המערכה שנפתחה בהפצצת איראן ב-13 ביוני צפויה לעכב את חקיקת ההפיכה התקשורתית של ממשלת נתניהו, ששר התקשורת שלמה קרעי מנסה להוביל ללא הצלחה מאז ינואר 2023.

רה"מ הנאשם בנימין נתניהו מנוע מלעסוק ישירות בענייני תקשורת, בשל האישומים הפליליים נגדו באשמת שוחד, מרמה והפרת אמונים, הנוגעים ברובם לעסקאות מושחתות עם בעלים של כלי תקשורת. קרעי, "השר המגדף", הוא הפרוקסי של נתניהו לצורך "ההפיכה התקשורתית", האמורה לחזק את השליטה הפוליטית בתקשורת, להחליש כלי תקשורת עצמאיים ולחזק בימות תעמולה של הממשלה.

לאחר שכשל בניסיון לפגוע בתאגיד השידור ולהשתלט על תקציביו, בחודשים הראשונים לקדנציה שלו, פנה קרעי לשנות מן היסוד את הרגולציה על התקשורת המשודרת המסחרית. ביולי 2023 הציג טיוטת תזכיר חוק שספגה ביקורת חסרת תקדים, מכלל השחקנים בשוק (למעט ערוץ 14), איגודי היוצרים והעיתונאים ומומחי רגולציה.

במאי האחרון הציג קרעי טיוטה חדשה של "חוק התקשורת (שידורים)", במסיבת עיתונאים תמוהה, והצהיר כי ישלים את תהליך החקיקה עוד במושב הכנסת הנוכחי. גם טיוטה זו, שהוכנה בחופזה וברישול למרות שעברו שנתיים מאז הוצגה לראשונה, ספגה ביקורת חריפה, לא השלימה את הליך האסדרה הנדרש מחקיקה ממשלתית והייעוץ המשפטי הצביע על כך שהיא פוגעת בחופש העיתונות, בתחרות ועוד.

ועדת השרים בחרה להתעלם מהפגמים והליקויים ואישרה את העברת החוק לכנסת, אבל השבוע, מעל דוכן המליאה, קרעי נשמע כבר פחות נחרץ לגבי לוח הזמנים השאפתני שלו כשציין כי הוא מקווה להעביר בכנס הקיץ את החוק בקריאה ראשונה. היומרה להגיע גם לקריאה שנייה ושלישית - התאיידה. אלא שהבוקר פורסם סדר היום של מליאת הכנסת בשבוע המלחמה הראשון במלחמת איראן-ישראל, והצעת החוק של קרעי לא תועלה גם השבוע להצבעה במליאה.

עוד שתי הצעות חוק פוגעניות בתחום התקשורת שנפלו קורבן למלחמת איראן-ישראל הן "הצעת חוק לשינוי מתכונת השידור הציבורי ולהסדרת שידורי רדיו ארציים" של ח"כ גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד) המעוניינת לחסל את שידורי החדשות והאקטואליה בתאגיד השידור; ו"הצעת חוק לצמצום הריכוזיות בענף הפרסום במדיה" של ח"כ אביחי בוארון (הליכוד) שנועדה להגביל את שוק הפרסום ולהכפיפו לשר התקשורת, במטרה להלך אימים ולכפות פרסום בערוץ 14.

שתי הצעות החוק הפרטיות אמורות היו לעלות אתמול (15.6) להצבעה בוועדת שרים לענייני חקיקה על מנת לקבל תמיכה ממשלתית, אולם ישיבת ועדת השרים בוטלה לאור המלחמה ולכן העלאתם נדחתה לפחות בשבוע. גם אם יועלו בשבוע הבא לקריאה טרומית במליאת הכנסת, הסיכויים לקדמם בכנס הקיץ, המסתיים עוד כחמישה שבועות, נראה קלוש, במיוחד לאור התמשכות העימות בין קרעי לבין יו"ר ועדת הכלכלה, הח"כ הנאשם דוד ביטן (הליכוד).

עם תחילת המערכה הנוכחית העריכו במערכת הביטחון כי היא תימשך "לפחות שבועיים". גם אם הערכה אופטימית זו תתממש, משמעות הדבר כי לשר התקשורת יוותרו כשלושה שבועות להעברת החוק בקריאה ראשונה, ולסיום המחלוקות עם מחלקת החקיקה או לפחות עם רשות האסדרה.

אולם גם עם הצעת החוק הממשלתית, ושתי הצעות החוק הפרטיות, יצלחו את ההצבעה במליאה, הן יצטרכו לעבור דרך ועדת הכלכלה של הכנסת. היו"ר ביטן כבר הבהיר כי לא יהיה מוכן לשמש חותמת גומי לחקיקה פגומה משפטית ומהותית.

קרעי מעוניין להקים "ועדת תקשורת" ייחודית שתעקוף את ועדת הכלכלה ותקדם במהירות את חוקי ההפיכה התקשורתית, אולם גם אם אכן יזכה לתמיכת נתניהו, שיסכין עם חזית נוספת בתוך הקואליציה שלו, קרעי עדיין יצטרך לעבור את הייעוץ המשפטי לכנסת והעתירות הצפויות לבג"ץ נגד המהלך הכוחני, העומד בניגוד לתקנון הכנסת ולהפרדת הרשויות.

אם משקללים לחישוב גם את חוסר היכולת הפוליטי המופגן של קרעי, הנודע בלשונו המשתלחת ומצטיין בעיקר בחרחור ריב ומדון, נראה כי הסיכויים להעברת ה"רפורמה" אינם גבוהים, בלשון המעטה.

הכישלון המסתמן של קרעי בהעברת חוק התקשורת יציל את שוק התקשורת מעוד ניסיון השתלטות פוליטי, אולם גם יותיר אותו עם רגולציה ארכאית שתהפוך בקרוב לא רלוונטית בחלקים נרחבים ממנה.

"בגלל השינויים בטכנולוגיית השידורים חומקים כל גופי השידור, ישראליים ובינלאומיים מתחת לאסדרה המקומית ולא נדרשים להשקיע ביצירה מקומית ישראלית", אומר ל"העין השביעית" עו"ד ליאור תמאם, מנכ"ל איגוד התסריטאים וחבר במטה היצירה שמאגד את שמונת איגודי היוצרים בקולנוע ובטלוויזיה, "המשמעות היא ירידה של מיליוני שקלים בהשקעה ביצירה ישראלית מקומית".

בשל אופייה המתמשך של יצירת טלוויזיה, שיכולה להימתח על פני שנתיים-שלוש, את התוצאות נראה בעוד שנה-שנתיים כשמסכי הטלוויזיה הישראלים יתרוקנו מיצירה מקומית ישראלית ויתמלאו בתכנים זרים, אומר תמם.

"חוק שידורים חדש הוא הכרחי לשוק היצירה המקומית, בלעדיו תהיה היצירה הישראלית נטולת קיום. לכן מטה היצירה הישראלית מוצא עצמו נבוך אל מול החוק המוצע, חוק שבכל מה שקשור ליצירה מקורית ניתן היה להתדיין עליו אך כמעט בכל תחום אחר - חופש העיתונות, חופש היצירה, ניתןק מהפוליטיקה, מינהל תקין ועוד - הוא בלתי ניתן לעיכול וראוי להילחם נגדו".

כך או כך, הוא מסכם, "ללא חוק שידורים חדש בהקדם, היצירה המקומית תיפגע אנושות".