באופוזיציה מלקקים את הפצעים לאחר שהחמיצו שעת כושר לנצל סכסוך פנימי בקואליציה, בין ש"ס לעוצמה-יהודית, על מנת לטרפד חקיקת עוד חוק הטבות לערוץ 14. נדמה שיותר משמסוכסכים בקואליציה, באופוזיציה לממשלת נתניהו לא למדו כיצד לעבוד האחד עם השני גם אחרי שנה וחצי, כשהפעם המוקד המרכזי לביקורת היא סיעת המחנה-הממלכתי, ולצידה סיעות הימין-הממלכתי וישראל-ביתנו.

"הממשלה הזו נהנית מההפקר שאין אופוזיציה", טוען ח"כ וליד טאהא יו"ר סיעת רע"ם היושב בהנהלת האופוזיציה מטעם סיעתו, "האופוזיציה מסוכסכת, לפי אינטרסים של מפלגות, ומי שנהנה מזה זו הקואליציה הנוכחית".

ח"כ מירב בן ארי, יו"ר סיעת יש עתיד, ביטאה זאת שלשום במילים אחרות בראיון ל"מעריב":  "ביום יום זה מורכב לאחד את כולם, כי בסופו של דבר לא כולם עומדים מאחורי ראש האופוזיציה לפיד כמו שבזמנו גוש הימין ידע להתייצב עם נתניהו. ליש עתיד יש 24 מנדטים אבל אף אחד לא מצטופף מאחורינו. כל אחד רוצה להיות ראש ממשלה - ליברמן, גנץ, סער - אין את זה במחנה השני".

תסכולה של בן-ארי מוצדק הפעם. סיעת יש-עתיד, העבודה, רע"ם וחד"ש-תע"ל התגייסו בניסיון להוציא לפועל פיליבסטר שימנע את אישור החוק - שלכבודו כונסה הכנסת לכינוס מיוחד בזמן פגרה ובעת מלחמה. התוצאה הייתה רחוקה מלהשביע רצון אחרי שסיעות המחנה-הממלכתי, ישראל-ביתנו והימין-הממלכתי העדיפו, מסיבות שונות, להיעדר מהמליאה.

חוקי השוחד

"חוק השוחד הקטן" (תיקון מס' 7 לחוק הפצת שידורים) שנחקק שלשום, מעניק הטבות בסך מיליוני שקלים לערוץ 14, זאת אחרי שבחודש שעבר עבר "חוק השוחד הגדול" (תיקון מס' 49 לחוק הרשות השנייה), העניק לערוץ 14 הטבות שיכולות להגיע לעשרות מיליוני שקלים בשנה ולמעשה פטר אותו מהרגולציה המושתת על הערוצים המתחרים.

את החוק שעבר שלשום הגיש ח"כ אריאל קלנר (הליכוד), אולם מי שקידם אותו בפועל היה שר התקשורת שלמה קרעי (הליכוד). הוא מעניק שלוש הטבות לערוץ 14: הפצה בחינם של שידוריו במערך עידן פלוס, על חשבון תקציב תאגיד השידור (הטבה זו ניתנה גם לערוצים האחרים); החוב שצבר בסך כמיליון שקל יימחק והחובה למסור בחינם את השידור החי לפלטפורמות OTT (כגון סלקום טיוי למשל), לא תוטל עליו.

רה"מ בנימין נתניהו מתארח בתוכנית "הפטריוטים" בהנחיית ינון מגל, ערוץ 14, 13.4.23 (צילום מסך)

רה"מ בנימין נתניהו מתארח בתוכנית "הפטריוטים" בהנחיית ינון מגל, ערוץ 14, 13.4.23 (צילום מסך)

ערוץ 14 משדר דרך קבע תעמולה ממשלתית, משרת את רה"מ בנימין נתניהו ונאמן לדף המסרים שלו. יחסי הגומלין בין הערוץ לבין ממשלות נתניהו נמשכים כבר כשבע שנים, במהלכן זוכה הערוץ ל"הגנת ינוקא" כ"ערוץ זעיר", זאת למרות שהוא שייך למשפחת מיליארדרים ומתחרה על המקום השני בטבלת הרייטינג.

החקיקה המפלה לטובת הערוץ אינה חמורה רק משום שמדובר על פניו ביחסי תן-וקח פסולים, אלא גם משום שלצד תעמולה ממשלתית ערוץ 14 משדר חדשות כזב והסתה לאלימות ולפשעי מלחמה.

