מרבית תביעת הדיבה שהגישה תנועת אם-תרצו. עו"ד נדב העצני, שייצג את התנועה, אמר לכתב "הארץ" ניר חסון כי בכוונת התנועה לערער לבית-המשפט העליון.

גדעון לוי מאחל יום הולדת 90 שמח לעיתונאי אורי אבנרי במדור הדעות של "הארץ".