בית המשפט דחה בקשת נאשם בהטרדת העדה הדס קליין, לביטול כתב האישום נגדו בשל אכיפה בררנית.
קליין, לשעבר העוזרת האישית של המיליארדרים ארנון מילצ'ן וג'יימס פאקר, העידה ב-2022 במשך מספר שבועות מטעם התביעה בהליך הפלילי נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, שמואשם בין היתר בקבלת טובות הנאה בסך מאות אלפי שקלים ממילצ'ן ופאקר.
בעדותה סיפרה קליין על זרם קבוע של טובות הנאה מזוג המיליארדרים אל נתניהו, אשתו ובניו יאיר ואבנר. הסיגרים, השמפניות והתכשיטים בעלות של מאות אלפי שקלים שנכללו בכתב האישום, ועוד טובות הנאה רבות אחרות. קליין העידה גם על ניסיונות ההסתרה של טובות ההנאה.
בעקבות עדותה סבלה קליין ממסע השמצה אישי נגדה מצד תומכי נתניהו. בדצמבר גם נחשפה בתוכנית "עובדה" מעורבותם של מנהלת הלשכה הפוליטית של נתניהו, חני בליוויס, ושל אשתו שרה, בקמפיין האגרסיבי נגד עדים ותובעים במשפט.
שלום אזרד, תושב ראש העין בשנות השבעים לחייו, הואשם בהטרדת קליין בשל שלושה פרסומים שפרסם בחשבון הטוויטר שלו בתקופה שבה קליין העידה נגד נתניהו.
"יא שטינקרית מושחתפת מכשפה מרשעת שקרנית רמאית גזענית לשקר יש רגליים נבלה סרוחה הדס קליין יומך קרב סוכנת מרשעת של המשטרה את גמורה", פרסם אזרד בתחילת אוגוסט 2022.
"מרשעת מכשפה גנבת שטינקרית כמה כסף גנבת להגיע לוילה יוקרתית הדס קליין", פרסם בתחילת ספטמבר 2022 ולמחרת הוסיף: "היא. שקרנית רמאית שטינקרית מירשעת מכשפה וגנבת איך היגעת לוילה יוקרתית אם לא גנבת הדס קליין".
שני הפרסומים הראשונים הופיעו בתגובה לציוצים של איש התקשורת אלי ציפורי, שבעצמו נאשם בהטרדת קליין. הפרסום השלישי הופיע בתגובה לציוץ של עו"ד יוסי פוקס, אז פרשן משפטי בערוץ 14 וכיום מזכיר הממשלה.
אזרד, באמצעות עו"ד מיכל רובינשטיין, ביקש לבטל את כתב האישום בשל מספר עילות נפרדות. בין היתר טען אזרד כי אין להטיל עליו את דיני מדינת ישראל ביחס לפרסומים שכן שהה בארה"ב בעת שצייץ אותם, אך השופטת כריסטינה חילו-אסעד דחתה זאת.
בנוסף טען אזרד לביטול כתב האישום מחמת הגנה מן הצדק. לטענתו ישנם במקרה שלו הליכים חלופיים להליך הפלילי, ההחלטה להעמידו לדין חסרת תקדים ושרירותית וכן נגועה באכיפה בררנית. השופטת חילו-אסעד דחתה גם טענות אלו.
אזרד הצביע על אפשרות לסגור את חשבון הטוויטר שלו במקום להעמידו לדין. התביעה, בתגובתה באמצעות עו"ד אלעד דיין, ציינה כי בנסיבות מסוימות היא אכן פועלת להסרת פרסומים מהרשתות החברתיות, אולם צעד זה לא נועד להחליף העמדה לדין פלילי.
"הטענה כי קיים הליך חלופי שיש בו כדי ליתן מענה הולם ללא שימוש בכלי הפלילי, נטענה באופן כללי וערטילאי, לא הובהרו תנאיה ונסיבותיה ומכל מקום, ספק רב אם יש בו כדי לייתר את ההליך הפלילי ולבסס עילה ממשית להתערבות בשיקול דעתה של המאשימה בעניין זה, לא כל שכן במסגרת הליך מקדמי", קבעה השופטת ודחתה את טענת אזרד.
אזרד טען להפליה ושרירותיות שכן העמדתו לדין פוגעת בזכותו לחופש הביטוי הפוליטי. המדינה השיבה כי במקרה זה הפגיעה בחופש הביטוי מוצדקת נוכח התוכן של הפרסומים.
השופטת פסקה כי "שאלה כבדת משקל היא האם ההתבטאויות שמיוחסות לנאשם, לאור אופיין, מהותן ונסיבות כתיבתן, ובכלל זה התבטאויות שמייחסות למתלוננת ביצוע עבירות פליליות [...] יכולות לחסות תחת הגנת חופש הביטוי". לדברי השופטת חילו-אסעד, יהיה מקום להכריע בכך לאחר שמיעת הראיות ולא בשלב המקדמי שבו נמצא ההליך.
אשר לטיעון לאכיפה בררנית, אזרד טען תחילה כי עיתונאים ודמויות ציבוריות, כולל ציפורי, התבטאו באופן דומה ולא הועמדו לדין, אולם מאז הגשת בקשתו הוגש כאמור נגד ציפורי כתב אישום בהטרדת העדה קליין.
בנוסף ציין אזרד כי פורסמו "אלפי ציוצים" על עדות קליין שלא הובילו להעמדת המפרסמים לדין. המדינה השיבה כי קיים שוני רלוונטי בין הפרסומים של אזרד לפרסומי אחרים, וכן כי משאביה המוגבלים אינם מאפשרים לה לנטר באופן מקיף את כלל הפרסומים ברשתות החברתיות. השופטת קיבלה את עמדת המדינה.
"לעת הזו, ההגנה לא הרימה את הנטל להצביע על כך כי העמדתו של הנאשם לדין, ואי-העמדתם לדין של אחרים, בין כאלה שפרסמו תגובות דומות במהותן לתגובות מושא כתב האישום ובין דמויות ציבוריות, עולה כדי אכיפה בררנית שמצדיקה ביטול כתב האישום", כתב השופטת חילו-אסעד.
"זאת ועוד, בראי השלב הדיוני המקדמי, טרם החשיפה לחומר הראיות ועמידה מקרוב על 'יחסי הגומלין' בין הציוצים מושא כתב האישום לבין מגיבים אחרים שלא נאכפו, וטרם עריכת הבירור העובדתי והמשפטי הנדרש לשם זיקוק הטענה – לא הונחה אינדיקציה כי הגשת כתב האישום כנגד הנאשם נבעה ממניע פסול תוך הימנעות מכוונת מהגשתו כנגד אחרים. לא זו בלבד, המאשימה הפנתה לכתבי אישום נוספים שהוגשו בגין נסיבות דומות, לרבות כאלו שנדונו בהליכים המקדמיים במאוחד עם תיק זה וחלקם אף הסתיימו בהרשעה וגזירת עונש".
61630-11-22