הטורקים עדיין לא על הגדרות. לא בסוריה ולא בעזה, אך הם מתקרבים לשם בקצב מהיר מאוד.
בשבוע שעבר התפרסמו בתקשורת הטורקית תמונות של מתנדבים טורקיים, טרקטורים וציוד הנדסי כבד, העובדים בפינוי הריסות בצפון עזה החרבה. המתנדבים הם פעילי IHH. על הציוד ועל בגדי העובדה שלהם מתנוססים דגלי טורקיה ודגלי הארגון.
IHH הוא ארגון טורקי שלכאורה מעמדו עצמאי, אך הוא קשור בטבורו לממשלת אנקרה. הוא הוקם ב-1992 על רקע המלחמה בבוסניה, על ידי תנועה לאומנית-אסלאמית טורקית, ביוזמת ראש הממשלה האסלאמיסטי נג'מטין ארבוקאן. מי שנחשב למנטור של רג'יפ טאיפ ארדואן, והשקפת עולמו התבססה על התנגדות לציונות ולמערב.
מאז הידקה הממשלה את הקשרים עם הארגון, שמקדם פעילות אסלאמית קיצונית. ראש הארגון הוא בולנט ילדרים, שהשמיע פעמים רבות ביטויים אנטי-ישראליים ואף אנטישמיים.
IHH ארגן ב-2010 משט של שש ספינות שנועדו "לפרוץ את המצור על עזה" וזכה לשם "מאוי מרמרה" על שם הספינה הגדולה שבו. המשט הסתיים בעימות אלים עם הקומנדו הימי, שלוחמים השתלטו עליו ובמהלכו תשעה פעילים טורקים נהרגו.
ב-2013 הסכימה ממשלתו של בנימין נתניהו לשלם פיצויים של 20 מיליון דולרים למשפחות הקורבנות כחלק מהמאמצים, שלא צלחו, להביא לפיוס בין ישראל לטורקיה. ארדואן שמח לקבל את הכסף אך לא מיתן את ביקורתו החריפה נגד ישראל ואת תמיכתו בחמאס. באוקטובר 2025 היה IHH מעורב במשט נוסף, של 40 ספינות, שהפליגו מברצלונה. חיל הים מנע את הגעתם לעזה ללא נפגעים.
אך מה שחשוב עוד יותר היא העובדה של-IHH יש קשרים הדוקים זה שנים עם חמאס, בין השאר גם בקמפיינים של ה-BDS שבישראל מגדירים כניסיונות "דה-לגיטימציה". על רקע זה ובשל מעורבות הארגון ברשת אגודת צדקה שגייסה כספים עבור מוסדות חמאס בחוץ-לארץ, הוציאה אותו ממשלת ישראל אל מחוץ לחוק ב-2008.
הפגנה נגד טורקיה, בעקבות משט המרמרה, אשקלון, 6.6.2010 (צילום: אדי ישראל)
פלסטינים מציינים את יום השנה החמישי למשט המרמרה, חוף עזה, 31.5.2015 (צילום: עהד טהיה)
למעשה, הכניסה של IHH לעזה היא יותר עמוקה ממה שהתפרסם. הארגון אינו עוסק רק בפינוי ההריסות אלא גם בחלוקת מים ומזון לתושבים. ברור כי חדירת טורקיה לאינה רק למטרות הומניטריות, באמצעות הסיוע במזון ומים ושיקום ההריסות תהיה לטורקיה גם שליטה על הכספים שמגיעים ויגיעו לרצועה ובסופו של דבר, חלק מהכספים האלה, כפי שגם ראינו בהעברות הכספים של קטאר במשך העשור האחרון, יתועלו בחשאי גם לבניית חמאס ושיקום שלטונו, כולל רכישת נשק וייצורו בבתי המלאכה ומפעליו.
בעבר גם IHH וגם ארגונים טורקיים אחים, בידיעת ממשלת ארדואן ובעזרת ארגון הביון שלו MIT, היו מודעים ועודדו את העברת הכספים לחמאס, באמצעות בנקים טורקיים.
יחידת צלצל של המוסד שראש המוסד יוסי כהן החליט ב-2018 לפרקה, עקבה חשאית אחר העברת כספים מטורקיה לחמאס. הנושא המשיך להעסיק גם את המטה הלאומי ללוחמה כלכלית בטרור (מט"ל) במשרד הבטחון – שלשם הועתקו משימות צלצל.
מאחורי המאמץ הטורקי חבויה כוונה ארוכת טווח. טורקיה חותרת להיות הכוח הדומיננטי בעזה. מביקור של קצינים טורקיים בתערוכת נשק באסיה נודע כי חיל הים הטורקי דן באפשרות שטורקיה תבנה את נמל עזה ובתמורה תבקש זיכיון לקידוחי גז במים הכלכליים של עזה..
עזה היא רק רכיב אחד באסטרטגיה של ארדואן. הוא חותר זה שנים להפוך את טורקיה למעצמה אזורית. יש לה כבר נוכחות בים האדום – בתימן ובסומליה וקשרים הדוקים עם קטאר שלחופי המפרץ הפרסי (ערבי, בואכה האוקיינוס ההודי). יש לה אינטרסים מסחריים וצבאיים במדינות הקווקז - אזרבייג'ן וגיאורגיה, בעיראק ובאיראן.
