במשרד התקשורת מסרבים למסור אם היו מודעים לחששות של מערכת הביטחון סביב המולטי-מיליארדר האקסצנטרי אילון מאסק, בהקשר להכנסת מערכת סטארלינק (StarLink) של ספייס-איקס (SpaceX) לישראל. המערכת מאפשרת תקשורת באמצעות לווין, מתאימה לאיזורים בהם יש בעיות תשתית על הקרקע ומהווה רשת תקשורת חלופית.

לאחרונה חשף ה"ניו יורק טיימס" כי במערכת הביטחון בארה"ב ובמדינות אחרות, כולל ישראל, הביעו חשש מההתנהגות של אילון מאסק, השולט בספייס-איקס. לחברה חוזים צבאיים במדינות רבות, החושפות אותה לטכנולוגיות צבאיות מסווגות וסודות ביטחוניים אחרים.

"אלון מאסק וחברת הטילים שלו, ספייס-איקס, נכשלו באופן חוזר ונשנה בציות לפרוטוקולי הדיווח הפדרליים שנועדו להגן על סודות מדינה, כולל אי-מסירת פרטים מסוימים על פגישותיו עם מנהיגים זרים, כך על פי אנשים המכירים את החברה ומסמכים פנימיים", דיווח העיתון בשבוע שעבר.

החששות גדולים עוד יותר משום שמאסק הוא לא רק בעל השליטה בספייס-איקס, אלא גם המנכ"ל שלה וכך חשוף עוד יותר למידע העובר בחברה. לפי ה"ניו יורק טיימס", חששות אלה הובילו לשלוש בדיקות פדרליות לפחות שעסקו במאסק באופן ספציפי, שאחת מהן הובילה לשלילת הסיווג הביטחוני שלו בחיל האוויר האמריקאי.

ב"טיימס" אף מדווחים על פי מקורות בחברה כי קציני הציות בספייס-איקס אפשרו למאסק להתעלם מרבים מנהלי הדיווח, מחשש לפרנסתם (עובדים שהתלוננו על נהלי הדיווח של החברה פוטרו או אולצו לעזוב), וכי בשנים האחרונות מתעלם מאסק מהחובה של בעלי סיווג ביטחוני גבוה לדווח על לוח הזמנים שלהם והאנשים איתם הם נפגשים, כמו גם מהחובה לדווח על השימוש התדיר שלו בסמים, האסור על מחזיקי סיווג ביטחוני (מאסק משתמש באופן קבוע בקטאמין).

עובדים אחרים הצביעו על כך שמאסק, שהפך את החשבון שלו לפופולרי ביותר בטוויטר ומקדם אותו באגרסיביות ברשת, מצייץ באופן חופשי וללא הגבלה על נושאים שונים, דבר המהווה גם הוא סיכון ביטחוני.

לאחרונה ביקשה הסנאטורית ג'ין שאהין, חברה בוועדות הסנאט לכוחות המזוינים וליחסי חוץ, כי חיל האוויר ומשרד ההגנה יחקרו את קשריו של מאסק עם מנהיגים זרים, כולל הרודן הרוסי ולדימיר פוטין והמפלגה הקומוניסטית הסינית: "כשאדם שיש לו חוזים משמעותיים עם הממשל ונמצא בעמדה שמאפשרת לו להעביר - בין אם במכוון או בשוגג - סודות, זה מדאיג", אמרה.

במשרד הביטחון אישרו לבסוף את כניסת סטארלינק לישראל, וכך גם במשרד התקשורת, ושר התקשורת שלמה קרעי אף התגאה בכך. אלא שכעת מסרבים למסור במשרד התקשורת אם היו מודעים לחששות הביטחוניים סביב מאסק עצמו.

מאסק הנוקם

כמו יצרנית המכוניות החשמליות טסלה, שנהנתה מסובסידיות של מיליארדי דולרים במהלך השנים, גם עסקיו האחרים של מאסק תלויים במידה עצומה בממשלי המדינות בהן הם פועלים ונשענים על תקציבים ציבוריים. לספייס-איקס חוזים עם הממשל בארה"ב בשווי של לפחות 10 מיליארד דולר בשנים האחרונות.

על מנת להגן על האינטרסים הכלכליים שלו בממשל הפדרלי, רכש מאסק לפני מספר שנים את הרשת החברתית טוויטר (שאת שמה שינה ל-X) כמכשיר השפעה פוליטי. כשהסתמן כי הנשיא לשעבר דונלד טראמפ הוא בעל סיכויים גבוהים לזכות בבחירות לנשיאות שנערכו השנה, הימר עליו מאסק, רתם לטובתו את טוויטר ואף תרם לו 300 מיליון דולר.

