אם היינו צריכים הוכחות מוחשיות לנזקים הממשים שנגרמים בשל הפצת שמועות חסרות ביסוס, קיבלנו אותן במנה מרוכזת בסוף השבוע האחרון.
על רקע המלחמה הנמשכת כבר למעלה משנה, המשך שיגורי הטילים והכטב"מים בצפון והלחימה בעזה ובלבנון, נפוצו ברשתות החברתיות בישראל גלי שמועות וידיעות כוזבות שגרמו לגלי הדף גם בעולם הממשי והגיעו באופן חריג גם לחדרי החקירות.
העובדה שהפעם בחרה המשטרה להתערב רק הבליטה את אוזלת היד של מערכת אכיפת החוק נגד הרשתות החברתיות והבחירה של המחוקקים להימנע מהמשך ההפקרות והשימוש בפלטפורמות לזריעת כאוס ובהלה בקרב הציבור.
אולי האכזרית מבין השמועות שהופצו במהלך סוף השבוע הארוך של חג סוכות, היתה הידיעה השקרית על שחרור חלק מהחטופים ברצועת עזה במבצע צבאי. השמועות התרוצצו בטלגרם, ווטסאפ, טוויטר (X) וטיקטוק, וכללו גם שמות ופרטים של חטופים שנמצאים בדרכם הביתה - הכל שקר וכזב.
קרובי חטופים, בהם משפחתה של התצפיתנית לירי אלבג, סיפרו שהוצפו בפניות והודעות ועברו סוף שבוע חסר שינה בציפייה לבשורות שלבסוף לא הגיעו. דובר צה"ל נאלץ לפרסם שלוש הודעות שונות המזימות את השמועות כדי למנוע את הפצתן, עד שאפילו המשטרה התערבה.
ג'פרי יאס, בעל המניות הלא-סיני המרכזי בטיקטוק
בעל חשבון הטיקטוק theshadow7000 נעצר לחקירה בחשד ל"הפצת מידע כוזב וידיעות העלולות לעורר בהלה" ושוחרר למעצר בית של חמישה ימים. בארגון פייק ריפורטר סיפרו ל"הארץ" כי מדובר בחשבון טיקטוק שהפיץ באופן סדרתי ידיעות כוזבות במסווה של דיווחים עיתונאיים והספיק לצבור 50 אלף עוקבים, אך הוסר מהרשת רק כעת.
גל שמועות שקרי אחר שהופץ במקביל ברשתות החברתיות במהלך יום שישי, טען כי "נחיל כטב"מים" שוגר מעיראק בדרכו לישראל וכי בתוך מספר שעות יפגע במטרות בארץ. גם במקרה הזה נאלץ דובר צה"ל לפרסם הודעות הכחשה. עבור רבים בציבור הדתי זה כבר היה מאוחר מדי: במהלך השבת השמועה עברה מפה לאוזן ולפחות בבית כנסת אחד עצרו תפילות שבת ושלחו את המתפללים לבתיהם כדי שיתכוננו לפגיעות הכטב"מים וישהו בסמוך למרחבים המוגנים.
בתוך שגרת המלחמה של מתח ואי וודאות מתמשכים, שמועות כזב כאלה גורמות לבהלה המונית, המשרתת את האויב. ואכן, הפעם נעצר אזרח ישראלי שהפיץ את השמועות, אך באינספור פעמים אחרות נחשף כי המקור הראשוני להפצת חדשות הכזב היו ארגוני טרור פלסטינים או פעילים של מדינות עוינות.
האחריות על הפצת שמועות כזב זדוניות מוטלת על מי שמפיץ אותן, והמשטרה ורשויות הביטחון מטפלות במפיצים בעצלתיים - אך יש מי שזוכה לחסינות מוחלטת: הפלטפורמות עצמן. למעשה, נראה שישראל היא אחת הדמוקרטיות האחרונות שנמנעת מנקיטת פעולה נגד הרשתות החברתיות בשל הפצה מסיבית של דיסאינפורמציה וערעור החברה הישראלית.
בעוד בישראל המחוקקים מתעלמים מהסכנה העצומה לדמוקרטיה, דמוקרטיות ברחבי העולם מחריפות את המאבק בהפקרות ברשתות החברתיות. כפי שדווח לאחרונה בפירוט כאן ב"עין השביעית", מדינות רבות ברחבי העולם החליטו לנקוט בחקיקה ואכיפה על מנת לוודא שרשתות חברתיות ופלטפורמות מסרים יחלו לקחת אחריות על שטף המידע שהן מפרסמות. לנטר, לאתר ולסכל שימוש זדוני ולא חוקי בפלטפורמות שלהן לצורך הסתה ועידוד לאלימות, פגיעה מינית, פעילות עבריינית ומבצעי השפעה זרים עוינים.
