הצעת "חוק סגירת האינטרנט" של ח"כ אריאל קלנר אינה חוקתית, כך הבהיר היום (4.11) איל זנדברג, ראש תחום משפט ציבורי במחלקת ייעוץ וחקיקה של משרד המשפטים, בדיון שנערך בוועדה לביטחון לאומי.
לדברי זנדברג, הצעת החוק של ח"כ קלנר, הרוכבת על חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה ("חוק אל-ג'זירה"), מפרה את האיזון בחוק שחוקקה הממשלה, איזון שגם כך הוא "על הקצה". השינוי לא יאפשר למדינה להגן על הנוסח בבג"ץ. עוד ציין זנדברג כי הממשלה ממילא מקדמת תזכיר חוק ממשלתי שיחמיר את נוסח החוק הקיים.
חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה, שעליו מתבססת הצעת החוק של ח"כ קלנר, נחקק כהוראת שעה באפריל האחרון בשל מצב המלחמה ותוקפו. החוק כבר הוארך פעם אחת והוא עומד לפוג בסוף נובמבר.
בנוסח החוק הנוכחי, בעקבות מאבק עיקש שניהלו הייעוץ המשפטי לממשלה וח"כ גלעד קריב ממפלגת העבודה, נכללו מגבלות רבות, למורת רוחם של חברי הקואליציה. כדי לאזן בין צרכי הביטחון לבין זכויות האזרח נחקק החוק כהוראת שעה, בעל מועד תפוגה קצר מועד, ונקבע כי גם הצווים שיצאו מכוחו של החוק יהיו מוגבלים בזמן וכי חובה יהיה להביאם לאישור בפני נשיא בית-משפט מחוזי או סגנו לדיון שייערך בתוך שלושה ימים מחתימתם.
בנוסף, סמכות שר התקשורת להטיל סנקציות על כלי תקשורת זרים שנקבע כי שידוריהם פוגעים פגיעה ממשית בביטחון המדינה, הוגבלה להחרמת ציוד שידור, חסימת גישה לאתרי אינטרנט והסרת הערוצים מהפלטפורמות הרב-ערוציות שבפיקוח המדינה.
פקחים של משרד התקשורת מתעדים עצמם לפני החרמת ציוד צילום של סוכנות הידיעות AP בשדרות, מכוח "חוק אל-ג'זירה", 21.5.24 (צילום מסך)
בדיון שניהלו חברי קואליציית נתניהו בוועדה לביטחון לאומי של הכנסת מוקדם יותר השנה, הצהירו כי הוראת השעה שהתקבלה היא רק בסיס לשינויים וכי כוונתם האמיתית היא להפעיל את החוק נגד כלי תקשורת ישראלים בכל עילה שיבחרו - זאת למרות שהחוק נחקק בעילה ביטחונית נגד כלי תקשורת זרים.
חברי הוועדה מהליכוד, עוצמה-יהודית והציונות הדתית אמרו כי הם מעוניינים בחוק קבוע, שאינו תלוי במלחמה או מוגבל בזמן, אינו כפוף לפיקוח משפטי או חוות דעת ביטחוניות, שניתן להפעילו גם על כלי תקשורת ישראלים, ושמעניק לשרי התקשורת והביטחון הלאומי סמכות לסגור אותם על פי שיקול דעתם.
המחטף נבלם בשל התנגדות הייעוץ המשפטי וחברי האופוזיציה בוועדה, אולם חברי הוועדה מהקואליציה הבהירו כי בכוונתם להגיש הצעות חוק פרטיות שיחמירו את הוראת השעה הממשלתית שהתקבלה, עד שנוסח החוק יגיע לתוצאה אליה שאפו מלכתחילה.
הצעת החוק של ח"כ קלנר היא אחד המסלולים בהם פועלת הקואליציה על מנת להשיג מטרה זו. הצעת החוק מבקשת להפוך את הוראת השעה לחוק קבוע, להאריך את תוקפם של הצווים שמוציא שר התקשורת שלמה קרעי מכוח החוק מ-45 יום ל-90 יום וכן להרחיב את סמכויות שר התקשורת, כך שיוכל "להורות לגופי הממשלה שהנושא בתחום אחריותם" לעצור שידורי ערוץ שנקבע כי פוגע בביטחון המדינה.
האגודה לזכויות האזרח, שעתרה נגד נוסח החוק הממשלתי, כמו גם ארגון העיתונאים והעיתונאית ומכון זולת, הזהירו מפני ההשלכות הרות האסון של הצעת החוק של קלנר על חופש העיתונות וחופש הביטוי בישראל, אם תעבור בקריאה שנייה ושלישית.
