הכותרות הראשיות
"הממשלה ה-33 תושבע היום; האופוזיציה נערכת למאבק", מסכמת הכותרת הראשית של "מעריב" את הרכבת הממשלה. "מציגים ממשלה" היא הכותרת הראשית של "ישראל היום", ומעליה כותרת נוספת: "דיונים אל תוך הלילה בניסיון להתאים תפקידים לשלום ולשטייניץ". הכותרת הראשית של "ידיעות אחרונות" היא "הממשלה ה-33". כותרת המשנה מדווחת על "קרב לילי בין סילבן שלום לשטייניץ על תיק האנרגיה והמים".
בעוד שעל שער "ישראל היום" מוצגות תמונותיהם של ראש הממשלה וששת השרים הבכירים, ב"ידיעות אחרונות" מצאו מקום לממשלה כולה. ואולם, ב"ישראל היום" נותר מרווח לפרסם תמונה של ניסור שולחן הממשלה המנופח של ממשלת נתניהו הקודמת. בכפולה הפותחת של "ידיעות אחרונות" נדפסים טורי פרשנות של סימה קדמון וחנוך דאום. קדמון מוצאת דרך לסנוט בנתניהו ושותפיו ("מסודרים"), הגם שהממשלה צומצמה מאוד; "אולי יש לנו פחות שרים, אבל לא פחות תפקידים", היא מתרצת בכבדות.
טורו של נחום ברנע זוכה להפניה מהשער, אולם נדפס בעמודי הדעות, לקראת סופו של העיתון. ברנע מתלונן כי לפיד "טומן את ראשו בחיקם של המתנחלים".
תעביר מן הארץ
ברגיל העיתונות החרדית כמעט שאינה נסקרת כאן, אולם אם היתה נסקרת, לא היה מנוס מלרכוש עבור "העין השביעית" תזיאורוס. שפע הביקורת שמוטחת בבמה זו בעיתונים הכלליים לא היה מספיק לתיאור ההסתה והשנאה המפעפעות, הרשלנות והחובבנות המקצועיות וההתעלמות הבוטה מסטנדרטים אתיים ומוסריים בסיסיים המאפיינים את רוב התקשורת החרדית. ובתקופה האחרונה, קובעת התרעלה עולה על גדותיה.
"תוך החרמה פומבית ומקוממת של הציבור החרדי ופגיעה קשה בעולם התורה", נכתב היום בכותרת הגג לראשית ("הושלמה הרכבת הממשלה; שרי הליכוד: יעלון לביטחון, סער לפנים, ארדן בתקשורת ובהגנת העורף") של העיתון החרדי "המבשר", משל פירושו של עולם הישיבות הוא ישיבה בקואליציה. כותרת אחרת על שער העיתון מבשרת על "כינוס כביר של ציבור בני תורה נערך בראשות מרנן ורבנן גדולי ישראל שליט"א; מחאה אדירה לנוכח הסכנה להרס עולם התורה ע"י ממשלת הזדון".
מאה-שערים, ירושלים, 14.3.13 (צילום: אורי לנץ)
הכותרות הללו מצטרפות להמוני כותרות וידיעות דומות שהתפרסמו בשבועות האחרונים בעיתונות החרדית והכריזו על שמד, גזירות, חורבן עולם התורה ומה לא. כל זאת, יש טעם להזכיר, בשל החשש (הקלוש) כי ממשלת ישראל תנסה לקרב במקצת את מעמדם של אזרחי המדינה החרדים למסגרת החובות האזרחיות המוטלות על שאר הציבור היהודי, ואולי אפילו להשוות את אורח חייהם של חרדי ישראל לעמיתיהם לאמונה המתגוררים בארצות הגויים.
אם העיתונאים החרדים מזלזלים באתיקה עיתונאית, באחריות ציבורית או סתם בטעם הטוב, האם לא יוכלו לפחות להתחשב בכבודה של ההיסטוריה היהודית ולא לחלל את זכרם של מיליוני היהודים שעונו ונרצחו על-ידי ממשלות זדון אמיתיות, שהוציאו לפועל גזירות שמד ממש?
הו לא, הימנים באים!