מארק צוקרברג, מנכ"ל ומייסד פייסבוק, בשימוע בסנאט האמריקאי (צילום מסך)
החברות המחזיקות ברשתות החברתיות ותוכנות המסרים התרגלו לכך שהן עומדות מעל לחוק ואינן אחראיות לתכנים שהן מפרסמות, אך לאחרונה יותר ויותר בתי משפט ובתי מחוקקים ברחבי העולם נזכרים שיש להם עדיין את הכוח והסמכות לעמוד מולם.
בברזיל סגרו בן לילה את פעילות טוויטר של אילון מאסק על רקע שימוש בה להפצה של דיסאינפורמציה והסתה של תומכי מנהיג הימין הקיצוני והנשיא היוצא ז'איר בולסונרו, שניסה להתנגד לתוצאות הבחירות והסית את נאמניו נגד בתי המשפט והמחוקקים.
מאסק סירב להסיר את החשבונות המסיתים והודיע כי הוא מצפצף על החלטות בית המשפט העליון של ברזיל. אחר-כך סירב לשלם את הקנסות שהוטלו עליו ולבסוף סגר את נציגות החברה בברזיל כדי שלא יוכלו לפעול כנגדה.
רק לאחר ששופט הורה על סגירת טוויטר, שברזיל היא אחת המדינות בהן היא נפוצה במיוחד, התקפל מאסק, שילם קנסות של מיליוני דולרים, חסם את החשבונות המסיתים והחזיר את הנציגות בברזיל.
פאבל דורוב, מייסד ומנכ"ל טלגרם (צילום מסך)
אפילו טלגרם, שנודעה לשמצה בזכות ההתעלמות שלה מרשויות מדינתיות וסירובה המתמיד לחשוף פרטים של משתמשים, גם כאלה שעסקו בפעילות עבריינית באמצעותה, נאלצה לאחרונה לשנות כיוון.
מעצרו המתוקשר של מייסד טלגרם פאבל דורוב בצרפת באוגוסט האחרון, והגשת כתב אישום נגדו בשל הפצת פדופיליה ופעילות עבריינית אחרת בטלגרם, הביאו לשינוי מדיניות ברשת.
בסוף ספטמבר פורסם כי בטלגרם יחלו להעביר לרשויות בטחון את כתובות ה-IP ומספרי הטלפון של משתמשים לפי דרישת רשויות החוק, במטרה "להרתיע פושעים משימוש לרעה באפליקציה" בניגוד לכללי המדיניות שלה, שעל הנייר אוסרים על ביצוע פעילות לא חוקית באמצעות הפלטפורמה.
עבור ישראלים וישראליות רבים שנפגעו משימוש זדוני בטלגרם להפצה של תכנים אינטימיים שלהם או סרטונים ופרטים של קרובים שנרצחו ונחטפו בטבח ה-7 באוקטובר, זה כבר מאוחר מדי. נותר לקוות שבעתיד נשמע שהרשת משתפת פעולה גם עם הרשויות בישראל במרדף אחר עברייני מין, מסיתים לטרור ומפיצי תוכן כוזב ופוגעני.
הפוליטיקאים, מנתניהו ועד אחרון חברי הקואליציה, פוחדים מהרשתות החברתיות ונשענים עליהן
אך בניגוד לפעולות בברזיל ובצרפת נגד מאסק ודורוב, לפעולות של הממשל האמריקאי נגד פייסבוק, אינסטגרם וטיקטוק, למהלכים באיחוד האירופי ובעוד מדינות אחרות, בישראל אין בכנסת ובממשלה מי שיטפל באופן בו רשתות חברתיות משמשות לפגיעה בציבור האזרחים בישראל – גם ובמיוחד בעת מלחמה.
היינו מצפים כי אסון ומחדל ה-7 באוקטובר והתפקיד המשמעותי שהרשתות שיחקו במסגרתו ואחריו יעירו את המחוקקים ויכניסו להילוך גבוה את הטיפול באסדרה ופיקוח על פעולות הרשתות החברתיות בישראל. בפועל, קרה בדיוק ההיפך. במקום פעולה דחופה של חקיקה ואכיפה, ראינו את ראש הממשלה שלנו מארח את מאסק, מתארח אצלו ומתחנף אליו.
הפוליטיקאים, מנתניהו ועד אחרון חברי הקואליציה, פוחדים מהרשתות החברתיות ונשענים עליהן. הם מכירים בכוחן העצום לשמש מגברים ומהדהדים של המסרים שלהם, לעקוף את התקשורת המסורתית ומחסומים כמו אתיקה עיתונאית ובדיקת עובדות. יש להם יותר מדי מה להפסיד ברגע שיאכפו ויגבילו את פעולת הרשתות ואת היכולת להפיץ מידע אנונימי, מסית ופוגעני.
