כשרה"מ בנימין נתניהו הודיע על מינויו של תא"ל (מיל') גל הירש לממונה על הטיפול בחטופים, בשבויים ובנעדרים, הציבור הישראלי גירד את ראשו בתימהון ופליאה: אילו כישורים מיוחדים יש להירש שיש למנותו לתפקיד הרגיש חרף היותו נאשם בפלילים, ואף שוועדה בראשות האלוף (במיל') דורון אלמוג לבדיקת תקרית החטיפה של אהוד גולדווסר ואלדד רגב קבעה שנכשל מנהיגותית ואינו יכול להמשיך בתפקידי פיקוד.
תחושת התימהון והפליאה התערבבה בתחושת דז'ה-וו: בקיץ 2015 נתניהו רצה להצניח את אותו הירש לתפקיד מפכ"ל המשטרה, אף שחמישה מפכ"לים לשעבר טענו שמינויו יפגע באופן אנוש במשטרה, ולמרות שהתקשורת פרסמה חשדות לגבי טוהר המידות שלו: עבירות מס ושוחד במסגרת פעילותו העסקית.
כאשר הירש בחר להסיר את מועמדותו לתפקיד המפכ"ל על רקע הימשכות הבדיקה בעניינו בוועדה המייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה, נתניהו אמר: "הבעתי את שביעות רצוני מן המינוי ואת הערכתי הגדולה למועמד – איש רב זכויות בעשייה לביטחון המדינה. הירש הוא האיש הנכון לתפקיד המפכ"ל – כך אז חשבתי וכך אני חושב גם היום".
גל הירש בדרכו למסור הודעה לעיתונות אחרי שהתפרסם כי בוטל מינויו למפכ"ל המשטרה, ספטמבר 2015 (צילום: פלאש 90)
נתניהו לא פירט מדוע מכל האנשים במשטרה ובמדינה לדעתו דווקא הירש היה ה"איש הנכון" להתמנות למפכ"ל. דבריו של נתניהו, שהוא עדיין סבור שהירש הוא המועמד המתאים ביותר גם לאחר החשיפה לציבור של המידע לגביו, העידו שאם הירש היה רוצה בכך נתניהו היה ממשיך לתמוך במינויו.
השר לביטחון הפנים דאז, גלעד ארדן, האשים את התקשורת ואמר: "הפרטים המוגדרים בתקשורת 'עננה' הקשורים לפעילותו העסקית של גל לפני שנים הוצגו לי על-ידי אנשי משרד המשפטים – הירש אינו חשוד בדבר ואיש לא התלונן נגדו. הוא אדם נקי ולא דבק בו רבב". בפועל, החקירה שנפתחה אז הובילה לכתב האישום שהוגש נגד הירש.
הסרת מועמדותו של הירש למפכ"ל הובילה למינויו ב-3.12.2015 של רוני אלשיך. נתניהו אמר בטקס לכבוד המפכ"ל הנכנס כי "יש צורך ברפורמות [...] גוף בריא שיש לו מחלות יודע לרפא את המחלות, ואתה תרפא אותן. קנית לך שם של מפקד נחוש, יצירתי, שלא חושש ליזום". נתניהו לא פירט לאיזה "מחלות" הוא מתכוון, אבל ניתן לנחש שבמיוחד הפריעה לו חקירת "פרשת המעונות".
ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו שרה מציעים לישראלים להסתכל על המציאות במשקפיים ורודים ומעודדים אותם "לעשות חיים", אוגוסט 2023 (צילום מסך)
החקירה נפתחה בעקבות פרסום בפברואר באותה השנה של דו"ח מבקר המדינה על ההוצאות הכספיות של הזוג נתניהו במעונות ראש הממשלה בקיסריה ובירושלים. עם פרסום הדו"ח, המפכ"ל דאז יוחנן דנינו לא היסס ואמר ש"על פניו נדרשת לפחות בדיקה וחקירה של הנושא". התקשורת עסקה בהרחבה בפרשה ובפרטים מביכים ומטרידים נוספים על שהתרחש במעונות. בסופו של דבר שרה נתניהו נמלטה בעונש קל בלבד, אחרי שהורשעה ב-2019 במסגרת הסדר טיעון.
