האתיקה המופלאה של כתבי כדורגל הוארה מחדש בצבעים ססגוניים, באייטם ששודר בתוכנית הספורט של רדיו 102. כיוון שהסיפור הזה נולד ב-one, אפשר למקד את הסוגיה באתיקה הנהוגה באתר זה, אבל הבעיה רחבה יותר ונוגעת גם לכתבים מכלי תקשורת אחרים.

יום שלישי, 2 באוקטובר 2012, 18:30: מנחי התוכנית, אופירה אסייג, מנהלת התוכן של one, ואייל ברקוביץ', מותחים ביקורת על החלטת מכבי חיפה לסגור את האימון לתקשורת ולאסור על אנשיה להתראיין, זאת בעקבות משבר פתיחת העונה. מהשיחה עולה שבמכבי חיפה נעלבו מהתבטאויות של ברקוביץ' ביחס אליהם.

אסייג משחררת את המשפט הבא: "ומה כבר אמרת, סך-הכל אמרת עליהם קן צרעות? אם יום אחד באמת יהיה איזה עיתונאי עם ביצים שיוציא את כל מה שיש, את כל המריבות שיש, ולא יפחד מתביעות, ויצליח להוציא מה הולך ומה לא הולך, אנשים ייקחו הכל בפרופורציות הנכונות. שילמדו לקבל ביקורות וילמדו לקבל מחמאות".

מהדברים שאמרה אסייג אפשר להבין שבתקשורת הספורט, כולל one, אין כיום עיתונאי אמיץ. כי מה כבר ביקשנו? קצת תעוזה, קצת סקרנות, קצת עבודה עיתונאית.

כתב one דורון בן-דור (צילום מסך: מתוך שידורי one)

בשלב זה הצטרפו לשיחה זוהיר בהלול הוותיק ודורון בן-דור, כתב one המסקר את מכבי חיפה. בתוך שתי דקות התברר למה אין פה כתב עם ביצים. בן-דור: "לפני שבועיים אני נמצא באימון מכבי חיפה, אני רואה שהשחקנים בסיום האימון עם רגליים תפוסות, גמורות, אני מרים טלפון לרובן [עטר, המאמן], מדבר איתו בתוך המתחם, אני אומר לו, 'רובן, השחקנים שלך גמורים, תפוסים, בלחץ אדיר, קח אותם, תעשה להם איזה ארוחת גיבוש, תעשה להם משהו, תשחרר אותם'...".

ברקוביץ': "למה אתה צריך להגיד להם את זה? מה זה הדבר הזה, דורון, שעיתונאי מייעץ למאמן מה לעשות?".

בן-דור: "אז מה? בוא לא נהיה תמימים...".

ברקוביץ': "מה זאת אומרת בוא לא נהיה תמימים? אם אני הייתי מאמן, מה, אני הייתי רוצה ממך עצות? אני לא מבין, יש לו עוזר מאמן, יש לו בעלים, מה זה הדבר הזה? למה אתה צריך לתת עצות למאמן?".

בן-דור: "מכיוון שאני מהזווית שלי רואה דברים שאחרים לא רואים".

ברקוביץ': "אז מה אם הזווית... התפקיד שלך זה לסקר את המועדון, אתה לא מנהל מקצועי של המועדון".

בן-דור: "מסכים איתך לחלוטין, אבל לא משנה, ברגע שאני באתי ואמרתי, ורובן אמר לי, 'אתה יודע מה, דורון, אני אקח את זה בחשבון', ומאז שום דבר... הכל הפוך, החבר'ה מבוהלים...".

בהלול: "מיטשטש הקו בין עיתונאי למועדון, ולכן ההערות של ברקוביץ' לדורון הן הערות נכונות. אני חושב שתפקידנו לבקר ולשקף את המציאות, ולאו דווקא לתת עצות למכבי חיפה או לכל מועדון אחר. אנחנו בכל אופן בתקופתנו לא היינו מעורבים בדברים האלה. היינו באים נקיים, טהורים, זכים, ומבקרים את המועדון כמו שצריך".

אסייג: "אבל זוהיר, דורון הוא לא הבעיה של מכבי חיפה".

נכון. דורון בן-דור הוא לא הבעיה של מכבי חיפה, הוא הבעיה של עיתונות הספורט בישראל, על אף שההגדרה "עיתונות" גדולה על המקרה בכמה מספרים. על פניו מדובר באוהד מכבי חיפה שמתפקד גם כעיתונאי, רואה מהצד דברים שמתפרשים בעיניו כבעייתיים ומספיק טיפש כדי לספר בשידור רדיו על העצה שנידב למאמן ועוד להתלונן שלא שמעו לו.