תרגיל משותף של צבאות ישראל, ארה"ב ותורכיה, 7.1.1998 (צילום: אבי אוחיון, לע"מ)
התעשיות הביטחוניות של טורקיה - שבחלקן מתבססות על ידע, ציוד וטכנולוגיות שמכרו בשנות התשעים וראשית האלפיים התעשיות הביטחוניות של ישראל - הולכות ומשתדרגות, ומרחיבות את מאמצי השיווק שלהן ברחבי העולם.
טורקיה מהדקת את קשריה עם הממשל האמריקאי של דונלד טראמפ. הוא ביטל את החלטת קודמו הנשיא ג'ו ביידן, להקפיא את אספקת מטוסי האף-35 לאנקרה ואישר לבריטניה לספק לה 12 מטוסי תדלוק אווירי ישנים מתוצרת בואינג. בתמורה טורקיה אפסנה את סוללות ההגנה האווירית מדגם אס-400 שרכשה לפני כמה שנים מרוסיה, שעוררו זעם בממשל ביידן ובנאט"ו שטורקיה היא אחת החברות בה.
וכמובן שצריך להוסיף לכל מהלכיה של טורקיה את תרומתה החשובה להפלת משטרו של נשיא סוריה בשאר אל אסד, והחלפתו בג'יהאדיסט אחמד אל שארה ("אל ג'וליאני). טורקיה הופכת לכוח הדומיננטי בסוריה, על חשבון איראן ורוסיה. היא מחמשת את צבאו של אל שארה, כדי למלא את מחסניו ובסיסיו בנשק שישראל השמידה מיד לאחר נפילת אסד – מטוסים, טנקים, תותחים, ספינות, שרידי נשק כימי ועוד.
עם זאת טורקיה נזהרת מאוד שלא לעודד את א-שארה להתקרב לגבול רמת הגולן ולא לפעול באזור המפורז שישראל השתלטה עליו, היכן שצה"ל מאייש מוצבים. לישראל יש שני אינטרסים אסטרטגיים מובהקים בסוריה: שמירה על הגבול כדי שלא יתקרבו אליו כוחות עוינים, ואבטחת שלומם של הדרוזים.
המצב הזה יוצר "שותפות עוינת" בסוריה בין ישראל לטורקיה, מצב שבמודיעין מכנים FRENEMY – ידיד-אויב. זו אחת הסיבות שלמרות העוינות נמשכים ערוצי ההידברות בין המוסד לארגון הביון הטורקי ובין ישראל למשטרו של א-שארה.
השר רון דרמר, 28.4.25 (צילום: חיים גולדברג)
השר רון דרמר וגם נציגי המוסד וצה"ל נפגשו בתקופה האחרונה עם בכירים במשטרו של א-שארה. הנשיא החדש של סוריה גם טרח להעביר למוסד, בעת ביקורו במאי בסעודיה, כ-2,500 מסמכים, תמונות וחפצים אישיים של המרגל אלי כהן. החומר כלל החזרת חומרים שהוחזקו בידי סוריה, לרבות מסמכים של המודיעין הסורי, תיעוד מחקירתו, הקלטות, תמונות, יומנים והנחיות סודיות.
צריך לקחת בחשבון גם את שיתוף הפעולה בין טורקיה לקטאר, החולקות את האידאולוגיה הדתית של "האחים המוסלמים". אלה הן שתי מדינות שתמכו בחמאס וימשיכו לעשות זאת. קטאר לא תוותר על נוכחותה בעזה ועל המשך הזרמת הכספים אליה, וכבר ראינו לאן חלק נכבד מכספים אלה זרמו ולאילו מטרות.
היה זה עבדאללה מלך ירדן שהגדיר לפני כעשור וחצי את חתירתה של איראן להגמוניה אזורית בביטוי "חצי הסהר השיעי", שהשתרע בנדבך הצפוני מטהרן דרך בגדד ודמשק לביירות, ואל הח'ותים והים האדום בדרום.
כעת יש סימנים שטורקיה מבקשת לבסס לעצמה הגמוניה סולטנית, כהמשך לשליטה ההיסטורית של האימפריה העות'מנית במזרח התיכון.
לא הכל כמובן בשליטתה של ישראל, אבל ממשלתו של בנימין נתניהו תורמת תרומה נכבדה לנוכחות הטורקית בקרבת גבולותיה של ישראל בסוריה ובעזה. זאת מתוך שעבוד האסטרטגיה שלה למשיחיות הדתית בישראל.
נתניהו והקואליציה שלו חותרים לפרק את הרשות הפלסטינית, והדבר בא לידי ביטוי גם בשבוע הראשון למלחמת ה-7.10, כשנתניהו קבע שבעזה לא תהיה "חמאסטן" ולא "פתחסטן". בקוצר הראות שלו הוא מעדיף שטורקיה וקטאר ישפיעו בעזה, על כל המשמעיות ההרסניות על ישראל, על פני המחנה הפלסטיני המתון של אש"ף.