רגל פה רגל שם

בשבועות האחרונים דיווחנו על דפוס ההתנהלות של סיעות ישראל-ביתנו והימין-הממלכתי בנוגע לחוקי ההטבות לערוץ 14. דיווחנו כיצד כבמטה קסם חברי הכנסת משתי הסיעות נעלמו לפתע מהמליאה, לפעמים תוך דקות, על מנת לא להצביע על הצעות החוק. חשפנו שח"כ אחד מהימין-הממלכתי, זאב אלקין, אפילו הצביע בעד הצעת חוק השוחד הקטן בקריאה טרומית, כלומר בעד הנוסח הקיצוני יותר של החוק שרוכך מעט לאחר מכן.

במשך שבועות ביקשנו לקבל תגובה לגבי עמדת שתי הסיעות, רק בימין-הממלכתי מסרו שחברי הכנסת התקזזו עם חברי קואליציה. מישראל-ביתנו כלל לא נמסרה תגובה.

שאלנו את הימין-הממלכתי לגבי עמדתם העקרונית ביחס לחוק. אחרי הכל, מדובר בחוק מושחת על פניו, שגם אם במהלך הדיונים בוועדת הכלכלה צורפו אליו באופן חלקי מוטבים נוספים, נועד באופן ברור להיטיב עם ערוץ המשרת את הממשלה ולפגוע בתאגיד השידור (שיצטרך לממן, כי מישהו הרי צריך לשלם).

אתמול נמסרה לראשונה התייחסות הימין-הממלכתי: "סיעת הימין הממלכתי קיימה ביום שני השבוע דיון מקיף בהצעת החוק לפני הקריאה השניה והשלישית. הוחלט שלא נכון להתנגד להצעת החוק. ראשית - משום שיש בו הקלה שמאפשרת יותר היצע צפיה לציבור דל אמצעים", נמסר בעמדה, שכאילו נלקחה מדף המסרים של שר התקשורת שלמה קרעי. הרי הערוצים המסחריים היו יכולים להיות משודרים בעידן פלוס כל עת שיחפצו - הם רק היו צריכים לשלם על התענוג. הם - ולא הציבור. כעת החוק מגלגל את התשלום אל הציבור כולו.

"שנית - הצעת החוק אינה עוסקת רק בערוץ 14. לדוגמה - הצעת החוק תאפשר גישה של קשישים דוברי רוסית לערוץ התוכן היחיד שמוצע בשפתם ואותו הם יכולים להבין - ערוץ 9", המשיכו בדיקלום מסריו של שר התקשורת. כאמור, בפועל, ערוץ 9, כמו ערוץ 14, היה יכול לאפשר את הגישה הזו מזמן. בעלי ההון המחזיקים בערוצים הללו, אלכסנדר לוין ויצחק מירילשוילי, היו רק צריכים להכניס את היד לכיס ולשלם את עלות ההפצה.

"לאור בקשת סיעות אחרות באופוזיציה המתנגדות לחוק וכדי לא להקל על הקואליציה להעבירו", מסכמת הודעת הימין-הממלכתי, "הוחלט בתיאום עם סיעת ישראל ביתנו (שעמדתה היתה דומה) להתקזז וכך נעשה. בכך אין שיבוש של מאזן הכוחות בכנסת וגם אין השפעה על תוצאת ההצבעה".

הקביעה האחרונה אינה נכונה. לקואליציית נתניהו רוב מובנה בכנסת, אולם התגייסות של האופוזיציה, לו היתה קורית, היתה יכולה להוביל לעיכוב החקיקה. מיכאל שמש, הכתב הפוליטי של תאגיד השידור, דיווח כי השר איתמר בן-גביר וחברי הכנסת יצחק קרויזר וצבי פוגל מעוצמה-יהודית נעדרו מההצבעה כ"נקמה" על עיכוב בהצבעה על חוקים אחרים היקרים לליבם. כך שאם האופוזיציה היתה מגיעה בהרכב מלא, יתכן שהקואליציה היתה נאלצת לדחות את ההצבעה מחשש שהרוב שלה אינו מובטח.

