פעיל הליכוד רמי בן יהודה הורשע בתקיפה, לאחר שדחף באלימות ערבי נכה בהפגנת ימין קיצוני וגרם לו לחבלה.

בן יהודה מוכר כמשתתף פעיל בקמפיין של תומכי נתניהו נגד עדים ותובעים במשפט הפלילי, בו נאשם ראש הממשלה בשוחד, מרמה והפרת אמונים. בתחקיר "עובדה" נחשף כי שרה נתניהו, רעייתו של ראש הממשלה, וחני בליוויס, ראש הלשכה הפוליטית שלו, היו מיוזמות ומפעילות הקמפיין.

בן יהודה נחשד בעבר בפגיעה בפרטיות אחרי שפרסם את כתובתה של הדס קליין, עדת תביעה במשפט הפלילי נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו. התיק נסגר רק משום שפרסם בטעות את הכתובת הלא נכונה. בן יהודה גם הואשם באיומים על בנה של עו"ד ליאת בן ארי, התובעת הראשית במשפט נגד נתניהו, אך האישום בוטל בידי ביהמ"ש.

בתקופת ממשלת השינוי היה ממובילי קמפיין הטרדות נגד חברי הממשלה מהימין, ארב לבני משפחותיהם, גידף והשמיץ. בין היתר תקף מילולית חברות כנסת הסובלות ממגבלה גופנית ואף הוצא נגדו צו למניעת הטרדה מאיימת של מריה אלקין, רעייתו של חבר הכנסת זאב אלקין. בן יהודה גם מתמודד עם תביעת דיבה של רה"מ לשעבר אהוד ברק, אותו גידף והשמיץ.

במקרה הנוכחי הואשם בן יהודה בשל אירוע מיולי 2022, אז הגיע לשכונת שייח ג'ראח כדי להשתתף בהפגנה של הימין הקיצוני. במקביל התקיימה במקום הפגנת שמאל, שבה השתתף כרים דקידק, אשר נעזר לשם הליכתו בקביים.

בעימות שהתגלע בין הצדדים הלך בן יהודה לעבר דקידק, צעק לעברו "יא זבל, יא מחבל, יא ערבי, אתה מקבל ביטוח לאומי", ואחרי שדקידק הניף לעברו אצבע משולשת התקרב אליו בן יהודה ודחף אותו באמצעות המגפון שהחזיק בידו, כך לפי כתב האישום. דקידק נפל על גבו, נחבל בקרסולו ונזקק לטיפול רפואי.

בן יהודה, באמצעות עו"ד עדן פוליטקין, הכחיש שצעק את אשר מיוחס לו בכתב האישום והכחיש גם את התקיפה של דקידק. לדבריו, היה זה דקידק שאיים עליו ובתגובה הוא רק הדף אותו. "אני הושטתי את המגפון לעצור אותו", אמר בן יהודה בבית המשפט, ובהמשך הוסיף: "חשתי איום ודחפתי את המגפון".

השופט עמיר שקד קיבל את גרסת התביעה. "ניתן לראות בבירור את הנאשם מתקדם קדימה, דוחף עם גופו את הבחור עם הגופייה הלבנה, מושיט את ידו כלפי חזהו של המתלונן והודף אותו באמצעות המגפון שהיה בידו, ולאחר מכן המתלונן נופל", פסק השופט על פי אחד התיעודים של האירוע.

בן יהודה טען כי הנפילה של דקידק נבעה ממעשים של שני נערים אחרים שהיו במקום. לפי פסק הדין, "מבלי לקבוע מסמרות בעניין, עולה ע"פ התרשמותי מהסרטונים אשר הוצגו לי ע"י הצדדים כי לשני הנערים הללו אין תרומה ממשית, אם בכלל, לנפילתו של המתלונן. מעבר לכך, גם אם נניח כי למעורבותם השפעה מסוימת לנפילתו של המתלונן, הרי שלא מצאתי כי יש בכך כדי להוריד מהתנהגותו של הנאשם".

השופט שקד מצא כי בן יהודה גם צפה או יכול היה לצפות כי לדחיפה שלו תהא התוצאה שהתרחשה. "לאור העבודה כי בנסיבות המקרה הנאשם היה מודע לכך שהוא תוקף אדם שנעזר בקב, ניתן לקבוע כי הוא היה יכול לצפות שמעשה התקיפה יגרום לנפילתו של המתלונן ולגרימת חבלה פיזית", כתב.

בן יהודה טען שלא התכוון כלל לתקוף דקידק. "אם הייתה לי כוונה לתקוף אותו יכולתי לשים לו את המגפון בראש ולא להדוף אותו", אמר. בחלק אחר של החקירה הוסיף: "אני מגן על עצמי, לא במטרה לפגוע בו חלילה. אילו הייתי רוצה להפיל אותו, הייתי מפיל אותו בדרך אחרת. לא הייתה שום כוונה".

"לטעמי הנאשם לא הצליח לסתור את חזקת המודעות, לפיה אדם מודע למשמעות התנהגותו ולאפשרות התרחשותן של התוצאות הטבעיות הנובעות ממנה, זאת לאור עדותו כי היה מודע לכך שתקף אדם שנעזר בקב", פסק השופט שקד.

"ייתכן כי לא הייתה בכוונתו של הנאשם לגרום לנפילתו של המתלונן. אלא שהוכחת כוונה אינה נדרשת בעבירה זו וניתן להסתפק ביחס של פזיזות בלבד. לטעמי העובדה שהנאשם בחר להדוף אדם שנעזר בקב, מלמדת לכל הפחות על קלות דעת, שכן גם אם לא התכוון להפיל את המתלונן ולגרום לו לחבלה, [...] שהרי אם דחף אדם שעמידתו אינה יציבה ונעזר בקב, גם אם לא רצה להפיל אותו, הוא לקח סיכון בלתי סביר שהדיפתו תוביל לנפילתו".

לפיכך הורשע בן יהודה בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה ממשית. כעת יטענו הצדדים לעונש.

1076-06-23