מיד לאחר ההודעה של ראש הממשלה נתניהו על פיטורי שר הביטחון יואב גלנט, החלו דיווחים בתקשורת מ"סביבת נתניהו" לפיהם ראש השב"כ רונן בר הוא הבא בתור (כמובן, בליווי ההכחשה המסורתית). מהלך כזה, אם יצא לפועל, עלול להוות מכת מוות למחאה נגד הממשלה (כל ממשלה) - כפי שניתן ללמוד מההיסטוריה של מדינות אחרות.
רה"מ נתניהו מינה במקום גלנט את ישראל כ"ץ, שנועד לשמש "יס-מן" שלו בעניין השתמטות החרדים, הפקרת החטופים, המשך ניהול מלחמה אינסופית והחלפת שדרת הפיקוד בצה"ל. מינוי "יס-מן" של נתניהו גם לתפקיד ראש השב"כ, עלול להיות צומת משמעותי בהידרדרות מדינת ישראל לדיקטטורה מלאה. הדבר נובע מהאופן הנרחב שבו מנוסח חוק השב"כ משנת 2002, ההופך אותו לפוטנציאל שימוש לדיכוי פנימי חסר גבולות, כפי שקרה בדיקטטורות בכל רחבי העולם.
חוק השב"כ מכפיף את השב"כ ופעילותו לראש הממשלה. ראש הממשלה ממונה על השב"כ, ההנחיות והפקודות הפנימיות של השב"כ מאושרות על ידיו והוא רשאי להתקין תקנות לביצוע החוק. ראש השב"כ ממונה בהמלצתו, המבקר הפנימי של השב"כ ממונה על ידיו, והוא גם רשאי להתיר חיפוש סמוי למטרות מודיעין, איסוף חומר ממאגרי מידע וביצוע האזנות סתר מכוח החוק בעניין.
על פי החוק השב"כ מופקד לא רק על שמירת ביטחון המדינה והגנה מפני טרור, אלא גם על שמירת "סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו" מפני איומי "חתרנות". בדומה למונח "ביטחון המדינה" שניתן להרחיבו או לצמצמו, גם המילה "חתרנות" אינה מוגדרת בחוק השב"כ ותלויה בפרשנות. במדינות דיקטטוריות "חתרנות" משמשת כ"מונח סל" לכל פעילות אופוזיציונית.
להבדיל מגופי אכיפה כמו המשטרה והפרקליטות, שפעולתם ממוקדת בטיפול בחשד לעבירות שכבר בוצעו, כדי להתמודד עם "חתרנות" החוק מתיר לשב"כ לעצור ולחקור אזרחים גם כדי למנוע שהם או אחרים יבצעו עבירות עתידיות. כלומר, אזרח יכול להיעצר ולהיחקר בידי השב"כ טרם ביצע עבירה כלשהי או גם רק כדי להוציא ממנו מידע על אחרים.
בפסקי הדין בעתירות שהגישו האגודה לזכויות האזרח ועורך הדין שחר בן מאיר, בעניין "שיחות אזהרה" שביצע השב"כ לפעילים פוליטיים והמעקב בתקופת הקורונה, שופטי בג"ץ התייחסו לחשש שמעוררות הסמכויות הנרחבות של השב"כ.
בין היתר, המשנה לנשיאה בדימוס אליקים רובינשטיין כתב כי "חתרנות" הוא מונח "חמקמק", וכי ישנו "אתגר לא פשוט" ביישום שלו "בחיי המעשה, תוך פרשנות הוגנת ומאוזנת ולא תוך להיטות-יתר". השופט רובינשטיין קיבל את עמדת המדינה שגם מחאה חברתית או פוליטית עלולה בנסיבות קונקרטיות להיכנס לתחום אחריות השב"כ, אך הציע לחדד את נוהל השב"כ החסוי בעניין זימון אזרחים ל"שיחת אזהרה".
