העיתונאי אורי משגב, שפרסם כי השרה רגב סעדה במסעדת יוקרה "ביום של חמישה הרוגים ועסקה מתגבשת", מחק את הפרסום, התנצל ונתבע בכל זאת, טוען כעת בין היתר בכתב ההגנה שהגיש כי גם אם האישה בתצלום אינה השרה רגב הרי שמדובר "בפרט לוואי שאין בו ממש" משום שהפרסום התמקד בעובדות נוספות, שאין עליהן מחלוקת, ועל כן שמורה לו הגנת "אמת דיברתי".

בחודש ינואר השנה פרסם משגב בחשבון הפייסבוק שלו תצלום של אשה ליד שולחן בית קפה וכתב כך:

"צהרי שני (אתמול), צפון תל אביב, טורקיז. מסעדת הבית של חברת הקבינט ושרת התחבורה מירי רגב.

ביום של חמישה הרוגים ועסקה מתגבשת.
רק לפנות בוקר היא חזרה משבוע(!) של חופשה פרטית בבודפשט. במהלכה הפסידה ישיבת קבינט וישיבת ממשלה.

אבל אחרי שינה טובה ורענון כבר היה לה פנאי לשבת בטורקיז.

אשה חסרת בושה ותקנה.
יומה יגיע".

למחרת פרסם משגב התנצלות:

"אתמול פרסמתי כאן פוסט שבו סיפרתי שחברת הקבינט ושרת התחבורה מירי רגב חזרה בבוקר משבוע של ביקור פרטי בבודפשט ובצהריים סעדה במסעדת טורקיז החביבה עליה. נפלה טעות בזיהוי, והיא לא סעדה אתמול בטורקיז. הדובר שלה דודו סאסי הבהיר לי זאת אחרי הפרסום ולכן מייד הסרתי את הפוסט, אחרי כחצי שעה שהיה באוויר.

"אני מתנצל בפני קוראי על הטעות, ומבהיר: חברת הקבינט ושרת התחבורה מירי רגב לא סעדה אתמול בטורקיז אחרי שחזרה משבוע של ביקור פרטי בבודפשט. עמכם הסליחה על הטעות!".

השרה רגב לא הסתפקה במחיקה ובהתנצלות, והגישה תביעה בסך 150 אלף שקלים, וזאת באמצעות עורכי הדין ציון אמיר (המייצג בין היתר את ראש הממשלה בנימין נתניהו ואת איש התקשורת אלי ציפורי) וניר לזר.

משגב, טענה השרה רגב, "מנהל מסע פרסומים מתמשך ושיטתי" נגדה "במטרה לפגוע בשמה הטוב ולנסות לערער את מעמדה הציבורי". לטענתה לא הסתפקה בהתנצלות הפומבית של משגב שכן העיתונאי "בחר שלא להתנצל, לא בפני קוראיו ולא בפני התובעת כמצופה וכנדרש בפנייתה, על הכפשתה השקרית והפצת דברי הכזב מתוך מטרה לבזותה ולהשפילה בפני עוקביו והציבור הרחב אשר נחשף לפרסום השקרי".

החובה העיתונאית של ביעור הרע

בכתב הגנה שהגיש משגב, באמצעות עורכי הדין טל ליבליך ונתאי צוריאל, טוען העיתונאי כי "כל מטרת התביעה היא לנסות להלך אימים על מי שעושה עבודתו העיתונאית נאמנה ומראה לציבור קוראיו: אלה הם שריך ישראל". לטענתו, "הדברים האמורים אינם בבחינת איסור 'לשון הרע' אלא קיום החובה העיתונאית של ביעור הרע".

לגופן של טענות התביעה משיב משגב כי עיקר הפרסום הוא "ביקורת על התנהלותה של התובעת בזמנים קשים מנשוא של מדינת ישראל" ועל כן, "ככל שהתובעת אינה האישה שצולמה במסעדת טורקיז הרי שמדובר בפרט לוואי שאין בו ממש".

לדבריו, הפרסום שלו נועד להעביר ביקורת "על התנהלותה המופקרת בענייני טיסות וחופשות בזמן מלחמה במיוחד, וביקורת זו שרירה, קיימת ועומדת".

משגב מפרט לגבי הטיסות של חברת הקבינט השרה רגב בשנתיים האחרונות, במהלך המלחמה: טיסה להודו וסרי לנקה בפברואר 2024; טיסה לצרפת ביולי אותה שנה; טיסה להודו ותאילנד בספטמבר 2024; טיסה להונגריה באוקטובר אותה שנה; טיסה לאזרבייג'ן בנובמבר 2024; טיסה למרוקו בפברואר 2025; טיסה לגרמניה במאי השנה; טיסה להונגריה בהמשך אותו החודש; טיסה לקפריסין ויוון ביולי האחרון;

ובנוסף: "רק לאחרונה, בעיצומו של כאוס תחבורתי בישראל, שהתה התובעת בארצות הברית לתקופה של כשבועיים (נסיעה שהתחילה בניו-יורק והסתיימה בחוף המערבי, נסיעה שנוצלה גם על מנת להשתטח על קברו של הרבי מלובביץ' ולהבדיל להיפגש עם העבריין המורשע הרב יאשיהו פינטו ויתכן שאף התארכה על מנת שהתובעת תיפגש עם בתה המטיילת בחוף המערבי)".

לדברי משגב, השרה רגב "פיתחה דפוס שיטתי ומתוחכם להשתת עלויות הארכת השהות בסופי שבוע ארוכים על הקופה הציבורית. על פי דפוס זה, 'שיטת הסופ"ש', דואגת התובעת לקבוע לעצמה לאחר הסופ"ש פגישת עבודה בודדת או סיור מקצועי קצר – מה שמאפשר על פי נהלי הממשלה להשית גם את הסופ"ש הקודם לפגישה או הסיור על הקופה הציבורית.

"כך למשל נעשה במהלך נסיעותיה של התובעת למקסיקו, להודו-תאילנד, לצרפת (טולוז). בנוסף נציין כי התובעת מעולם לא טרחה להראות קבלות או סימוכין לטענתה בראיון שלפיה את הארכות השהות שלה היא מוציאה מכיסה הפרטי".

בנוסף טוען משגב כי פעל בתום לב שכן בעת הפרסום האמין באמת ובתמים כי המצולמת היא השרה רגב, ומיד לאחר שנודע לו אחרת הסיר את הפרסום ולמחרת אף פרסם התנצלות.

51313-04-25