נראה שבן-דור לא מבין שתפקידו מתחיל בלהיות במקום האירוע ומסתיים בלדווח עליו. הוא בטוח שב-one משלמים לו גם כדי לדאוג לאינטרסים של מכבי חיפה. איפשהו בכיסו תחובה תעודה המעידה שהוא עיתונאי מטעם ההתאחדות לכדורגל, אבל מלבד כניסה חינם למשחקים, היא אינה מעידה על בעליה שהוא מבין את תפקידו.

הכתב "החזק ביותר בחיפה והצפון", העידה עליו כותרת ב-one לידיעה על חגיגות בר-המצווה של בנו לפני כשנה וחצי. אלא שעוצמתו של בן-דור מתבטאת לא בתחקירים אמיצים, אלא ביכולתו למשוך למסיבה המשפחתית שלו שחקנים ובעלי תפקידים במכבי חיפה. האם אלו השאירו צ'קים בכניסה?

"כולם בכרמל אוהבים את בן-דור", העיד אחד מכיתובי התמונות. אם כך, לעיתונאי שהוא גם הכי חזק וגם הכי אהוב בכרמל נותר רק להוכיח שלנגד עיניו טובת הקוראים, לא טובתו של רובן עטר.

עמיר פלג מגיה

עוד פרק מאלף בסדרת "סחבקלנד", כך הציג עמיר פלג בטורו השבועי הפופולרי ב"ידיעות אחרונות" התנהלות לא תקינה לדעתו של מאיר לוי, משבץ שופטי הכדורגל. פלג ביקר את לוי על ששימש מבקר שיפוט במשחק שניהלו חבריו הטובים, ולא שכח לציין כי בעבר, בהיותו שופט פעיל, הסתבך עם דו"חות נסיעה כוזבים וביצע הונאת מס שעליה שילם כופר.

עד כאן ביקורת לגיטימית. אלא שבנסיונו להעצים את הדה-לגיטימציה, הזכיר פלג, ולא בפעם הראשונה, שגיאות כתיב בדו"חות שיפוט שכתב לוי. "סותר" במקום "סוטר" למשל. לטור של פלג גויס איור שבו נראים לוי והשופט אלון יפת כשהם אוחזים ב"דו"ח שיפוט" שבו כתובות מלים בשגיאות מכוונות: "קושר גופני", "שיטף פעולה", "שלת במשחק", "היה כרוב לארועים" ו"לא השפיע על התוצעה".

האיור בטורו של עמיר פלג

קשה להבין מה טעם מצא פלג, ויחד איתו הקריקטוריסט אופיר בגון והעורך, בהיטפלות המכוערת הזו, שממוססת את הביקורת הלגיטימית שלו לנוזל עכור של הלבנת פנים. מדוע לא הסתפק בביקורת עניינית על התנהלותו המקצועית והאתית של לוי, ובחר לקשט אותה במה שבקלות יכול להיות תוצאה של דיסלקציה, למשל. לוי אולי חלש באיות, אולי התנסחות בכתב היא לא הצד החזק שלו, אבל מה הקשר בין העובדה הזו להתנהלותו ולתפקודו?

פלג, שהיה בעבר העורך בפועל של מדור הספורט ב"ידיעות", נתקל בטקסטים רבים שנכתבו בשגיאות גסות על-ידי עיתונאים שכתיבה בעברית תקנית אמורה להיות אומנותם. אם החומרים הללו לא היו עוברים עריכה, מאיר לוי היה נוכח לדעת שהוא לא לבד. יתרה מזאת: גם שכתוב, הגהה ועריכה לא תמיד מספיקים. פעמים רבות התפרסמו בעיתונים, כולל ב"ידיעות", טקסטים עם שגיאות מביכות. טורי ביקורת ספורט שכתבתי כאן, וכתבו אחרים במקומות אחרים, עסקו לא פעם בציון שגיאות מהסוג הזה, משום שרהיטות, תקינות לשונית ודיוק הם מדרישות מקצוע העיתונאות. הם אינם מדרישות המקצוע של שופט כדורגל.

מכות מתחת לחגורה הן מפלטם של חלושי הטיעונים, ומפתיע לראות את פלג, בעל טור חד ומושחז בדרך כלל, מצטרף לשיירה הלא מכובדת הזאת. הקוראים מן השורה, שרבים מהם מחליפים לא פעם, בעוונותיהם, עי"ן באל"ף, יירתעו מלהצטרף לשמחה לאיד הירודה של "ידיעות".

בקטנה

ספורט "הארץ" רשם שפל כשביום שישי (5 באוקטובר 2012) ירד לעמוד אחד בלבד, במקום שניים ויותר בימים אחרים. זה קרה דווקא בשבוע שבו פירסם כתבה חשובה מאת משה בוקר על הלחצים המופעלים על מאמן בית"ר ירושלים לשתף שחקנים בגלל קרבתם לאנשים שתורמים כסף לקבוצה. כתבה שאף זכתה ב"ישראל היום" לקרדיט נדיב, ונדיר במקומותינו.

לתגובות: yegerm9@walla.co.il