"ברע"ם הייתה לנו החלטה, ודומני שגם בחד"ש-תע"ל, שאנחנו מצביעים נגד הקואליציה ובעד ההסתייגויות, ונשארנו באותה עמדה" אומר ח"כ טאהא, "הצבענו נגד למרות שהשר אמר שהחוק יכלול גם את הלא-טיוי". הלא-טיוי הוא ערוץ הטלוויזיה בערבית, שיחד עם ערוץ 9 בשפה הרוסית, ערוץ 24 וערוץ 14, אוגדו לפני מספר שנים תחת המיתוג הרגולטורי "ערוצים זעירים", כדי להצדיק את מתן ההטבות לערוץ 14 (הערוץ ה"זעיר" ששייך למשפחת מיליארדרים ומתחרה על המקום השני בטבלת הרייטינג).

במילים אחרות, בעוד ישראל-ביתנו והימין-הממלכתי שקלו שיקולים צרים ביחס למיליארדרים המחזיקים בכלי התקשורת הפונים לקהל מצביעיהם - במפלגות הערביות התנהלו באופן עקרוני, גם נגד האינטרס של טייקונים במגזר שלהם.

למה נדחה הדיון?

בסוף הדיון שלשום במליאה לפני ההצבעה על החוק, ביקש את רשות הדיבור יו"ר הקואליציה, ח"כ אופיר כץ. "הייתי די בהלם לשמוע את חברי הכנסת מהאופוזיציה, אחד אחרי השני, עולים ואומרים שהיום אנחנו כינסנו במיוחד את המליאה אך ורק בשביל החוק הזה". לדבריו, "האופוזיציה היא זו שבמהלך כמה ימים ביקשה ממני להזיז את זה להיום, ואחרי שהזזנו לבקשתם הם באים בטענות למה היום יש רק את החוק הזה. באמת נשגב מבינתי".

האמת היא שדחיית הדיון לא נעשתה בסופו של דבר לבקשת האופוזיציה. אבל כץ אינו משקר כשהוא אומר שבאופוזיציה אכן ביקשו להזיז את המועד.

מהלכי האופוזיציה נגד העלאת החוק החלו כבר ביום חמישי בשבוע שלפני העלאת החוק במליאה. באותו יום שיגרו סיעות האופוזיציה ליו"ר הכנסת אמיר אוחנה מכתב בו טענו כי הדבר נוגד את הנוהג לפיו בפגרה מעלים חוקים לחקיקה רק בהסכמה בין אופוזיציה לקואליציה. עותק נשלח גם ליועמ"שית הכנסת, עו"ד שגית אפיק.

אולם המכתב התייחס גם למועד כינוס המליאה לדיון על החוק: "איננו רואים כל סיבה מוצדקת לקיים דיון לילי, כאשר המליאה מתוכננת מלכתחילה להתכנס ביום שלישי בשעה 10:00 בבוקר. שכן, אנו מבינים כי הסיבה לקביעת שני ימי מליאה היא החוק הנדון וההסתייגויות הרבות הקיימות בעניינו. אנו פונים אליך בבקשה שתתערב בנושא ותתעקש על קיומם של שני ימי מליאה כמתוכנן, ושהחוק הנדון יעלה ביום שלישי בשעה 10:00 בבוקר לדיון ראוי".

על הבקשה חתומים כל שבעת ראשי סיעות האופוזיציה. כלומר עמדת האופוזיציה היתה שאם מעלים להצבעה, למרות הנוהג, חוק שנוי במחלוקת, הרי שיש לעשות זאת ביום שלישי בבוקר, ביום דיונים נפרד. מה קרה אם כן שגרם לחלק מסיעות האופוזיציה להלין על הקואליציה שדחתה את ההצבעה על החוק ליום שלישי בבוקר, כפי שהן עצמן ביקשו בחמישי? שאלה יפה.

ח"כ טאהא מסביר שהחלטת הקואליציה לשנות את מועד הדיון לא קשורה לבקשת האופוזיציה אלא כל-כולה תולדה של המשבר הפנים-קואליציוני. אולם הוא מגלה גם כי הזכיר בקבוצת הנהלת האופוזיציה שדיון בבוקר יום שלישי היה דרישה מקורית של האופוזיציה, והוא לא רואה סיבה להתנגד לשינוי רק בגלל שבקואליציה החליטו פתאום שזה מתאים גם להם.

חרקירי תוך תקיעת סכין בגב

את הכינוי "ווירדוז" בפרשה הנוכחית ניתן להצמיד לסיעת המחנה-הממלכתי. קשה להבין מה עמד מאחורי התנהלותה ביום שלישי בזמן שהתקיימו הדיונים בכנסת. במחנה-הממלכתי התנגדו באמת ובתמים לחוק המוצע, ואף הגישו שורה ארוכה של הסתייגויות לסעיפי החוק, בניגוד לישראל-ביתנו והימין-הממלכתי שלא הגישו אפילו הסתייגות אחת. הכל היה מוכן לפיליבסטר המתוכנן, אולם בבוקר יום שלישי יצאה מטעם המחנה-הממלכתי הודעה מפתיעה.