שמץ מהארס וההיסטריה שמשפריצה העיתונות החרדית מאז שנודע כי מפלגת הכיפות הסרוגות העדיפה לחבור לגלגול של מפלגת שינוי במקום לש"ס וליהדות-התורה מזרזף גם ב"הארץ", שאחרי תקופת הסתגלות ארוכה עדיין נחרד מהמציאות הפוליטית בקרב הציבור הישראלי.
אתמול הכריז העיתון בכותרתו הראשית, בזעזוע היכול להתקבל על הדעת, כי בנט ונתניהו מתכוונים לחוקק חוק-יסוד שיעצים את זהותה היהודית של מדינת היהודים על פני זו הערבית - והכתיר את ציפי לבני כמגינת הדמוקרטיה. בכך עבר מעולמות המתקבל על הדעת למחוזות המגוחך, בהתחשב בהיסטוריה של הפוליטיקאית, של העיתון ושל שני אלה גם יחד.
היום ממשיך "הארץ", עם מוספו הכלכלי, להציג חזית מעורבת של תגובה נסערת לימניותה של הממשלה - בין ניתוח מפוכח לבהלה מכלילה ופסילת האחר. "הקבינט החדש והשאלה האיראנית: השרים נציים יותר, ומנוסים פחות", נכתב בכותרת הראשית של העיתון, המובילה לסקירה של עמוס הראל. "על אף שיחסי הכוחות בין שרי הקבינט החדש טרם התבררו, נראה שלתומכי תקיפת מתקני הגרעין צפוי יתרון", מסכמת כותרת המשנה, אם כי הראל מסויג עוד יותר בטקסט עצמו.
לצד הכותרת הראשית מדווחים חיים לוינסון ויאיר אטינגר על "ההישגים של בנט: מינהלת זהות יהודית וסבסוד ציבורי לחינוך פרטי דתי". השניים קובעים כי הישגיו של בנט גדולים מאלה של לפיד, ומזכירים באותה נשימה כי הסכמים קואליציוניים נותרים פעמים רבות בתוך גבולות הנייר שעליו הם כתובים. למעשה, בעמ' 4 של העיתון מוקדשת ידיעה שלמה, של יהונתן ליס, להדגמה כיצד "בהסכם הקואליציוני הקודם הרפורמות נשארו על הנייר". אם כן, מי צודק, כתב "הארץ" או כתב "הארץ"? חבל שאין בנמצא עורך שיכריע.
בכותרת הראשית של "דה-מרקר" מצלצלים בפעמון הכנסייה: "הימין משתלט על מוקדי הכוח הנדל"ניים", נכתב שם. "יאיר לפיד יהיה אמנם יו"ר ועדת השרים לענייני דיור, אך ברוב הצמתים החשובים בתחום הנדל"ן בממשלה החדשה שולטים נציגי המתנחלים".
מסוקי בלאק-הוק אמריקאיים ממתינים בנמל התעופה בן-גוריון לבואו של נשיא ארה"ב ברק אובמה, אתמול (צילום: צחי בן-עמי)
לצד מאמר המערכת, המוקיע בפתוס את חוק-היסוד שבנט ונתניהו רוצים לכאורה להעביר כחוק "גזעני" של אנשים "חשוכים", מתפרסם מאמר א-פתוסי אופייני של העורך הראשי של העיתון, אלוף בן. הוא קורא "שמאלנים, צאו מהפנטזיה". הפנטזיה הפעם היא זו שבה נשיא ארצות-הברית ברק אובמה מגיע לישראל כדי למגר את המתנחלים ולהעניק לערבים את יישוביהם.
המאמר מאלף: בן עובר אחד-אחד על דף המסרים של השמאל הציוני, ומקעקע בהבל פה את כולם. באורח פלא, מסקנתו אינה כי "השמאל" טועה בקונספציה שלו, אלא כי הוא צריך "לרענן את המסר ולמצוא מנהיג שיחבר אותו למיינסטרים". ובמלים אחרות: להחליף משרד פרסום ויועץ אסטרטגי. זו אינה הפעם הראשונה שעורך עיתון השמאל האידיאולוגי היחיד בישראל חושף תפיסת עולם אופורטוניסטית, ומדגים בכך את עומק השבר במחנה שאליו הוא משתייך.
