ערב החלטת משרד הבריאות להרחיב את מתן חיסון הפוליו המוחלש לכלל מדינת ישראל, שודר בתזמון מושלם במגזין יום השישי של ערוץ 1 תחקיר על חיסון וירוס הפפילומה, נגד סרטן צוואר הרחם. החיסון נכנס לא מכבר לסל התרופות של משרד הבריאות, ועומד להינתן לבנות כיתה ח' כשגרת החיסונים הבית-ספרית. על אף שהחיסון מוכרז כבטוח על-ידי משרד הבריאות הישראלי, הכתבת, יפעת גליק, הביאה צרור של עדויות מהארץ ומהעולם על בנות עשרה שהיו בריאות לגמרי, וזמן קצר לאחר מתן החיסון חלו מאוד, עד כדי פגיעה בראייה, שיתוק ונכות קשה.

חרף העובדה שאיילה חסון, מנחת "יומן", נזהרה מלקשר בין חיסון וירוס הפפילומה לבין חיסון הפוליו המוחלש, אולי כדי שערוץ 1 לא יואשם בהסתת הציבור נגד החיסון, הרי שהתחקיר שהציגו היא וגליק משמעותי ביותר גם לנושא האקטואלי של חיסון הפוליו.

בתחקיר הופיע פרופ' אפרים סיגלר, מנהל היחידה למחלות צוואר הרחם בבית-חולים כרמל, שהמליץ על מתן החיסון נגד סרטן צוואר הרחם. אולם גליק איתגרה את הרופא וחשפה את מעטה האובייקטיביות שהפגין כביכול, כששאלה אותו אם מחקרו מומן על-ידי חברת התרופות משווקת החיסון. פרופ' סיגלר השיב על השאלה בחיוב. נוסף לכך העיד שבשעה שהמליץ בפני ועדת הכנסת על הכללת החיסון בסל התרופות הישראלי (שמשמעותה רווח כספי גדול לחברת התרופות), "לא זכר" לציין בפני הוועדה שחברת התרופות שמייצרת את החיסון מממנת את מחקריו.

עוד התראיין בתוכנית פרופ' עוזי בלר, מנהל אגף נשים ויולדות בבית-החולים שערי-צדק, שאישר שאכן מדיניות החיסונים בארץ ובעולם מערבת בתוכה שיקולים אינטרסנטיים של בעלי מניות ומשקיעים המפעילים לחצים על ארגוני בריאות ועל רופאים. "הם רוצים לראות רווח", הוא פסק, והשאלה העולה כאן בפני הצופה, גם אם היא אינה נשאלת במפורש על-ידי הכתבים, היא האם המלצתם הגורפת של רופאים מומחים כיום להתחסן בחיסון הפוליו המוחלש היא בהכרח המלצה אובייקטיבית חסרת פניות, או שהיא עשויה להיות נגועה במרדף אחר רווח? ומה באשר להמלצת משרד הבריאות, הנשען גם הוא על המלצות רופאים?

לא רק הכתבה עצמה עוררה שאלות קשות. גם הראיון שערכו גליק וחסון עם ד"ר אמיליה אניס, ראש אגף לאפידימיולוגיה במשרד הבריאות, הצטיין בביקורתיות עיתונאית שכה חסרה בדיונים התקשורתיים בנושאים הרפואיים האקטואליים. בראיון, חרף התעקשותה של נציגת משרד הבריאות שחיסון וירוס הפפילומה בטוח, חזרה והדגישה גליק כי מהעובדות שנחשפו בתחקיר עולה כי זהו חיסון שנוי במחלוקת. שאלותיה הנוקבות של גליק אילצו את הרופאה באולפן להתייחס לבסוף גם למקרי המחלה בקרב נערות מתחסנות. ד"ר אניס הסבירה כי סמיכות האירועים אינה מוכיחה קשר סיבתי, אולם לא התייחסה לשאלת הסבירות שאלו מעלים.

הראיון חשף דפוס התנהלות של משרד הבריאות שמטרתו לייצר התנהגות צייתנית ולהשתיק ביקורת ציבורית. זאת, על-ידי שימוש בנימה החלטית המצדדת ללא סייגים במתן החיסון, נימה שאינה מאפשרת מרחב של ביקורת או בחינה מחודשת, גם כשיש עדויות שלאורן היה ראוי לפחות לסייג את ההמלצות לחיסון וליידע את הציבור על רמת הסיכון הכרוכה בו.

כך ד"ר אניס הגיבה במלים "חד-משמעי" כשנשאלה על-ידי חסון אם היא ממליצה לציבור לחסן את ילדיו בחיסון הפוליו החי-מוחלש, וחזרה על אותן מלים נחושות כשנשאלה אם תמליץ לאמהות להמשיך לחסן את בנותיהן בחיסון צוואר הרחם. זאת, למרות העדויות הקשות של נערות משותקות שנראו רגע לפני כן על המסך. העמדה החד-משמעית, שאינה מותירה מקום לספקות ולתהיות גם כשאלו מתבקשים, מחלישה את העמדה של רופאי משרד הבריאות. למעשה, בשפת הקוד הממסדית, "חד-משמעיות" אין פירושה העדרם של סיכון ועדויות לסיכון, אלא אי-נכונות להתייחס אליהם או למצער נכונות לבטלם כלאחר יד.

תחקיר "יומן" של ערוץ 1 חשף בפני הצופים את הפוליטיקה שמאחורי מדיניות הממסד הרפואי ואת פרקטיקת הכוח המשפיעה על החלטות משרד הבריאות. זהו הצד הלא מואר בהתנהלות המשרד, זה שבדרך כלל נותר חבוי וסמוי מעין האזרח הפשוט. חשיפתו, ערב התחלת "מבצע חיסון הפוליו הגדול", ולאור "מגפת הקונפורמיות" העיתונאית שהשתלטה על השיח התקשורתי בשבוע האחרון, מאפשרת לצופה לבחון באופן ביקורתי את הוראת החיסון הארצית, ולבחור מתוך מודעות ואחריות, ולא מתוך עיוורון ובורות.