״עימות עם הולנד״ ו״משבר דיפלומטי״ בעקבות תקרית של ״חיפושים משפילים בשדה התעופה״. כך דיווחה התקשורת בישראל לאחר שרשויות המכס בנמל התעופה סכיפהול בדקו תכולת מזוודות של 15 נוסעים ישראליים.
התקרית בסכיפהול ואזהרת משרד החוץ מפני בדיקות כבודה ״ארוכות ופוגעניות״ ליבו את תסביך הרדיפה האנטישמית. ישראלים רבים תהו מי מסמן דווקא אותם ולמה? איך בדיוק עובדת מדיניות האכיפה החדשה? האם שקדי המרק שאנחנו אוהבים להביא ביבוא אישי מהארץ גם חשודים? ולמה נטפלים רק אלינו? שלא לדבר על ההחרמה השערורייתית של רמת הגולן, עוד צעד לתוך התהום של החרם הטוטלי.
ככה זה כשניזונים מהתקשורת בישראל בה שולט שיח ״העולם נגדנו״. במקרה הזה התקשורת הישראלית חצתה את הגבול מסתם הדהוד תעמולה והמציאה המצאות.
בלי בכלל לבדוק מה בדיוק קרה בסכיפהול ולמה, שמענו כתב ערוץ 13 מתאר ברגש בדיקות ״משפילות״, ואיך מעמידים ישראלים בצד, ועובר ברצף תודעה לדבר על הביורוקרטיה ההולנדית בזמן מלחמת העולם השניה. התקשורת הישראלית לא נתנה לעובדות לבלבל אותה. בהולנד מסמנים יהודים ונטפלים אליהם, וצריך שהציבור ישאר דרוך ומודאג מכוונות הצוררים באירופה.
הסיפור הוא כזה: עד עכשיו מדינות אירופה רק דיברו על איסור על יבוא מוצרי התנחלויות לאירופה, עודדו חברות לא לעשות עסקים עם התנחלויות והנחו לסמן את המוצרים הללו לידיעת הצרכנים.
כל זה לא חדש. ב-22 בספטמבר נכנסו בהולנד לתוקף הנחיות לגבי אכיפת איסור על יבוא מהתנחלויות, כולל יבוא אישי. עד לאחרונה, פיקוח על כניסת מוצרי התנחלויות וסימונם לא נאכפו מעולם ברצינות על ידי אף מדינה אירופאית. בפועל הנחיות התקיימו מן השפה לחוץ, כלא יותר מהצהרה שמדיניות ההתנחלויות של ישראל היא הפרה של החוק הבינלאומי.
ההערכות הן שבכל מקרה, תוצרי ההתנחלויות מהווים כחמישית מסך היבוא החקלאי מישראל לאיחוד האירופי. הולנד היא שותפה בכירה בסחר עם ישראל וגם האכיפה הכי דרקונית של האיסור החדש לא תשנה מציאות זאת באופן דרמטי. מחקר הולנדי ביסס כי שני שלישים מהסחר של האיחוד האירופאי עם ישראל מקורם בהולנד, מתוכן 12% השקעות ישירות, כולל בתעשיות הנשק.
כשלוקחים בחשבון נתונים אלה, התמונה הכללית ברורה – עם כל הכוונות הטובות של אירופה לאותת אי נחת מהאלימות הגואה והפוגרומים בשטחים, ההגבלות על הסחר הן נמר של נייר ואין שום אינדיקציה לשינוי דרמטי בסטטוס קוו של עסקים כרגיל עם ישראל.
כמובן שבישראל לאורך השנים לא הסתפקו בלחץ דיפלומטי להסרת סימונים והגבלות, שממילא לא נאכפו, אלא ניסו למצוא כל דרך אפשרית לעקיפתן, בין אם בערבוב ענבים מיקבי ״בוטיק״ בשומרון עם ענבים מראשון לציון ובין אם בהונאה לשמה, תוך סימון מוצרי התנחלויות כ״made in Israel״.
בכל אופן, בעקבות ה״סקנדל״ בסכיפהול שנברא במוחם הקודח של עיתונאים ישראלים, רשות המכס ההולנדית הכחישה מכל וכל אכיפה קולקטיבית על נוסעים מישראל וטענה שבדיקות המכס שבוצעו בשדה התעופה היו שגרתיות ולא התבצעו במטרה לאכוף את ההנחיות החדשות.
עוד הצהירו כי גם אם היו מאד רוצים (למען הסר ספק, הם לא) אין להם כח אדם ליישם אכיפה גורפת של האיסור על כל טיסה או נוסע מישראל. אפילו ״הוועד המרכזי״ של הקהילה היהודית נאלץ לפרסם הודעת הרגעה שמבקשת מהציבור להמנע מלהפיץ שמועות מוגזמות ולא נכונות.
הבהרה זאת יצאה מטעם גוף בעל אוריינטציה ימנית, שמייצג את תומכי ממשלת ישראל הפנטיים ביותר, מתוך מגוון רחב של קהילות יהודיות. למרות שלא מדובר בוועד נבחר, זהו הגוף שרשויות בהולנד מתייחסים אליו כדוברות הרשמית של ״יהדות הולנד״.
למרות שנציגיו זועקים השכם וערב ״אנטישמיות״ על כל ביקורת ציבורית על ישראל, הם כן טרחו להבהיר את העובדות לגבי התקרית בסכיפהול, באותה נשימה בה הביעו התנגדות נחרצת לאיסור על ייבוא מהתנחלויות, כיוון שהדבר מהווה ״פגיעה ביהודי הולנד״.
במלים אחרות, הם הדהדו את התעמולה הישראלית שמקורה בתקשורת הישראלית, שמדובר ברדיפה אנטישמית. וכך הם הפכו את כולנו, יהודים וישראלים שחיים בהולנד, בעל כורחנו, לתומכי בן גביר וסמוטריץ׳, שקשה להם מאד לסבול את כאבי הפנטום של ההתנתקות המדומיינת ממוצרי ההתנחלויות.
ד״ר הילה דיין היא מרצה ביוניברסיטי קולג׳ באמסטרדם