המיליארדר אילון מאסק (משמאל) משתתף בעצרת בחירות של דונלד טראמפ, 5.10.24 (צילום מסך)

ההימור הצליח: אחרי שטראמפ נבחר לנשיא, הוא מינה את מאסק לעמוד בראש גוף ממשלתי שיקצץ בתקציבים פדרליים. מעמדת ההשפעה הזו, יכול מאסק להתחמק גם מהדרישה כי לא יהווה סיכון ביטחוני לארה"ב. ואכן, לפי העיתון, בכירים בפנטגון הורו שלא לחקור את מאסק מחשש שיורה כנקמה על קיצוץ במחלקותיהם.

מאסק עצמו, שסירב להגיב לחשיפה ב"טיימס" על החקירות נגדו, צייץ לאחר הפרסום ציוץ מאיים בטוויטר שאישר את החששות כי הוא מתעתד להשתמש בכוח שניתן לו לצרכיו האישיים: "בוגדים של הדיפ-סטייט באים לרדוף אותי באמצעות משתפי הפעולה שלהם בתקשורת, אני מעדיף לא להתחיל מריבות, אבל אני בהחלט יודע לסיים אותן".

Wild Card

החשש כי מאסק ישתמש במידע הביטחוני המסווג שהוא נחשף אליו ויסחור בו עם מדינות עוינות לא צץ רק בארה"ב. לפי ה"ניו יורק טיימס", נציגים של תשע מדינות הביעו חשש באוזני נציגי מערכת הביטחון האמריקאית בנוגע לביטחון השדה של מאסק במהלך שלוש השנים האחרונות.

"בפגישות בנושא סטארלינק בין קציני מודיעין צבאי ישראלים לבין גורמי ביטחון אמריקאים בתחילת 2023, משרד הביטחון הישראלי כינה את מר מאסק 'Wild Card', כך אמרו שני אנשים המכירים את השיחות. גורמים ישראלים חששו שהוא עלול להעביר מידע רגיש על ישראל לאחרים, אף שלבסוף הם אישרו את כניסת סטארלינק למדינה השנה", נכתב ב"טיימס", שציין כי משרד הביטחון הישראלי לא  מסר תגובה.

גם משרד התקשורת נדרש לאשר את פעילות סטארלינק בישראל. בפברואר האחרון שר התקשורת שלמה קרעי אף התגאה בכך, אולם הדרך לשם לא היתה חלקה. מאסק הציע כבר בסוף אוקטובר 2023 לפרוש את המערכת ברצועת עזה, שם הרסו ההפצצות הישראליות המסיביות חלק גדול מתשתיות התקשורת.

ציוץ של השר קרעי על כניסת סטארלינק לישראל, פברואר 2024 (צילום מסך)

כהרגלו, עשה זאת מאסק בציוץ בטוויטר. אלא שהשר קרעי הגיב לציוץ בציוץ משלו, בו הצהיר כי "ישראל תיאבק בכך בכל דרך" ואיים בחרם על סטארלינק. מאסק צייץ בתגובה המערכת תופעל ברצועה רק למטרות הומניטריות ולאחר בדיקת אבטחה מצד ממשלות ארה"ב וישראל.

ב-14 בפברואר צייץ שוב השר קרעי, הפעם תחת הכותרת המודגשת "סטארלינק לראשונה בישראל". קרעי דאג לצרף לציוץ שלו פסוק מנוקד מתהילים, קבע כי מדובר ב"בשורה גדולה ומשמחת" והודה לנציגי סטארלינק "על הדיון הענייני וההבנות בעניין רצועת עזה".

קרעי גם הדגיש כי פריסות יחידות התקשורת ברצועה "יאושרו באופן פרטני רק לאחר אישור מדוקדק של גורמי הבטחון בישראל". למחרת התפרסמה הודעה רשמית של משרד התקשורת, בנוסח מעט שונה, שגם בה התייחס קרעי לסוגיה הביטחונית - אך ורק בהקשר של פריסת היחידות ברצועה.

האם במשרד התקשורת היו מודעים לחששות סביב מאסק עצמו - משתמש מסיבי בסמים כבדים ובעל קשרים ואינטרסים בסין, רוסיה ומדינות טוטליטריות אחרות - בקשר לחשיפה שלו לסודות ביטחוניים וטכנולוגיות צבאיות? במשרד התקשורת, כאמור, סירבו להתייחס.