תאגיד השידור הישראלי, גוף השידור הציבורי של ישראל, פירסם חוות דעת מנומקת המתנגדת לחוק התקשורת החדש שהציג שר התקשורת שלמה קרעי. חוק התקשורת מסדיר את הרגולציה על התקשורת המשודרת המסחרית, אולם כולל גם התייחסויות לשידור הציבורי.
השר קרעי הכריז מלחמה על השידור הציבורי כבר עם כניסתו לתפקיד, ולמעשה - עוד לפני כן, ויתכן כי דווקא בשל כך מונה על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו לתפקיד. אמנם השידור הציבורי עבר תהליך הבראה מוצלח, בסופו הוקם תאגיד השידור במקומה של רשות השידור, בתקופת שלטונו של נתניהו (ע"י שר התקשורת גלעד ארדן), אולם מרגע שהתברר לנתניהו כי חוק השידור הציבורי החדש נועד להגביל את השליטה הפוליטית בתאגיד, החל להילחם בו, ניסה למנוע את הקמתו ולחבל בו.
חוות הדעת של התאגיד מתייחסת לכך כבר בפתיחתה: "לצערנו, תזכיר זה אינו מנותק מהצהרותיו של שר התקשורת לסגור, להפריט או לכל הפחות לפגוע בשידור הציבורי פגיעה אנושה. תזכיר זה הוא כלי נוסף שבאמצעותו מתכוונן השר לשלוט
בתקשורת החופשית, לפגוע בחופש העיתונות ובחופש היצירה".
"התזכיר מפורר את תוכני התאגיד"
חוק קרעי מבקש לשנות את אופן ההפצה של תכני תאגיד השידור, כך שהוא יהיה מחוייב למסור אותם ללא כל תמורה לכל גוף מסחרי שיחפוץ בכך. הדבר יהווה פגיעה כלכלית בתאגיד, כמו גם ביוצרים, הנהנים כעת על פי חוק מאחוז מההכנסות תמורת מכירת התוכן.
בניגוד לטענת קרעי, כותבים בתאגיד, התכנים משוחררים כבר כעת לציבור חינם אין כסף, "הן בשידור ליניארי והן בשידור לא ליניארי, במגוון פלטפורמות של התאגיד – בשידור קרקעי, באתר האינטרנט וביישומונים של התאגיד הכוללים יישומון ייעודי לטלפון הנייד וכן יישומון לטלוויזיות חכמות, והכל באופן הזמין לכלל הציבור בישראל".
"המודל יוצר פגיעה תחרותית, ולמעשה הופך את התאגיד לזרוע הארוכה של מתחריו"
"באמצעות סעיף זה", נכתב בחוות הדעת על תזכיר חוק קרעי, "התזכיר מפורר את תוכני התאגיד. כל גורם יוכל לקחת כל חלק שירצה בשידורי התאגיד ולשבץ אותו אצלו ולפרסם על גביו, כאילו התאגיד אינו פועל בשוק תחרותי. [...] למעשה, על פי הצעת החוק, משאב ציבורי אשר הציבור משלם עליו יימסר בלי כל תמורה לשורה
של גופים פרטיים-מסחריים ולבעלי ההון המחזיקים בהם, אשר יפיקו מהם רווח נוסף, בלי כל פיקוח ורגולציה, והכל בלי שהציבור – אשר מכספו הופקו תוכני התאגיד – יוכל לראות החזר להשקעתו".
בתאגיד מתנגדים גם לדרישת החוק לשחרר בחינם את תכני הארכיון: "כמקובל בארץ ובעולם, ארכיונים (לרבות ארכיונים של גופי שידור ציבוריים) גובים דמי שימוש בגין שימוש מסחרי בחומרי ארכיון. מניעת אפשרות זו מהתאגיד תעמיד אותו במצב נחות מול גופי שידור, הפקה וארכיונים אחרים [...] המודל יוצר פגיעה תחרותית, ולמעשה הופך את התאגיד לזרוע הארוכה של מתחריו.
כרזת פרסומת לסדרה הקומית "קופה ראשית" של תאגיד השידור
"יתרה מכך, ההסדר המוצע מעביר נכסים מהציבור אל בעלי הון ותאגידים למטרות רווח במובן זה שמהפּטור מתשלום בגין רישיון לשימוש מסחרי ייהנו גופים מסחריים פרטיים ובעלי הון פרטיים. מנגד לא יוכל הציבור למקסם הכנסות בגין חומרי ארכיון, אשר הציבור השקיע רבות בהפקתם. יצוין כי, הדבר יפגע גם במפיקים, אשר כיום זכאים לחלק מההכנסות בגין מכירת זכויות שימוש בחומרי ארכיון.
"ביטול האפשרות לגב ות דמי שימוש בגין שימושים מסחריים בארכיון התאגיד יפגע בהכנסות התאגיד, יגרום נזק כספי לציבור בכלל ולשוק היצירה בפרט", מסכמים פרק זה בחוות הדעת של התאגיד.