אלשיך, שהגיע לטקס עם קביים, התלוצץ ואמר: "כנראה שלקחתי במובן המילולי מדי את ברכות ה-Break a leg, או שריבונו של עולם דאג כי רגל שמאל תישבר על מנת להבטיח את כניסתי ברגל ימין". הבעיה של אלשיך לא היתה רגל שבורה, אלא שנתניהו דאג לשים לו חמאה על הראש שתלווה את כל כהונתו.
החמאה נחשפה על ידי העיתונאי רביב דרוקר בחדשות 13, ב-6.6.2016. דרוקר חשף שנתניהו הבטיח לאלשיך למנותו לראש השב"כ במידה שהוא עצמו עדיין יכהן בתפקיד ראש הממשלה. אלשיך לא הכחיש, ודוברות המשטרה הגיבה מטעמו שעם הסכמתו לקבלת התפקיד הוא הבהיר לנתניהו ש"קבלת התפקיד באה ממקום ערכי ופנימי לאחר הכרעה בלבטים פנימיים" וכי הוא משחרר אותו מ"כל מחויבות".
העיתונאי רביב דרוקר (צילום מסך)
אלשיך הודה בדבר גם כאשר התראיין לתוכנית "עובדה" ששודרה ב-7.2.2018. בהינתן שעל-פי חוק השב"כ העומד בראשו ממונה "בידי הממשלה לפי הצעת ראש הממשלה", משמעות הדבר היא שנתניהו העביר מסר ברור לאלשיך שיש לו אינטרס אישי חזק בכך שהוא ימשיך לכהן כראש ממשלה.
בעוד אלשיך זכה לשבחים בחלקים מהציבור ומהתקשורת על כך שבכהונתו נוהלו חקירות תיקי האלפים, הרי שתפקוד המשטרה ואמון הציבור בה המשיכו להידרדר בעוד שהפרשיות רק הלכו והצטברו. ביניהן התנגדותו לבחינת תלונות אנונימיות, פרשת אום אל-חיראן, הטיפול הלקוי באלימות של שוטרים כלפי מפגינים ואזרחים ושימוש לא חוקי בתוכנות ריגול.
אלשיך לא היה יכול לקבל את אמון הציבור שכן הוא מלכתחילה מעל בו כאשר הסכים להתמנות למפכ"ל ולא דיווח ליועץ המשפטי לממשלה ולציבור מיוזמתו על הבטחת נתניהו. מפחיד לחשוב כיצד אלשיך היה מתנהל אלמלא דרוקר היה חושף את אותה הבטחה.
בנוסף, חשוב לזכור שפרשת "תיק 4000" ("וואלה") נחשפה בתחקיר של גידי וייץ ב"הארץ" ופרשת "תיק 3000" ("פרשת הצוללות") נחשפה בתחקיר של רביב דרוקר בתוכנית "המקור" בחדשות 13, כלומר לא על-ידי המשטרה של אלשיך.
בנימין נתניהו וגלעד ארדן עונדים לרוני אלשיך את דרגותיו בטקס מינויו לתפקיד המפכ"ל. משרד ראש הממשלה, דצמבר 2015 (צילום: מרים אלסטר)
למרות זאת, ב-29.11.2018 אלשיך סיים את תפקידו ובטקס הציג עצמו כ"שומר הסף" האולטימטיבי: "קבענו כי היעד הוא צמצום השחיתות. מי שערכים מאיימים עליהם – ויש כאלה – לא רוצים משטרה חזקה, איך אין כמוני מאושר לראות כמה ערכים אלה לא מאיימים על המשטרה ומפקדיה".