"חברי סיעת המחנה הממלכתי יחרימו את ההצבעה המתוכננת היום (ג') בכנסת על חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, שיביא לפגיעה קשה בתחרות בענף התקשורת, בשוויון בין הערוצים ובשידור הציבורי. המחנה הממלכתי לא יתן את ידו לפתיחת מליאה מיוחדת כדי לאשר חוק שנוי במחלוקת כל כך בשעה שמדינת ישראל מצויה בעיצומה של מלחמה", נכתב בהודעה.

חברי הסיעה הודיעו כי במקום להתייצב בכנסת למלא את תפקידם בפיליבסטר המתוכנן - הם יצאו לסיור בדרום הארץ במסגרתו ישתתפו בנטיעת כרם בעוטף עזה.

כך יצא שאותה סיעה שחתמה על בקשה לדחות את הדיון על החוק ליום שלישי בבוקר, החליטה להחרים את הדיון אחרי שאכן נדחה, ולנטוש את חברותיה לספסלי האופוזיציה לנהל את הפיליבסטר לבדן.

דורסנות הקואליציה, שהפרה את הנוהג לפיו לא מעלים בפגרה חוקים המצויים במחלוקת, יכולה להצדיק החרמה של הדיון - אולם כדי שמהלך כזה יהפוך לכלי אפקטיבי חייבים לשכנע את כל סיעות האופוזיציה לקחת בו חלק. אימוץ מהלך כזה על ידי סיעה בודדת - כמוהו כביצוע חרקירי תוך תקיעת סכין בגב שאר סיעות האופוזיציה.

"אין לי מושג למה המחנה הממלכתי החליטו לנטוש", אומר ח"כ טאהא. כשהעלינו בפניו אפשרות שאולי היה זה בשל החלטת הימין-הממלכתי וישראל-ביתנו לנטוש את ספינת הפיליבסטר, הוא שלל זאת ואמר שלהנהלת האופוזיציה נודע על החלטת שתי הסיעות להתקזז ולא להגיע רק ביום שלישי בבוקר.

תגובת הימין-הממלכתי מעידה על כך שכבר ביום שני החליטו בסיעה על התקזזות והיעדרות, ועשו זאת בתיאום עם ישראל-ביתנו. אולם גם אם קרה וההחלטה נודעה לחברי המחנה-הממלכתי כבר ביום שני בערב, עדיין המהלך שהוציאו לפועל מהווה התנהלות אנטי-אופוזיציונית. במקום להתייצב לפיליבסטר על חוק שהם מתנגדים לו ולסייע ככל האפשר למאמץ חבריהם באופוזיציה, בחרו בסיעה ללכת לטייל.

הקואליציה יכולה לסמוך על האופוזיציה

כאמור, ביום שני וביום שלישי התרחש במליאת הכנסת מאורע נדיר במסגרתו התגלה קרע פנים קואליציוני שהוביל להסרת סט הצעות חוק השנויות במחלוקת שהקואליציה הייתה מעוניינת לקדם. סיעות אופוזיציה מגובשות היו מניחות לרגע בצד את האינטרסים של קהל מצביעיהן, כמו גם של המיליארדרים המקורבים להם, ומתגייסות למאמץ משותף.

מאמץ שהיה לכל הפחות כופה על חברי הקואליציה "להזיע קשה" לפני העברת הצעת החוק, ואולי אפילו מוביל למצב בו הקואליציה תבחר להסיר את הצעת החוק הגרועה על מנת לנסות להעלותה במועד אחר בו הרוב להצעת החוק מובטח.

בפועל, על אף שהמאמץ בסיעות יש-עתיד, העבודה, רע"מ וחד"ש-תע"ל היה מאמץ כן, ועל אף שהמחנה-הממלכתי באמת התנגדו להצעת החוק, בפועל קיבלנו מופע שניתן לכנות כ"כרוניקה של התפרקות".

קואליציית נתניהו יכולה לישון טוב בלילה, בידיעה שגם כשהיא מסוכסכת בינה לבין עצמה, היא יכולה לסמוך על סיעות האופוזיציה.