בקרוב אולי יוכלו אסף רפפורט ושותפיו להזמין ארוחה במקדונלד'ס בלי לשלם, לפחות מבחינה חשבונאית. לפי הפרסומים האחרונים, ארבעת מייסדי חברת הסייבר וויז נמצאים בישורת האחרונה של המגעים לקבלת הזיכיון להפעלת רשת המזון המהיר בישראל.
כ-230 סניפים, מחזור מכירות שנתי של כ-1.8 מיליארד שקל ומותג בינלאומי שכל ילד בישראל ובעולם מכיר. אחרי האקזיט הגדול בתולדות ההייטק הישראלי, רכישת השליטה ברשת 13 והכניסה לעסקי התוכן הדיגיטלי עם "ישראל בידור", נראה כי התיאבון העסקי של רפפורט ושותפיו ממשיך להתרחב.
העסקה עם מקדונלד'ס טרם הושלמה, אבל היא כבר מספקת הזדמנות לבחון מחדש את מה שמתחולל בשוק התקשורת הישראלי. כניסתם של אנשי ההייטק לעסקי הטלוויזיה התקבלה אצל רבים כתקווה גדולה, על רקע מצוקתה הכלכלית של רשת, המאבקים על עצמאותה העיתונאית והחשש מפני פגיעה בפלורליזם.
הצהרותיהם של רפפורט ושותפיו בדבר חשיבותה של תקשורת חופשית ועצמאית השתלבו היטב בדימוי הציבורי שלהם ובפעילותם הציבורית בשנים האחרונות. אלא שהכניסה לעולם התקשורת משתלבת כעת במערך רחב הרבה יותר של השקעות, החזקות ואינטרסים מסחריים, שחלקם נוגעים ישירות לתחומים המצויים בליבת הסיקור העיתונאי.
מתן חודורוב, יו"ר ועד העובדים בחדשות 13, בכנס החירום להצלת חדשות 13, 14.7.24, תל-אביב (צילום: אור בן-אסולי, ארגון העיתונאים והעיתונאיות)
לפי בדיקת "כלכליסט" מיולי האחרון, תיק ההשקעות של רפפורט כלל 37 השקעות פעילות בחברות, לצד השקעות בקרנות הון סיכון, ובהן החזקות בעולמות הסייבר, הבינה המלאכותית וטכנולוגיות ההעסקה. בין החברות שבהן השקיע נמצאות אנתרופיק ודיל.
על פי פרטים שדווחו, רפפורט גם השקיע בעבר בקנדה גלובל, חברת נדל"ן הקשורה לברק רוזן ואסי טוכמאייר, וקבוצת מייסדי וויז ניהלה מגעים לרכישת החזקות בהרצליה מדיקל סנטר (המהלך האחרון נבלם לאחר שקופת חולים כללית מימשה את זכות הסירוב שלה ביחס למניות שעמדו למכירה).
רשימת הנכסים, הקשרים והאפשרויות העסקיות הולכת ומתארכת, ועמה גם רשימת הנושאים שבהם עשויים להצטלב האינטרסים של המשקיעים עם פעילות כלי התקשורת שהם מממנים.
קוקה קולה 12
מקדונלד'ס מדגימה היטב את הקושי. מדובר באחת המעסיקות והמפרסמות הבולטות במשק, בענף שמצוי במוקד של דיונים ציבוריים ורגולטוריים הנוגעים לבריאות הציבור, תזונה, יוקר המחיה, יחסי עבודה, תחרות וצרכנות.
תוסיפו לכך את הרגישות הפוליטית והציבורית המתלווה למותג בינלאומי הפועל בישראל ואת קשריו עם ספקים, בעלי נכסים, קניונים ורשויות מקומיות, ותקבלו רשת מסועפת של אינטרסים שנוכחותם בסדר היום העיתונאי כמעט מובטחת.
מה יקרה כאשר כתבי הצרכנות ירצו לבחון את מחירי הרשת, את איכות המזון או את התנהלותה כלפי עובדיה? כיצד יסוקרו החלטות וצעדים שעשויים להשפיע על רווחיותה? מה יהיה דינם של תחקירים על ענף המזון המהיר, על ספקיו ועל מתחריו של הזכיין החדש? אלו סוגיות יומיומיות לחלוטין בעבודתה של מערכת חדשות מסחרית, שלרגע אחד עלולות להפוך לרגישות במיוחד מבחינת הגורמים המממנים אותה.
דודי ורטהיים, בעל השליטה בערוץ 12, קוקה קולה ישראל ובנק מזרחי (צילום: סיון פרג')
כדאי לזכור שכבר ראינו בישראל כיצד נראים מפגשים כאלה בין עיתונות לעסקים. משפחת ורטהיים מחזיקה בשליטה בקשת 12 באמצעות החברה המרכזית למשקאות, והיא נמנית גם עם בעלי השליטה בבנק מזרחי טפחות. החברה המרכזית חולשת על קוקה קולה בישראל ועל שורה של מותגי מזון ומשקאות נוספים. לאורך השנים עלו שאלות בדבר אופן הסיקור של ענפים וחברות אלה בחדשות 12.
בשנת 2021, למשל, נחשף ב"העין השביעית" כי ב"תוכנית חיסכון" שודרו אייטמים מחמיאים על בנק מזרחי טפחות, בלי שניתן גילוי נאות לצופים על הקשר בין בעלי השליטה בבנק לבעלי השליטה בערוץ. חברת החדשות השיבה אז כי שידרה גם אייטמים שליליים על הבנק.