ב-2.11.2018 נתניהו הודיע שהוא "מברך על המינוי של צ'יקו אדרי לתפקיד מפכ"ל המשטרה. זהו מינוי ראוי, אדרי הוא קצין טוב ומנוסה". זאת אף שבדו"ח שפרסם מבקר המדינה ב-2016 בעניין מערך המצלמות האלקטרוניות ואכיפת חוקי התנועה נמתחה ביקורת חריפה על אגף התנועה שאדרי עמד אז בראשו, והוא צוין כמי שביטל כתבי אישום וקנסות על דו"חות תנועה לקצינים בכירים.
בנוסף, מבקר המדינה מצא שבשנת 2005 אדרי בתפקידו כמפקד משטרת כפר-סבא התערב התערבות פוליטית אסורה בעירייה. פרטים אלה ואחרים הובילו להמלצה של הוועדה למינוי בכירים לא למנותו ולהסרת מועמדותו.
לאחר שנכווה מחקירות המעונות ותיקי האלפים ולא הצליח למנות מפכ"ל קבוע כלבבו, נתניהו נמנע ממינוי קבוע והסתפק ב"ברווז צולע". הכוונה למינוי ממלא מקום המפכ"ל מוטי כהן, החל מ-25.12.2018 ועד למינוי הקבע של קובי שבתאי ב-17.1.2021. אותן שנתיים היו סוערות וכללו שלוש מערכות בחירות, את מגפת הקורונה ואת "מחאת בלפור".
מוטי כהן, ממלא מקום מפכ"ל משטרת ישראל (צילום: תומר נויברג)
באיגרת לשוטרים ששלח כהן ב-25.12.2020 הוא כתב: "עשיתי כל שלאל ידי על מנת להדוף נסיונות התערבות אלו ולהותיר את המשטרה נקייה מכל שיקול זר. סוד גלוי הוא כי ניתן היה במספר הזדמנויות במהלך השנתיים האחרונות למנות מפכ"ל במינוי קבע. במשטרת ישראל קצינים בכירים רבים הראויים להמשיך ולהוביל את הארגון, ובכוחם לייצר בו יציבות. נראה כי ההחלטה שלא למנות מפכ"ל קבע במשך זמן כה ממושך לא היתה נטולת שיקולים זרים".
אכן, נתניהו והשר לביטחון הפנים דאז אמיר אוחנה ניצלו לרעה את מעמדו הארעי של כהן וחזרו וניסו להחליש את המשטרה. בין היתר, לאחר הודעתו של היועמ"ש אביחי מנדלבליט שיגיש כתב אישום נגד ראש הממשלה בגין שוחד, מרמה והפרת אמונים, נתניהו קרא "לחקור את החוקרים".
עמרי מניב פרסם בחדשות 13 כיצד כהן דרש מאוחנה להפסיק להתערב בעבודת המשטרה, להיפגש עם קציניה הבכירים ולהקפיד על "הפרדה מוחלטת בין הליכי חקירה לבין הדיווח לדרג המיניסטריאלי, זאת בכדי למנוע חשש להתערבות פוליטית בחקירות".
מניב גם חשף שאוחנה דרש מדוברות המשטרה להיות תוקפנית יותר בהודעותיה בעניין המפגינים, וגם פרסם ציטוט של בכיר במשטרה שלפיו "השר אוחנה הצליח במשימה שלו – להפוך את המשטרה לפוליטית. זה נראה כאילו כולם נגד כולם. הוא מנצל את העובדה שאין מפכ"ל קבוע וכבר בשלב הראיונות לתפקיד שאל חלק מהמועמדים על ענייני ההפגנות ועמדתם. הוא יצר קשרים עם שוטרים וקצינים שרוצים להתקדם".
שר המשטרה איתמר בן-גביר (מימין) והמפכ"ל קובי שבתאי בטקס מינוי מפקד חדש למחוז תל-אביב, יולי 2023 (צילום: אבשלום ששוני)
בעקבות עתירה לבג"ץ שהגישה תנועת אומ"ץ למינוי קבוע של מפכ"ל, והודעת היועמ"ש מנדבליט שהוא תומך בדרישה, נתניהו החליט למנות את קובי שבתאי. שבתאי אמנם צלח את הוועדה למינוי בכירים, אך היתרון הגדול בו מבחינת נתניהו היה שלא היה לו ניסיון משמעותי בניהול חקירות.