נקודת מבט
בשבוע שעבר חתם נוחי דנקנר, בעל השליטה בתאגיד אי.די.בי, על הסדר חוב שגילם "תספורת" של 50% לבעלי האג"ח, כפי שדיווחו כל עיתוני הכלכלה. ב"ידיעות אחרונות" דיווח על כך רועי ברגמן תחת הכותרת "הסדר החוב של דנקנר". "מחזיקי האג"ח של אי.די.בי ניצלו מתספורת", נכתב בכותרת הגג וגם בגוף הידיעה. לידיעה נלווה תצלום של דנקנר מחייך.
היום מדווח רועי ברגמן במוסף הכלכלי של העיתון על הסדר החוב של חברת אלביט-הדמיה, שבעל השליטה בה הוא מוטי זיסר, איל הון חובש כיפה, שאינו נמנה עם המילייה העסקי של דנקנר ודומיו. "התספורת לבעלי האג"ח של אלביט-הדמיה: כ-40%", נכתב בכותרת. בתמונה המתפרסמת לצד הידיעה פיו של זיסר חתום.
עוד כותרות כלכליות
"סכנת הפנסיות האחידות" היא הכותרת הראשית של "כלכליסט". "כ-40% מההשקעות של המוסדיים במניות ובאג"ח קונצרניות הם בחמש קבוצות עסקיות גדולות, כך קובע מחקר של בנק ישראל", נכתב בכותרת המשנה המפנה לכתבתה של רחלי בינדמן. "לפי המחקר, קיים דמיון רב בין התיקים הפנסיוניים של הגופים המוסדיים, ובמקרה של מפולת בשוק ההון, רמת הסיכון של החסכונות לטווח ארוך גדולה מדי. הפתרון לפי הבנק הוא צמצום הריכוזיות בשוק המקומי והגדלת חשיפת תיקי הפנסיה לחו"ל".
"לפוצץ את הבועה" היא כותרתו הראשית של "גלובס". "יוקר מחיה? תחרותיות? 'שינויים מבניים'? הבעיה מס' אחת של הממשלה היא מצוקת הדיור", נכתב בכותרת הגג, ובכותרת המשנה: "נתניהו, לפיד ובנט הבטיחו להוריד את מחירי הדיור, אבל בדרך הם יצטרכו להתגבר, קודם כל, על הכפילויות הרבות בטיפול בבועה. ובמוקד: מי בדיוק יהיה אחראי על מינהל מקרקעי ישראל? שר השיכון החדש אורי אריאל או משה כחלון, שמונה טרם הבחירות ליו"ר מועצת המינהל?".
המשך אולי יבוא
"חקירת דן כהן עשויה לחשוף חשדות לשוחד בכירים נוספים", נכתב בכותרת דיווח של גידי וייץ בשער "הארץ".
"רפורמת המרפסות חוזרת", נכתב בכותרת דיווח של עמיר בן-דוד, הפותח את המוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות". "מההסכם הקואליציוני עולה כי הממשלה החדשה צפויה לאשר את הרפורמה, שעוררה בעבר את התנגדותם של הארגונים הסביבתיים".
ענייני תקשורת
"גלעד ארדן, חביבו של ראש הממשלה, שודרג משמעותית", כותב יוסי ורטר ב"הארץ". "מהגנת הסביבה הוא הוקפץ להגנת העורף - תיק שבימים כתיקונם הוא אינו יותר מאגף במשרד הביטחון, אך חשיבותו העיקרית היא בכך שארדן יהיה לראשונה בחייו חבר בקבינט. בנוסף, הוא יכהן כשר תקשורת מלא-מלא וישלוט על כל ערוצי השידור במדינה, המסחריים והציבורי. ככזה, הוא יצטרך לא פעם למלא הנחיות שיועברו אליו מלשכת רה"מ".
בקריקטורה של עמוס בידרמן ב"הארץ" נראה יאיר לפיד כשהוא אוחז בתיק האוצר וקופץ אל תוך בור שחור. אסף צימרינג כתב כאן על התפיסה העיתונאית הזו של עתידו הפוליטי של לפיד.