בזמן שבצפון רצועת עזה מתגברים הסימנים לטיהור אתני, לתקשורת הבינלאומית אין כל אפשרות להיכנס באופן עצמאי לאזור ולדווח על המתרחש. התאחדות העיתונאים הזרים (FPA) אמנם עתרה לבית-המשפט העליון כדי לאפשר לנציגיה מעבר לרצועת עזה, אולם המדינה לא ממהרת לקדם את ההליך ובית-המשפט נותן לה גיבוי. השבוע אישר שופט העליון נעם סולברג דחייה שנייה במועד המענה המקדמי לעתירה.

בשבועות האחרונים גבר הלחץ הצבאי על אזור צפון רצועת עזה. עשרות אלפי פלסטינים יצאו מג'באליה ובצה"ל הבהירו כי לא יאפשרו להם לחזור לביתם. מעט העיתונאים שהגיעו לאזור מחוץ לרצועה תיעדו מראות קשים של הרס, חורבן ופליטות, אולם העיתונאים הללו הגיעו בתיאום עם צה"ל ובליווי כוחותיו ולא קיבלו היתר להסתובב באופן עצמאי בשטח.

עיתונאים עזתיים חוששים להתקרב לצפון הרצועה מפחד שמא יצטרפו לרשימה של קרוב ל-140 עיתונאים שנהרגו מאז תחילת המלחמה. אחרי תקופה קטלנית של למעלה משנה, הם סובלים גם ממחסור חריף בציוד שיאפשר לתעד את המתרחש ונעדרים חיבור אינטרנטי שיאפשר לשדר את התיעוד אל מחוץ לרצועה. אחדים מהם העידו על ייאוש.

קרלוס מרטינז דה לה סרנה מהוועד להגנה על עיתונאים (CPJ) הזהיר מפני "ריק תקשורתי" באזור צפון רצועת עזה. בארגון, שפועל למען חופש העיתונות ושלומם של עיתונאים ברחבי העולם, התריעו כי "'ריק תקשורתי' הוא אחת ההשפעות הישירות של המבצע הזה [בצפון עזה, א"פ], שעלול להשאיר פשעי מלחמה אפשריים ללא ראיות או תיעוד".

כבר למעלה משנה, מאז תחילת המלחמה, שמדינת ישראל אוסרת על עיתונאים ישראלים וזרים להיכנס לרצועה ולדווח באופן עצמאי על המתרחש באזור. התאחדות העיתונאים הזרים עתרה בחודש ספטמבר האחרון בדרישה כי המדינה תבטל את האיסור. היתה זו עתירה שנייה במספר, אחרי שעתירה קודמת, מחודשי המלחמה הראשונים, נדחתה בשל שיקולי ביטחון.

בעתירה, שהוגשה באמצעות עורכי-הדין גלעד שר ורן גרינוולד, נטען כי "קיימת חשיבות עליונה, דווקא באזורי מתיחות גוברת, לסיקור עצמאי ואובייקטיבי שיבוצע בפתיחות ובשקיפות, באופן מהימן ומלא, בזמן אמת וממקור ראשון, אודות המתרחש ברצועה ולשמירה על זכותו של הציבור לדעת".

בעתירה הדגישו כי יש לשנות את הגישה לאור סיום השלב העצים בלחימה בעזה, אולם הצורך בגישה חופשית של עיתונאים זרים וישראלים אל רצועת עזה חיוני גם על רקע התחדשות הלחץ הצבאי בצפון הרצועה.

אף אם העיתונאים הללו לא יוכלו להתקרב לאזורי הקרבות שעדיין נמשכים בצפון הרצועה, כניסתם תאפשר להם לסקר את המתרחש באזורים אחרים ולשוחח עם פליטים שעזבו את הצפון כדי לשמוע מהם עדויות על המתרחש שם. ראיונות שכאלה יתקיימו בלי שהעיתונאים המשוחחים עם העזתים מלווים בכוחות צה"ל חמושים, כמו במקרה של כתב חדשות 12 אוהד חמו, או חוששים מנקמת חמאס, כמו במקרה של עיתונאים עזתים. כך עשוי הציבור לגבש תמונה בהירה יותר של המתרחש בצפון רצועת עזה.

כבר בסמוך להגשת העתירה בחודש ספטמבר הורה השופט סולברג למדינה להגיש תגובה מקדמית עד ה-10.10, אולם יומיים לפני המועד ביקשה המדינה ארכה עד ל-24.11 וזאת בשל העומס שמוטל על הגורמים שנדרשו למסור עמדתם. ב-FPA הסכימו לארכה עד ל-10.11 בלבד, וכך אישר השופט סולברג.

השבוע, ביום שבו היתה המדינה אמורה להגיש את תגובתה המקדמית, הוגשה תחת זאת בקשה נוספת למתן ארכה. הגורמים הרלוונטיים, כך נטען על-ידי עורכי-הדין יונתן נד"ב ומיכל דניני מפרקליטות המדינה, טרם השלימו את המשימה, אם כי זו נמצאת "בישורת האחרונה".

ב-FPA התנגדו נחרצות. "הגשת הבקשה לארכה ברגע האחרון, ביום הקבוע כמועד ההגשה, תוך בקשה חוזרת לארכה אף ארוכה מזו שנתבקשה קודם, אינה סבירה, מראה את הזלזול העמוק בטענות העותרת וברור כי אין לתת לה יד", טענו.

"בשים לב לנימוקי הבקשה, וחרף התנגדות העותרת - כמבוקש", החליט השופט סולברג ואיפשר למדינה להגיש תגובה מקדמית מטעמה עד ל-28.11.

27177-09-24