גם הסיקור של המיסוי על משקאות ממותקים עורר ביקורת ציבורית ביחס לזיקה שבין קשת לבין עסקי המשקאות של בעלי השליטה בה. מקרים אלה מדגימים כיצד שאלות על אופן הסיקור ועל הגילוי הנאות מתעוררות בנושאים כלכליים וצרכניים שגרתיים.
ההשוואה לקשת ולמשפחת ורטהיים מתבקשת במיוחד לנוכח ההבטחה המשתמעת מחילופי הבעלות ברשת 13. במשך שנים נמתחה ביקורת על ריכוזיות הבעלות בתקשורת הישראלית, על שילובם של אינטרסים עסקיים חיצוניים בבעלות על כלי תקשורת ועל התמריצים הכלכליים שעלולים להשפיע על עבודת המערכות.
עידן עופר, בעל השליטה בחברה-לישראל, השולטת בבתי-הזיקוק. לשעבר בעל השליטה ברשת, מפעילת ערוץ 2 (צילום: משה שי)
משקיעים מעולם ההייטק נתפסו כ"נקיים" יחסית מאינטרסים, כאלה שלא ייקלעו לניגודי העניינים המלווים את הטלוויזיה המסחרית בישראל מאז הקמתה, עם בעלים שהגיעו מתחומים עתירי רגולציה כמו אנרגיה מזהמת, בנקאות ומזון מהיר. חילופי הבעלים בערוץ 13 נשזרו בהבטחה לניסיון להתמודד עם אותה בעיה מבנית. אבל ככל שמתרחבת הפעילות העסקית של מממני הערוץ, ההבטחה הולכת ומתרחקת.
שלא לדבר על הפרסומים על כך שבניהול הערוץ וחברת החדשות שלו מעורבים באופן ישיר לא רק רפפורט, אלא גם יועץ התקשורת שלו, זמיר דחב"ש. ניגודי העניינים שמעוררות ההחזקות של רפפורט וחבריו מתגמדים לעומת אלו שמעוררים שלל הלקוחות של משרד היח"צ "שלום תל אביב" שדחב"ש הוא מייסף שותף שלו.
בין היתר נמנים על לקוחות המשרד חברות מטא, מפעילת פייסבוק ואינסטגרם, וחברת מיקרוסופט, כשלצדן שורה של חברות סייבר וקרנות השקעות בולטות, פירמת ראיית החשבון pwc, בית ההשקעות האמריקאי בלאקרוק, הבנקים וואן-זירו, לומברד אודייר וברקליס, קופת חולים כללית, תנובה, חברת התרופות באייר, חברת האנרגיה רציו שבבעלותה מניות במאגר לוויתן, חברת הנדל"ן אזורים, חברת האחזקות עופר גלובל של אייל עופר, ג'נרל אלקטריק, משרד עורכי הדין אגמון-טולצ'ינסקי המתמחה בייצוג מונופולים ועוד.
חדשות 13 בידור?
בתוך כך, רכישת השליטה ב"ישראל בידור" מוסיפה ממד נוסף של בעייתיות, ניגודי אינטרסים ואיום על העצמאות והמקצועיות העיתונאית בחדשות 13.
קרן מריט מחזיקה כיום בשליטה גם בערוץ טלוויזיה מרכזי וגם בקבוצת תוכן דיגיטלית בעלת נוכחות משמעותית ברשתות החברתיות. שתי הפעילויות שונות זו מזו במאפייניהן, בקהלי היעד שלהן ובמודלים העסקיים שעליהם הן נשענות, אולם שתיהן פועלות בשוק תשומת הלב הציבורית.
צילום מסך מחשבון "ישראל בידור" באינסטגרם
קבוצות תקשורת מסוגלות להציע למותגים מסחריים חשיפה, תדמית ונוכחות בערוצים שונים, ולעתים לטשטש את הגבולות שבין תוכן מערכתי, בידור, יחסי ציבור ופרסום. לכן חשוב במיוחד להבטיח שהשילוב בין הפעילויות ילווה בהפרדה ברורה בין אינטרסים מסחריים לבין שיקולים עיתונאיים, וכן בשקיפות לגבי תוכן ממומן וקשרים עסקיים רלוונטיים.
אפשר וצריך לקבוע לשם כך כללים ברורים. פרסום סדור ומתעדכן של הזיקות העסקיות המהותיות של בעלי השליטה והמממנים, נוהלי גילוי נאות לסיקור הנוגע להם, מנגנון עצמאי לטיפול בתלונות על התערבות בתוכן והבטחת עצמאות המינויים והעריכה בחברת החדשות.
רצון טוב לא מספיק
רפפורט ושותפיו הביאו אל ענף התקשורת הישראלי משאבים כלכליים משמעותיים, בשעה שענף זה זקוק להשקעה, להתחדשות ולתחרות. לצד האפשרויות החדשות מגיע גם צורך באחריות ציבורית המתרחב עם כל השקעה נוספת.
הזיכיון המסתמן של מקדונלד'ס מספק הזדמנות להעמיד את האחריות הזאת במבחן מוחשי. כדי שהציבור יוכל לסמוך על החדשות המגיעות אליו, צריך להבטיח שהן יוכלו להיכנס גם למטבח של בעלי הבית, גם כאשר הממצאים עלולים לקלקל להם את התיאבון.