בתאגיד מתייחסים גם לסעיף בחוק המורה על העברת שידורי עידן פלוס לאפליקציה, ומצהירים כי הם מתנגדים לאופן המימון של האפקליציה, שכן התאגיד הוא זה שיישא בעיקר העלות.
"הגוף המאסדר לא ייהנה מעצמאות כלשהי"
כפי שאיבחנו המתנגדים הרבים להצעת החוק, הפגם הבולט ביותר בו הוא הרכבה של רשות התקשורת החדשה, האמורה להחליף את הרגולטורים הקיימים (הרשות השנייה ומועצת הכבלים והלוויין). "מעיון בהצעה עולה כי הרגולטור המוצע לא יהיה עצמאי, אלא בשליטה מוחלטת של הממשלה, באופן שיביא בהכרח להכנסת שיקולים פוליטיים בהחלטות הרשות והמועצה ולהתערבות פוליטית בתוכן המשודר", כותבים בחוות הדעת של התאגיד.
"בין חברי המועצה יהיו עובדי מדינה שימונו לפי המלצות שרים. בין נציגי ציבור שימונו לפי בחירת שר התקשורת, ובין נציגי ציבור (ויו"ר המועצה) שייבחרו על ידי ועדת
איתור שהיא עצמה תמונה על ידי שר התקשורת – הגוף המאסדר לא ייהנה מעצמאות כלשהי [...] לדברים אלו משמעות רבה אף יותר כאשר בוחנים את הסמכויות מרחיקות הלכת אשר ההצעה מבקשת להעניק למועצה, לרבות הסמכות לרשום גופי תקשורת במרשם ספקי החדשות, לבטל את רישומם במרשם, לפקח על קיום הוראות חוק על ידי גופי התקשורת, להטיל עיצומים כספיים משמעותיים ביותר על גופי תקשורת ועוד.
שר התקשורת שלמה קרעי עם רה"מ בנימין נתניהו, בליל העברת החוק לביטול עילת הסבירות בכנסת בקריאה ראשונה, 10.7.23 (צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת)
"מדובר למעשה בהחלת שליטה ממשלתית על מרבית גופי התקשורת במדינה, העשויה להוביל לפגיעה חמורה בחופש העיתונות אשר מטיבו כולל, בין היתר, את האפשרות לבקר באופן אפקטיבי וחופשי את השלטון".
בתאגיד מציינים את סעיף 42 לחוק, המחייב ספקי חדשות לשדר תוכני חדשות "מדויקים, מהימנים ומאוזנים". רשות התקשורת הנתונה בשליטה פוליטית תוכל לנצל סעיף זה על מנת להטיל עיצומים על כלי תקשורת שישדר ביקורת על השלטון.
"הסעיף מעניק למועצה סמכות מרחיקת לכת להטיל עיצומים בסכומים משמעותיים, בקשת רחבה מאוד של מקרים. הדבר חמור במיוחד בהינתן הרכב המועצה המוצע. האם האמור יחול בכל הפרה, פעוטה כגדולה כאחד הטלת עיצומים כמוצע עלולה להביא לקריסה כלכלית של ערוצים בגין הפרה פעוטה".
דוגמה נוספת למעורבות פוליטית היא רצונו של השר לשלוט באופן ישיר במדידת הרייטינג. "להסדר המוצע אין אח ורע בשיטה הדמוקרטית", כותבים בתאגיד, "מנתונים שנאספו על ידי ועדת המדרוג מ-56 מדינות מובילות בעולם – 29 מדינות באירופה, 10 באסיה, 15 בדרום אמריקה, 2 בצפון אמריקה (ארה"ב וקנדה) – עולה כי באף אחת מהן, למעט רוסיה, הממשלה אינה עוסקת ישירות בנתוני המדרוג".
ניסוח רשלני ועמום
בתאגיד עומדים גם על הפגיעה ביצירה ישראלית מקורית לילדים ולנוער, כפי שהדגישו גם בחוות הדעת של האגודה הישראלית לתקשורת. הגדרת "סוגה עילית", בפרק הקובע את חובות הפקות המקור, שונתה כך שנמחקה החובה הספציפית למימון תכנים לילדים ולנוער.
עוד מעירים בתאגיד על ריבוי ההגדרות העמומות בחוק. כך למשל "השפעה ניכרת" מוגדרת באופן מעגלי כ"השפעה ממשית" והגדרת "ספק תכנים" הינה "רחבה ומובילה לפיקוח על אתרי אינטרנט רבים. פיקוח על גופי תוכן העוסקים בחדשות ואקטואליה מסוכן לדמוקרטיה ואינו נדרש".
למעשה, רובה של חוות הדעת עוסקת בניסוח המרושל של חוק קרעי, כולל הצבעה על כך ש"תוספת 1" שמפנים אליה מתזכיר החוק - כלל אינה קיימת.
על הדו"ח חתומה מרסיה צוגמן, היועצת המשפטית של תאגיד השידור.