מה כתוב פה
בדיון שנערך היום בוועדה לביטחון לאומי הצטרף להתנגדויות גם נציג מחלקת ייעוץ וחקיקה של משרד המשפטים.
לדברי זנדברג, בהיעדר הסבר ביטחוני של שינוי נסיבות, אין מקום לשינוי בתוקף החוק ותוקף הצווים שניתנים מכוחו. לדבריו, המהלך להפיכת החוק מהוראת שעה לחוק קבוע ולהארכת תוקף הצווים שניתנים מכוחו ל-90 יום "מערער את הבסיס החוקתי" של החוק הקיים, "ולוקח את החוק אל מעבר לרף החוקתי".
"אם מישהו מדמה שבהסמכה הזו זה מאפשר עכשיו לסגור, אני לא יודע מה, ערוצי אינטרנט, זה לא מה שכתוב פה. ואם זה מה שכתוב פה אז הוא בעייתי כפל כפליים"
ח"כ גלעד קריב (העבודה) ביקש את עמדת הייעוץ המשפטי לגבי הסעיף שמקנה לשר התקשורת את הסמכות "להורות לגופי הממשלה שהנושא בתחום אחריותם" "לעצור" שידורי ערוץ שנקבע כי פוגע בביטחון המדינה.
זנדברג השיב כי מדובר בסעיף שכולל "הוראה שאנחנו לא כל כך מבינים מה היא יכולה לומר, כיוון שהיא מנוסחת לא כהסמכה שכותבים בחוק". לדברי זנדברג, "כפי שזה מנוסח זה פשוט דבר פלואידי ולא ברור וכשלעצמו בעייתי. אם אדוני קורא לתוך זה סמכות לסגור כל מיני ערוצי שידור או פלטפורמות שידור אחרות, אנחנו לא הבנו את זה כך". ככל שזו אכן הכוונה, הוסיף בהמשך זדנברג, הרי שזה "סעיף גורף ובעייתי בפני עצמו".
לדברי זנדברג, "כך לא כותבים הסמכה ואם מישהו מדמה שבהסמכה הזו זה מאפשר עכשיו לסגור, אני לא יודע מה, ערוצי אינטרנט, זה לא מה שכתוב פה. ואם זה מה שכתוב פה אז הוא בעייתי כפל כפליים".
שינוי זוחל
ממילא, טען זנדברג, הממשלה כבר מקדמת מטעמה תזכיר חוק ממשלתי לתיקון החוק הקיים אשר יאפשר לא רק את הארכת הוראת השעה אלא גם שינויים בנוסח שלה.
כך, לדוגמה, במקום הוראת שעה ל-4 חודשים, תזכיר החוק המוצע מבקש להאריך את הוראת השעה בחצי שנה. בנוסף, כל צו שיוציא שר התקשורת קרעי מכוח החוק יעמוד בתוקף במשך 60 יום במקום 45. בדברי ההסבר לחוק נכתב כי השב"כ תמך בעדכון הוראת השעה כך שתעמוד בתוקף חצי שנה וכי תוקף הצווים שיוצאו מכוחה יהיו לתקופה של 60 ימים.
במילים אחרות, לצד הצעת החוק הפרטית של ח"כ קלנר (ואחרות שצפויות להיות מוגשות), מעוניינת הממשלה לערוך שינוי זוחל בחוק הממשלתי ולהחמיר את תנאיו.
לדברי זנדברג, הצעת החוק הממשלתית נוסחה לאחר ששר התקשורת נועץ עם גופי הביטחון ולאור הפקת לקחים מהפעלת החוק בנוסחו הקיים. זנדברג גם הזכיר כי המדינה מגנה על החוק במענה לעתירה שהוגשה בטענה לאי חוקתיותו. ההגנה על החוק מתאפשרת, הדגיש, בשל הנוסח המוגבל שבו נחקק, הכולל מגבלה של זמן שבו הוראת השעה תעמוד בתוקף ומגבלה של זמן של הצווים שיוצאים מכוחו של החוק.
לאחר שמיעת הערות נציג משרד המשפטים התכנסה הוועדה לדיון המשך חסוי שבו שמעה את עמדות גופי הביטחון. יו"ר הוועדה ח"כ צביקה פוגל (עוצמה-יהודית), הבטיח לכנס דיון נוסף בעוד שבוע או שבועיים להמשך הכנת הצעת החוק של ח"כ קלנר לקריאה ראשונה.