שנה שלמה עברה מאז פתיחת המלחמה, שנה של פעולות השפעה זרה וזדונית נגד הציבור, הפצה של תכנים פוגעניים ולוחמה פסיכולוגית של ארגוני טרור ברשת, מתקפות סייבר ממוקדות באזרחים ורשויות ופעילות אינטנסיבית של מכונות רעל, הסתה ופילוג שהופעלו בפלטפורמות נגד אזרחים וקבוצות מיעוט על רקע המלחמה וממניעים פוליטיים ומפלגתיים.
המולטי-מיליארדר אילון מאסק, הבעלים של טוויטר, עם ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ואשתו שרה, מפעל טסלה בקליפורניה, 18.9.23 (צילום: אבי אוחיון, לע"מ)
גם המחיר הכבד – הפיזי, הכלכלי והנפשי – שכל אלה גבו מהציבור בישראל בזמן מלחמה לא הניע פעולה ממשית של פיקוח או חקיקה עקרונית וגורפת נגד הפלטפורמות הרבות, למרות שלכולם ברור מה צריך לעשות ומה כבר נעשה בעולם.
למעט בקשות הסרה נקודתיות של פרופילים, רשתות ותכנים או צווים משפטיים לחשיפת פרטים של בעלי פרופילים, המדינה עדיין לא דורשת התנהלות ברורה של שקיפות, מענה ומניעה של תוכן ופעילות זדונית ופוגענית נגד אזרחים בישראל.
מדינות האיחוד האירופי ולאחרונה גם מחוצה לו הוכיחו בשנה האחרונה שההון וההשפעה של הרשתות החברתיות ברחבי העולם הוא אולי אדיר מימדים – אבל הכוח שלהן עדיין מוגבל - אם מחוקקים, מנהיגים ומדינות עומדים על כך.
המציאות היא שגם בתקופת מלחמה קשה ומתמשכת ישראל ממשיכה להיות החצר האחורית של הרשתות החברתיות – ורק האזרחים הם אלה שמשלמים את המחיר
אם בישראל, שנמצאת בעיצומו של משבר מתמשך ומלחמה אזורית הרת גורל ומתאפיינת בצריכת רשתות חברתיות גבוהה, רוצים באמת להגן על האזרחים - חייבים ליישר קו עם העולם ולדרוש מהרשתות את מה שבאירופה ובארה"ב דורשים מהן: הפסיקו לאפשר פגיעה באזרחים שלנו.
המחקר "לא עומדות בפרץ" שהתבסס על נתוני קו הסיוע לאינטרנט בטוח של איגוד האינטרנט הישראלי בחודשיה הראשונים של המלחמה, חשף כי זמן התגובה של מרבית הפלטפורמות לדיווחים על הסתה, תוכן כוזב, התחזות ושיח שנאה מגיע לעיתים ליותר משבוע.
במקרים של הפצת דיסאינפורמציה והפצת תוכן כוזב כ-40% מהמקרים כלל לא מטופלים. רשתות כמו טלגרם וטוויטר אפילו לא טורחות לענות לגורמים רשמיים או להעסיק נציגים מטעמן בישראל. כלל לא ברור כמה מבודקי התוכן הם דוברי עברית או ערבית ומשתמשים לא מקבלים מענה אנושי על פנייתם בשום שלב – אלא אם נקטו בהליכים משפטיים.
המציאות היא שגם בתקופת מלחמה קשה ומתמשכת ישראל ממשיכה להיות החצר האחורית של הרשתות החברתיות – ורק האזרחים הם אלה שמשלמים את המחיר.
ללא התערבות של המדינה והמחוקקים הנזק רק יילך ויחמיר ורדיפה סיזיפית אחר מפיצים ובעלי עמודים לאחר שכבר נגרם הנזק לא תפתור את הבעיה. ברגע שפוליטיקאים ומקבלי החלטות ישימו את הצרכים, הבטיחות והזכויות של האזרחים לפני האינטרסים הפוליטיים והכלכליים שלהם ויתחילו לדרוש תשובות ופעולות אפקטיביות מהרשתות החברתיות המובילות גם כאן, אז יהיה אפשר לדבר על מוגנות, בטיחות ו"ניצחון מוחלט" גם על האיומים שמגיעים אלינו דרך הרשת.
עידן רינג הוא מרצה וחוקר תקשורת, סמנכ"ל קהילה וחברה באיגוד האינטרנט הישראלי