עיתונאי חדשות 13 היו בין מי שהובילו את החשיפות על ההתנהלות הכושלת והמתרפסת של שבתאי לאורך כל שנות כהונתו. כך למשל, ב-10.3.2023, אלי סניור, ברוך קרא ורביב דרוקר חשפו בערוץ 13 שהדחתו של מפקד מחוז תל-אביב, ניצב עמי אשד, שסירב לדכא בכוח את ההפגנות נגד הממשלה, בוצעה בשיחת טלפון שקיבל מהמפכ"ל שבתאי.
אשד הופתע ואמר לו: "אם זו ההחלטה שלך בשעה כזאת וזמן שכזה – אתה לא ראוי לפקד על המשטרה. אתה חלש, אתה הרסת את המשטרה".
ב-13.7.2023, עיתונאי תוכנית "המקור" של ערוץ 13, חיים ריבלין, פרסם מאמר שבו הסביר מדוע מינוי שבתאי למפכ"ל הרס את המשטרה. ב-9.3.2024, רביב דרוקר הסביר לצופי חדשות 13 מדוע לנוכח התפקוד הכושל של שבתאי ב"שומר חומות", אחריותו לאסון מירון וההתבזות שלו מול השר לביטחון לאומי איתמר בן-גביר, מדובר במפכ"ל הכושל בתולדות מדינת ישראל.
בדומה לאלשיך, גם שבתאי ניסה להציג את עצמו כ"שומר הסף" האולטימטיבי בטקס פרישתו, שהתקיים ב-14.7.2024. שבתאי אמר שכהונתו "התאפיינה במתח גדול גם מול פוליטיקאים שניסו להשפיע ולנווט על-פי עמדותיהם. [...] מרבית המאבקים הללו התנהלו מאחורי הקלעים, וחייבו אותי לעשות מאמצים כבירים כדי למנוע את זליגת הכוחות הפוליטיים לתוך המשטרה, ורק חלקם הקטן הגיע לידיעת הציבור".
מימין: רה"מ בנימין נתניהו, יוליה שמאלוב-ברקוביץ' והאוליגרך לן בלווטניק (צילומים: פלאש90)
עתה נתניהו רוצה למנות לתפקיד המפכ"ל הבא שוב מועמד עם חמאה גדולה על הראש – ניצב אבשלום פלד. בעקבות חשיפת ג'וש בריינר ב"הארץ" על התנהלותו סביב חקירת מח"ש בעניין חריגות הבנייה בביתו, היועמ"שית גלי בהרב-מיארה פנתה לוועדה למינוי בכירים וביקשה לבחון אם פלד אכן ניצל את תפקידו ואת מעמדו הציבורי לרעה לצורך ענייניו האישיים.
לכן, אין זה מקרה שבמקביל לחידוש סאגת מינוי המפכ"ל במשטרה מונתה "מפכ"לית" לחדשות 13, יוליה שמאלוב-ברקוביץ'. זו לא היתה צריכה לצלוח בחינה של טוהר מידותיה על-ידי הוועדה למינוי בכירים, אלא רק את חברי הדירקטוריון שהיא היתה מעורבת במינוי כמה מהם.
נתניהו כבר למד על בשרו שלא מספיק למנות מפכ"ל עם חמאה על הראש ולשלוט בו, אלא שיש צורך לשלוט במקביל בתקשורת שמפקחת על עבודת המשטרה ומצליחה שוב לשוב לחשוף פרשות שחיתות שמולידות חקירות פליליות המאיימות על המשך כהונתו כראש ממשלה לעד.
כשם שרשמית מפכ"ל המשטרה ממונה על-פי המלצת השר לביטחון הפנים (או הביטחון הלאומי), כך גם נתניהו לא היה צריך להיות מעורב במו ידיו במינוי של שמאלוב-ברקוביץ' למפכ"לית חדשות ערוץ 13. הגורמים הרלבנטיים למינוי לא צריכים להיות גאונים גדולים כדי להבין בכוחות עצמם מה טוב לנתניהו.