"לא נכחד", כתב השופט רובינשטיין, "וככל שהתרשמנו מן המידע שבפנינו, קיים חשש כי הכריכה בין חתרנות לבין פעילות טרור תהא מלאכותית, כך שגם אם כוונותיו של השירות טובות, הנוהל עלול להיות בלתי רלבנטי בעיקרם של המקרים. דומה, כי נדרשת חשיבה נוספת, בשיתוף היועץ המשפטי לשב"כ ואף ליועץ המשפטי לממשלה, כדי שתחודד ההבחנה האמורה, כך שלנוהל, שהוא תוצר ראוי כשלעצמו של עתירה זו, תהא ממשות ורלבנטיות בפועל".
השופט יצחק עמית הזהיר מפני המדרון החלקלק בשימוש בשב"כ לצורך מעקב בתקופת הקורונה: "ההפעלה של גוף ביטחוני חשאי בתחום אזרחי מובהק של בריאות הציבור, יש בה כדי להדיר שינה מעיניו של כל שוחר דמוקרטיה. החשש למדרון חלקלק בתחום זה עד כדי הגעה למצב של 'חיים של אחרים' הוא אינהרנטי ואיננו רוצים חלילה להידמות למדינות אחרות שהפעילו ומפעילות מעקבים המוניים אחר אזרחיהן.
"מכאן החשיבות בכללים הקובעים את התנאים בהם ניתן לעשות שימוש מרוסן ב'כלי'. למדרון החלקלק יש פן נוסף, והוא החשש מפני התופעה של 'פעם השתמשת – התמכרת', ונזכיר כי הממשלה הסמיכה את השב"כ ברציפות ובאופן גורף מאז חקיקת חוק הסמכת השב"כ".
אמנם יש בחוק השב"כ סעיף הקובע ש"השירות יפעל באורח ממלכתי; לא תוטל על השירות משימה לשם קידום אינטרסים מפלגתיים-פוליטיים", אך הוראות החוק הנרחבות בחוק השב"כ מקשות על פיקוח שיפוטי וציבורי על ראש הממשלה על מנת שלא יעשה כך בפועל.
שופטי בג"ץ אמנם הביעו חששות מכוחו של השב"כ ואפשרות השימוש בו לרעה, אולם מערכת המשפט בישראל הורגלה זה מכבר לשמש כ"חותמת גומי" של השב"כ, הן בהקשר של שיטותיו המפרות זכויות אדם וחשודים והן בהקשר של הוצאת צווי איסור פרסום על פעולותיו. לנוכח הסודיות שמאפיינת את פעילות השב"כ וגם מעוגנת בחוק (הפרתה נחשבת לעבירה פלילית), הסיקור העיתונאי על השב"כ מלכתחילה מוגבל ביותר.
אחד הדברים הראשונים שרה"מ נתניהו יוכל לעשות במידה וימנה מריונטה לראש השב"כ, הוא למנוע הפגנות במרחב של מעונותיו בירושלים ובקיסריה באמצעות שימוש בסמכות השב"כ לקבוע את סידורי האבטחה. בהמשך יוכל להפעיל את השב"כ נגד מנהיגי המחאה. "פרומו" לאפשרות השב"כ לפגוע בחופש העיסוק של אזרחים, קיבלנו בחודש מרץ האחרון, כאשר אור קשתי דיווח ב"הארץ" שמשרד החינוך העביר לידי שב"כ מידע על תעודות הזהות של 265 אלף עובדי הוראה כדי שיבדוק אותן מול מאגר המידע שברשותו.
השילוב של ראש ממשלה וראש שב"כ חסרי גבולות, עלול להיות קטלני לאזרחי מדינת ישראל התומכים בדמוקרטיה. לכן, אף שפיטורי גלנט לא הפיכים, המחאה הציבורית חשובה כדי למנוע גם את פיטורי ראש השב"כ רונן בר או לפחות למנוע כי יוחלף בתואם ישראל כ"ץ.